חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

'אחד מבני החבורה שמת' – לזכרו של הרב איתמר הי"ד

אין אפשרות לא להתייחס לאבל הכבד שאנו נמצאים בעקבות הירצחו של חברנו הרב איתמר בן גל הי"ד, והדברים הללו הם בעצם כפרשת השבוע שנמצאים אנו בתוכה בשבוע האחרון.

"אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אחד מן האחין שמת ידאגו כל האחין כולן. אחד מבני חבורה שמת – תדאג כל החבורה כולה; אמרי לה דמת גדול, ואמרי לה דמת קטן". (שבת ק"ה:)

חז"ל מלמדים אותנו כי קיים קשר בין פטירת אדם לבין המעגלים אליהן הוא היה קשור, המשפחה ('אחין') והקהילה ('החבורה'), כך שפטירת האדם צריכה להדאיג את אלו שנמצאים במעגלים אלו. ונחלקו החכמים בזהות הנפטר שמצריך את הדאגה: יש שאומרים שדווקא באדם גדול, ויש אומרים דווקא באדם קטן.
וצריך לברר:
– מהי בדיוק אותה הדאגה?
– מה זה אומר בפועל?

דאגה – סור מרע

המילה דאגה בעל משמעות של פחד וחשש, "אני דואג מ.. היינו "אני חושש מ…". אז ממה הם צריכים לחשוש?
רש"י מציין כי אם חלילה עלה המוות בחלוננו, מידת הדין מתוחה על קרובי הנפטר במעגלים השונים, ולכן הם צריכים לפחד מן המוות שחלילה יכולה להופיע שוב בקרבם. ולכן, יש אומרים שאם הנפטר הוא הגדול, דהיינו 'ראש הבית', אז יש לדאוג "הואיל ושלטה מדת הדין בראש הבית". ויש אומרים ההיפך, שיש לחשוש דווקא באדם קטן, כיוון 'שבקלקלה מתחילין מן הקטן'.

את דעה זו ניתן להסביר שאין מדובר כאן במשהו 'מיסטי', אלא זהותו של אדם אינה רק 'פרטית', אלא בין היתר היא אוסף של קשרים משפחתיים וחברתיים. כך, אם החליטו בית דין של מעלה על פטירת אדם זה, הם שיקללו את כל המאפיינים של אותו אדם. לפי זה, פטירת האדם מלמדת כי לא היה בכח המעגלים השונים להציל את אותו אדם מהגזרה.
יוצא למעשה, שלפי גישה זו על הקרובים לשוב בתשובה כמה שהם יכולים, על מנת למנוע את המגפה הבאה חלילה.

דאגה – עשה טוב

אך, ניתן גם לראות כי המילה דאגה הינה בעלת משמעות של טיפול, סידור והשגחה, כדוגמת: "הוא דאג לצרכי הסעודה". לפי זה, על בני החבורה להשגיח.. אך השאלה הבסיסית היא על מה??
לאדם יש משמעות בעולם, וכל זמן שהוא מכיר ומבטא אותה בחייו הוא מפיץ אור, אור רוחני, אור מוסרי , אור של "מעין העולם הבא" בבחינת "נר ה' נשמת אדם" ! ברגע שהאדם נלקח לבית עולמו, אורו כבה, וחושך מתפשט בעולם. לכן, על בני החבורה שהכירו את טיב הנפטר לנסות להשלים את החוסר שנוצר בעקבות המוות. למשל:

אותו נפטר דאג ללמד תורה בעולם? יש להשלים את החסר בכניסה לנעליו וללמד את השיעורים שלימד.
אותו נפטר דאג לגמילות חסדים? יש להשלים את החסר בכניסה לנעליו ולפעול את כמות החסדים שעשה.
אותו נפטר דאג לתת צדקה? יש להשלים את החסר בכניסה לנעליו, ולהשלים את הצדקה.
אותו נפטר דאג לחזק את ההתיישבות? יש להשלים את החסר בכניסה לנעליו ולתמוך בבניין הארץ.
וכן על זה הדרך.
בהקשר זה, נחלקו חכמים האם צריך לדאוג להשלים אצל ראש המשפחה או שמא אצל אדם קטן.

קידוש ה'

על אחת כמה וכמה, כפולה ומכופלת אם הנפטר נהרג על קדושת ה', קדושת העם והארץ. שלא רק בחייו הוא הפיץ את האור, אלא גם במותו התעלה לקדושת הכלל, והפך לקורבן כללי! ובחייו הקצרים הפיץ כל כך הרבה אור!!

מכאן, ניתן להבין את הכאב העצום בו אנו שרויים, ואת גודל האבדה למשפחה, לקהילה לעם ישראל.

כמה אור של תורה הפיץ הרב איתמר בחייו!
כמה גמ"ח פעל בהכנסת אורחים לבאי הישיבה והיישוב!
כמה צדקה תרם לבניין הישיבה ומפעליה!
כמה פעילות עשה לחזק את ההתיישבות בלב הארץ ביישוב הר ברכה!

ומה אנו נדרשים לעשות? לדאוג!
לדאוג – לפשפש במעשינו 'על מה היה לנו'.
לדאוג – לנסות להשלים את האור הגדול שהפיץ הרב איתמר בחייו ובמותו.

יהי רצון שנזכה אכן לדאוג דאגה שלמה, והירצחו של חברנו יהיה הקורבן האחרון על תקומת עם ישראל בארצו.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, ויקום לגורלו לקץ הימין.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן