חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

פרשת תרומה – שקלי ישראל ושקלי המן

עם ישראל עבר בפרשיות האחרונות מהלך מופלא ואדיר. מעם משועבד ומוכה, זוכה עם ישראל לצאת לחירות בניסי ניסים, לראות את משעבדיו טובעים בים, לעבור מסע מדהים במדבר, ששיאו מעמד מתן תורה. לאחר מכן, בפרשת משפטים, האידאלים האלוקיים יורדים לחיי היום יום, ובפרשתנו מתחיל השלב הבא – בניין המשכן – בניית לבנות מקום קבוע להתגלות השכינה, שלאותה התגלות אדירה של הר סיני יהיה מעמד קבוע במרכזה של האומה במשכן, ומשם תצא הוראה אלוקית והשראה וברכה אלוקית לכל האומה. הבניין האדיר הזה צריך להתחיל בנתינה, בהתנדבות.

השבוע התחלנו להשמיע על השקלים, כדברי המשנה: "בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים וְעַל הַכִּלְאַיִם", וחז"ל אומרים: "אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו". ויש לראות מה עניין הקדמת השקלים? איך זה יוצר שינוי במציאות?

צריך להסביר שיש הבדל אדיר בין שקליו של המן לשקליהם של ישראל. השקלים של המן הם שקלים שהוא לוקח וגוזל מהיהודים ונותן כדי לבצע את זממו. הוא נותן משהו שהוא גזל וגנב, והוא נותן רק כדי לקבל. לעומת זאת שקליהם של ישראל הם נדבה שישראל נותנים מעצמם: "כל איש אשר ידבנו ליבו". ישראל נותנים מליבם הטהור, ולא בשביל עצמם, אלא להיפך: 'תקחו את תרומתי' – הקב"ה אומר לישראל: תקחו את זה כתרומה בשבילי ולא בשבילכם, ואם תעשו זאת בשבילי, לשם שמים, אזי "ושכנתי בתוכם".

השקלים שעניינם לתת, הוקדמו לשקלים שנועדו לקחת, לגזול ולקדם רצונות אישיים ומרושעים. בטבע הפשוט הצרכים האינטרסנטיים יותר בוערים וחזקים אצל האדם מאשר הרצונות האידאליסטים. אך בעם ישראל הרצון האידאליסטי, הרצון הרוחני יותר בוער.

הרצון העצום להטיב, לתת ולהתנדב, יוצר שינוי אדיר אצל האדם. אדם שרצונו להטיב, נפתח לאנשים אחרים, לעולמות עליונים יותר, וממילא כל המבט שלו על המציאות משתנה.

זוהי העבודה שאנו רוצים לעשות בחודש אדר בכלל ובפורים בפרט, אנו רוצים 'ונהפוך הוא', אנו רוצים לשנות את המבט, לשנות את ההסתכלות שלנו על המציאות. היכולת להגיע לכך היא על ידי נתינה אמיתית מכל הלב.

אם נשים לב, מה שקרה במגילה אסתר הוא לא שינוי במציאות אלא בעיקר שינוי מבט, שינוי בהסתכלות שלנו, ובעיקר בהסתכלות שלנו על עצמנו.

אסתר הייתה יכולה להיכנס מיד לאחשוורוש ולבקש את ביטול הגזירה, אבל היא פחדה וחששה, וברגע שאזרה אומץ ונכנס, התגלה שהמלך משתוקק למלא את בקשתה.

גם אנחנו לפעמים מתביישים לבקש את מה שאנו באמת רוצים – אך המגילה מבקשת לגלות לנו את האמת, את העוצמה והחן שיש בנו.

ואולי הדבר החריף ביותר הוא ההבדל בין האגרות הראשונות לאגרות השניות. לכאורה אין שום הבדל, רק שבאגרות השניות ניתנה ליהודים רשות להגן על עצמם. אך זה תמוה, ואם לא הייתה רשות, הם לא היו מגינים על חייהם? – אלא שאלולא האגרות הראשונות, לא הייתה ליהודים את העוצמה ואת האמונה שהם יכולים להילחם, שהם יכולים להגן על עצמם. אך ברגע שמרדכי ואסתר זקפו את קומתם, היהודים גילו בתוכם עוצמות וכוחות וממילא הגנו על עצמם ונלחמו באוייבהם.

יהי רצון שנזכה מתוך החסד, מתוך הנתינה, להצליח להפוך את התפיסה והמבט שלנו, ומתוך כך לשנות את המציאות כולה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן