חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

הרב גור

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

חג פורים – להיות לא מתוכנן

חג הפורים הוא חג מופלא שנמצא מעל ומעבר לכל הסדרים ולכל ההרגלים. היין, האווירה, השמחה הפורצת כל גבול, מגלה בתוכנו דברים שלא מתגלים כל השנה.

בכל חג אני מתכנן מה יהיה ואיך יהיה, אך בפורים אינני מתכנן יותר מדי, וזאת כיוון שראיתי שכל מה שאני מתכנן בפורים לא מתרחש על פי התוכניות. לכן, אינני מתכנן ומאפשר לרצון המתגלה בי באותו היום להובילני. כשאנו מתבוננים במצוות שתיקנו לנו חז"ל רואים שהם כיוונו לחג באופן הזה.

מצוות משלוח המנות הופכת את היום לבלתי צפוי – אתה יודע למי אתה נותן ולא יודע ממי תקבל. ולענ"ד משלוח מנות הוא לחגוג יחד, לא רק להביא את המנות. מנהגי הוא שכל מי שמגיע להביא משלוח מנות, מוזמן לשתות משהו יחד, לשוחח על ענייני החג, וכך אני עושה כשאני מגיע להביא משלוח – זה גילוי של אהבה וחברות, הזדמנות לחיבור ושמחה הדדית, וממילא היום כולו מלא בדברים לא מתוכננים.

מצוות המשתה והשמחה, בדגש על המשתה – שלענ"ד יש לקיימו כפשוטו 'מחייב איניש לבסומיי בפוריא עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי' – מביא את האדם להתנהג באופן לא צפוי ולא רגיל, לגלות ולחשוף דברים שלא נחשפים כל השנה.

מצוות מתנות לאביונים, עם ההלכה הייחודית לפורים שכל הפושט יד נותנים לו, גם גורמת לאדם לצאת מגידרו ולתת, להתחבר לעניים והאביונים – שייתכן שכל השנה אינם בחברה הרגילה שלו – וביום הפורים הוא מכירם ונותן להם בלב שלם, ויוצר חיבורים חדשים ומיוחדים.

מצוות קריאת המגילה מכניסה אותנו בעצם למהות העניין. המגילה היא סיפור מפתיע שמתחיל מהגזירה הגרועה והנוראה ביותר, גזירת השמדה מלאה על כל העם היהודי, ומסתיימת במציאות הנפלאה והעליונה ביותר שיכולה להיות בעת עם ישראל בגלות, מציאות שעל פי רבים מחכמי ישראל הובילה לבניין הבית השני.

המהפך הזה, ה'ונהפוך הוא' הפילאי הזה הוא האמירה היסודית ביותר של פורים, 'והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב'.

בפורים אנו צריכים להיפתח לצד הלא צפוי, לצד האלוקי שהוא מעל ומעבר לבחירה שלנו. לכן אנו מסלקים את הדעת, כדי להיות פתוחים לצד עליון יותר מהדעת, להנהגה האלוקית, למקור העליון. רק מי שפתוח ללא ידע, למעבר לצפוי והמתוכנן – רק הוא יכול לקבל מלכות ה' באמת, שהיא מעל ומעבר לכל הטבע. וכפי שכותב המהר"ל (תפארת ישראל נג):

"…שכל המועדים עתידים ליבטל, וימי הפורים לא בטלים לעולם, שנאמר (אסתר ט, כז) "ולא יעבור וגו'". רבי אלעזר אומר, אף יום הכפורים לא יבטל לעולם, שנאמר (ויקרא טז, לד) "והיתה זאת לכם לחקת עולם"

…הפירוש הוא כמשמעו, שמצות בטלות לעתיד, ופורים ויום הכפורים לא יהיו בטלים. ואם תשאל, למה אלו שני המועדים לא יהיו בטלים. דבר זה לפי ענין אלו המצות, כי ענין אלו המועדים הם כמו התחיה, שאחר שהגיעו למיתה – יחזרו לחיים כבראשונה, וכן יום כפורים שהאדם אשר הוא חוטא ונגזר עליו המיתה יחזור לו החיים. ולפיכך פורים, אשר הגיעו לחרב, וחזר להם החיות, אין ספק שהגיע להם דבר זה ממדרגה עליונה, שממנה החיות שלא בטבע. כי החיות הטבעי כבר נגזר על זה המיתה, ואי אפשר רק שפתח להם השם יתברך שער העליון, אשר ממנו חזר להם החיים. וכן יום כפורים, אחר שנגזר עליו המיתה, כאשר יחזור לו החיים, אי אפשר רק על ידי עולם העליון, ודבר זה מבואר. ולכך ראוי שאלו שני מועדים בפרט לא יהיו בטלים לזמן התחיה, כי אלו המועדים הם גם כן ממין אותו העולם ודוגמתו, ואין בטול דבר לעתיד כאשר יחזרו לחיות שלהם, כי אלו שני המועדים גם כן כך, שאחר שנגזר המיתה חזר החיים מן השם יתברך.

פורים זה הצלה מעולם עליון ונשגב מאד, פורים זה להיפתח למעל ומעבר.

פורים חושף איך כהרף עין אפשר לעבור משק ואפר, בכי ואבל, צום ומספד ל'ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה, ליהודים הייתה אורה ושמחה וששן ויקר'.

יהי רצון שנזכה להיפוך המופלא הזה, לגילוי האדיר הזה, שנפתח את הלב ללא מתוכנן על ידינו, אלא לחסד האינסופי שהקב"ה רוצה להשפיע עלינו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן