חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

ברכוש גדול ממש – לפרשת וארא

פעם אחת שמע ר' לוי יצחק מברדיצ'ב יהודי אחד העומד ומשיח לבו לפני רב חשוב. התלונן היהודי על מצבו הדחוק, כמה רע ומר לו, צרות לאין שיעור סבבו אותו, וכל זאת בעוד הוא באמת ובתמים מתאמץ ללכת בדרך הישר, מעולם לא הרע לאיש, הוא עובד את ה' בנאמנות, ואין לו מושג על מה מגיע לו שיהא סובל כל כך?
נאנח היהודי, האם זו תורה וזו שכרה? האם בעולם הזה לא מגיע לי ולו פת לחם קטנה לשובע?
ניחם אותו הרב והסביר לו שאכן חלק מהשכר ניתן גם בעולם הזה, אלא שהשכר איננו בדברים גשמיים אלא שכר רוחני, בתענוג שברוח, בלימוד התורה ובשמירת המצוות.
אל תאמין לו! זעק ר' לוי יצחק. אין זו אמת! כפי שהצרות שמביא עליך ריבונו של עולם אינן צרות רוחניות אלא צרות גשמיות של ממש, כך הוא מחוייב להביא לך גם שכר חומרי. טענותיך, יהודי יקר, נכונות וצודקות הן!

ואל הרב פנה ואמר: זהו פשט מה שאמר הקב"ה – "שלא יאמר אותו צדיק" – אברהם – "ועבדום ועינו אותם – קיים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול – לא קיים בהם". יתכן, שהקב"ה התכוון לתת לעם ישראל שכר רוחני רב כנגד צרותיהם. התורה הקדושה היא הרכוש העצום והרב, אוצר יקר מפנינים ומאלפי זהב וכסף – ואתה תכנן הקב"ה לתת לנו כנגד צרות השעבוד. ואף על פי כן, נתן להם הקב"ה גם כלי כסף וכלי זהב, פשוטו כמשמעו, כדי שאותו צדיק לא יבוא בטענה- שהנה "ועבדום ועינו אותם קיים בהם" – בהם ממש, בגופם, בצרות גשמיות שהיו נוחתות על היהודים המסכנים שם במצרים, ואילו "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם" – בהם ממש, בגופם, ורק שילם להם ברוחניות…

סנגורם של ישראל דורש צדק. אל מול צרות קשות ועול גלות בלתי נסבל צריך לבוא הגמול בהתאם. מידה כנגד מידה. כפי שהצרות ניתכות בגשמיות, וכשצובטים אותנו עוקץ לנו, וכשמרביצים לנו כואב לנו, כך גם הגאולה היא לא "כאילו" ו"בדומה", אלא "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" ממש.

ובאמת, כיצד אנו רואים בעיני רוחנו את גאולת ישראל? יש שרוצים לראות בגאולה העתידה מדינה שלימה של "כויללניקים" צדיקים הממלאים את בתי המדרשות, מתנדנדים אל מול גמרותיהם ונהנים מזיו השכינה. זהו השכר הרוחני העצום והנפלא אליו עינינו נשואות. אך נדמה שר' לוי יצחק רואה בעיני רוחו את גאולת ישראל אחרת לגמרי. לא די לו רק בעיסוק בדברי התורה ובהתענגות עליהם. לא די רק ביציאה לחירות אמונית-רוחנית. גאולת ישראל היא גם גאולה של ממש. יציאה לחופשי בכל תחום ומובן, בין גשמי ובין רוחני. גאולה היא שלטון האומה בארצה, ללא עול גויים, הכוללת צבא וביטחון, מימוש עצמי של כל אחד בתחומו ועל ידי כך תרומה חשובה לכלל. גאולה היא תרבות טובה המרחיבה ומעמיקה אופקים. גאולה היא מערכת חוקים מוסרית של מדינת רווחה סיעודית. גאולה היא היכולת שלנו להיות אור לגויים. ועוד ועוד. כשכמובן, הרעיונות הרוחניים של לומדי בית המדרש מקרינים ומנהיגים את כל המציאות כולה, כשבראש כל אלו ניצב בית קדשנו ותפארתנו, כהנים בעבודתם ולווים בשירם ובזמרם.

נראה שזו אחת המטרות שבלקיחת ממונם של המצרים. בקלות רבה יכולים היו בני ישראל, העבדים המשוחררים, לשנוא כל מה שריח של מצרי נודף ממנו. ומצרי הוא שם נרדף לעוצמה, לכסף, לישיבה בטוחה בארץ ולניהול מערכות כלכליות עצומות. דווקא משום כך, מעוניין הקב"ה ללמד את בני ישראל שלא נועדנו להיות עם נווד הבז לכל קניינים חומריים, אלא אומה היושבת לבטח בארצה. על כן, לא רק שאין לבוז לרכוש ולקנין, אלא יש לדעת כיצד לנצל אותם ביעילות ובצורה נכונה, בצדק ובמשפט בחסד וברחמים, ומתוך כך להיות אור לגויים בין בגשמיות ובין ברוחניות.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן