חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

הרב גור גלון

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

פרשת אמור וקידוש החיים

פרשת השבוע עוסקת בגילוי הקדושה בעולם, והיא פותחת בנושאי הקדושה בעולם, המייצגים והעובדים בקודש- הכהנים.

כשאנו מתבוננים במבט כללי על הציוויים שחלים על הכהנים אנו מוצאים שהם צריכים להתרחק מהמיתה ומהמת; לשמור על יופיים ולא לפגוע בו: "לא יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת"; ליצור תא משפחתי בריא ומתוקן; ולהיות בריאים בגופם.

היה מקום לומר שדווקא הכהנים העוסקים בעולם הרוח, בעולם הקודש, בעולמות של אידיאלים, יהיו המתאימים ביותר לעסוק במוות, באפסיות הגוף- "טוב לכת אל בית האבל מלכת אל בית המשתה…". היינו מצפים שהכהנים לא יתעניינו כלל ביופי החיצוני, שהרי הם אנשי רוח וקודש. וכן היינו מצפים שלא ישקיעו בזוגיות ובבריאות הגוף.

אולם, כפי שראינו, התורה מכוונת להפך: הכהנים צריכים להיות בריאים בגופם- "כי כל איש אשר בו מום לא יקרב"; הכהנים צריכים להיות יפים ולא לקלקל את שערם וגופם; הם מצווים להקים תא משפחתי מיוחד- "אשה זונה וחללה לא יקחו, ואשה גרושה מאישה לא יקחו"; וכן מצווים להתרחק מאוד מהמוות.

נראה שהסיבה לכך היא שהתורה לא באה לנתק את האדם מהחיים אלא לקדש את החיים, ולכן הכהנים מצווים להיות אוהבי חיים. הכהנים הם אנשים מלאי שמחת חיים, מלאי חיוניות, "כהנים זריזים הם" (והזריזות היא תולדה של התלהבות ושמחה).

הכהנים מחוברים לחיים. על מנת להיות כהן גדול על הכהן להיות נשוי, כי מי שאיננו נשוי חייו אינם חיים באמת.  הכהנים היו זוכים לאכול את מיטב הבשר- ככל הנראה בכמויות שהם מעל ומעבר לכמויות שאדם רגיל אוכל. כל הדברים הללו מגלים וחושפים את מגמת התורה- לקדש את החיים בעוצמה, בגודל, בשמחה.

וכך כותב מרן הרב קוק זצ"ל (פנקסי הראי"ה א, קצב, צט): "טעם איסור טומאת מתים בכהנים, מפני שהם מורי העם ומרוחם נאצלת ההשפעה על הסגנון המוסרי (הכהנים הם הקובעים והמשפיעים הראשיים על הכיוון הרוחני של העם), והמוסר שבתורה הוא מיוסד על אהבת החיים… והיינו שהתשוקות הטבעיות הטהורות הן הן שלמות מצד עצמן, וכן אהבת החיים היא השלמה עצמית באמת… ובאמת הדרך לאהבת החיים המלאה, היא רק היא תעורר את האדם לאהבת החסד וטוב, כדי להיות החיים ממולאים כראוי, והם (החיים) מעירים את האדם גם כן להשביע נפשו באור ה' כדי שישפע עליו חיי עולם באמת".

ועוד כותב מרן הרב: "איסור טומאת כהן למתים הועיל לשמור את תורת המוסר שלא תבוא עד הקיצוניות של שנאת החיים. כי הכהנים, בהיותם מחזקי התורה ומטיפי המוסר, כפי הרגיל בהשקפה פשוטה, שהעמידה אצל האדם בעת המיתה, פועלת לרכך את הלב, ו'טוב ללכת אל בית אבל', גם מפני יסוד החזרת התשובה להולך למות ודאי, לולא אזהרת התורה 'על כל נפשת מת לא יבא', היה נעשה, על פי רגש פנימי, מנהג חיובי, שיהיה הכהן צריך לעמוד בשעת יציאת נשמה, וזה היה מטביע בלב הבעל רגש, חותם של השפלת ערך החיים, ושנאה לחיים. אמנם תורת ה' תמימה, היא תורת חיים, וצריך המוסר היוצא על פיה ללכת מחובר עם החיים, על כן הרחיקה את הכהן מאלה המעמדות, כדי לשמור את רוח המוסר הכללי, שהוא מושפע הרבה מהכהונה, שמורים חוקי ה' המעשיים והעיוניים, מהשפעה קיצונה, הנוטה לפעמים להשתוממות, כאמור 'אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר, למה תשומם'".

אנו נמצאים בימים אלו בהודאה גדולה על החזרה לארץ, שהיא בעצם החזרה לחיים, החזרה לבריאות של העם- עם שיש לו ארץ (גוף), כלכלה, רווחה ועצמאות. לא כולם מבינים את הערך של הארץ, של המדינה, של הגוף ושל החיים השלמים בגשמיות ורוחניות, עם היופי וההדר. התורה מלמדת אותנו שזו המגמה.

בימים אלה עלינו ללמוד כיצד לחיות את החיים בעוצמה גדולה מתוך חיבור שלם אל הקודש, כי דווקא הכהנים שנמצאים בבית המקדש, שקרובים אל הקדושה, הם היכולים לחיות את החיים באופן שלם, בלא פחד ויראה שמה החיים השלמים יסיטו אותם ממטרת החיים- מקידוש ה'.

רק עם חי, בריא וחזק יכול לקדש שם שמים לעיני העולם כולו. אך עם חלש- הן בגופו והן בכלכלתו- איננו קידוש ה' כי אם להפך- חילול ה'. המחשבה שגם בארץ ישראל החלשת הגוף היא בניין הרוח, היא מחשבת כפירה, כפי שאומר הנביא (ישעיהו יב, ו): "צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל". כלומר, כאשר יושבים בארץ ישראל צריך לדעת שה' שוכן בתוכנו- "גדול בקרבך"- וכפי שכותב הגר"א בפירושו על פסוק זה: "אין ה' יתברך גדול אלא בציון, שנאמר: 'גדול ה' ומהולל מאוד בעיר אלוקינו הר קודשו', אימתי הוא גדול מאוד? בעיר אלוקינו- וזהו 'יושב בציון'. 'כי גדול בקרבך קדוש ישראל', פירוש: שבציון הוא יתגדל". הגדולה המיוחדת שיש בארץ ישראל היא שקדוש ישראל נמצא בקרבנו. קידוש ה' אינו בחולשה שלנו אלא בחוזק שלנו.

יהי רצון שנלמד בימים אלה להגדיל את שמו של הקב"ה דרך חזרתנו לבריאות גופנית ונפשית.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן