חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

שלא שינו לבושם – לפרשת שמות

שאל פעם אחד המשכילים, שהתלבש כאחד מנכבדי הגויים, את רבי שמחה בונים מפשיסחה: באיזה בגד, לדעת הרבי, היה לבוש אברהם אבינו עליו השלום?
הביט רבי שמחה בונים בבגדיו של היהודי העומד לפניו, וענה: אברהם אבינו הביט וראה באלו בגדים הולכים הגויים, ולבש בדיוק הפוך…

כוונתו של המשכיל ברורה – הלא ממילא אין אנו לובשים את מלבושי האבות, שהרי אברהם אבינו לא חבש שטריימל ולא לבש קפוטה, אפילו אם כך מציירים אותו בחיידר, כך שאין שום סיבה להתעקש כל כך על הלבוש היהודי המסורתי. על כך ענה לו רבי שמחה בונים: יחודיותו של אברהם אבינו נעוצה בהדגשת השונוּת שלו מהתרבות הסובבת אותו. הוא "אברהם העברי" – שכל העולם כולו מעבר אחד והוא, בדווקא, מן העבר השני.

תאמרו, מה עניין הדווקאות היהודית הזאת? למה לעשות דווקא? ומדוע להיות הפוכים מכולם?

כנראה שאין ברירה, ודווקא הסממנים החיצוניים, ויהיו אלו זקן, פיאות, ציצית, כיפה או שטריימל וקפוטה, יוצרים את החיץ ולא נותנים לתרבות השלטת לחדור אל חיינו ללא כל סייגים, סינונים ובירורים קודמים. רק כאשר אנחנו מגדירים את עצמינו כאחרים מהסביבה, ומבדילים בין ישראל לעמים ובין תרבות יהודית לתרבות נכרית, אנו יכולים לערוך דיון פנימי עמוק וחשוב, שאינו תלוי בדעה הפופולרית השלטת, לחדד את הרעיונות, ולהחליט אילו תכנים יש לקבל ואילו לדחות.

קורטוב לא מועט של התנשאות ליווה את גזירת המלבושים במזרח אירופה, בה ניסו גויים ויהודים משכילים "לתרבת" את היהודים המיושנים. ודווקא התנשאות זו היא שגרמה, כתנועת מטוטלת, לדווקאות יהודית נוקשה עוד יותר ולשמירה קפדנית על כל כפתור ובדל של מעיל יהודי. את רבי שמחה בונים כלל לא עניין לבושו של אברהם אבינו. הוא התעסק ביחודיות הלבוש היהודי של קהילתו. כרבים מהאדמורי"ם שבאותם הדורות, הוא הבין היטב, שאפילו שינוי של כפתור אחד, פותח את הפתח הראשון לקבלת ערכים שונים ולבסוף יביא את היהודי לטמיעה מוחלטת במרחב הגויי.

כך הסביר ר' שמחה בונים גם את מדרש חכמים על בני ישראל המשועבדים בארץ ובתרבות לא להם. היכולת שלהם להיגאל מתוך המיצרים, מיצרי הגוף, הנפש והאמונה, נעוצה בכך שלא שינו את לבושם. אכן, לא היה לבוש יהודי מיוחד, טוען רבי שמחה בונים. כל שהיה להם הוא כבוד עצמי, הבנה שהם אחרים, ושנאת המשעבדים. אשר על כן, כאשר הטעם האופנתי של נשות מצרים קבע, למשל, שסגול הוא צבע העונה, נתעטפו בנות ישראל בכל הבדים כולם, מלבד בבגדים סגולים… אפשר לטעון נגדן שהן לא אופנתיות, אפשר לטעון נגדן שאין להן טעם, ושהן מיושנות, ושהן לא מבינות, ושאדרבה, דווקא מתוך הזדהות עם התרבות השלטת ניתן להשפיע עוד יותר. אפשר לטעון טענות רבות. אבל למעשה, רק כך הצליחו יראי ה' לשרוד ולדבוק בערכיהם.

הבגד הוא חיצוני לגמרי, ואינו מעיד דבר על פנימיותו של אדם. ובכל זאת, הוא מגדיר השתייכות ומייצר שונוּת שכל כך חשובים, הן מצד גאוות היחידה, והן מצד השמירה מכניסת ערכים פסולים והיטמעות בתרבות הפופולארית.

הענין איננו בספודיק או בגלביה עצמם. אין שום קדושה בכובע עשוי זנבות שועלים. הרעיון הוא להיות אחר, ומתוך כך עצמאי בדרכך.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן