חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קריאת שמע וברכותיה

שלום רב. אני עובד במקום מסויים ואני מתפלל שחרית רק ב10 בבוקר יחיד כי אין לי זמן אחר. האם לומר קריאת שמע בזמנה עם ברכת יוצר אור עד סוף קריאת שמע? האם בתפילה אחר כך לומר שוב ברכת יוצר אור על הסדר?

אביא לך תחילה את ההלכה העקרונית של סוף זמן קריאת שמע ותפילת שחרית מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה פרק יא:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן 'הגר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.

ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותם כזמן 'מגן-אברהם'.

י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.

 

לאחר שהדין העקרוני הובן, אביא לך את זמני היום המדוייקים ליום זה כפי שמופיעים באתר 'חזון שמים'. הזמנים לפי ירושלים, אם אתה נמצא במקום אחר, תכנס לאתר לבדוק את הזמנים לפי מקומך.

סוף זמן ק״ש לפי המגן אברהם
8:21
סוף זמן ק״ש לפי הגר"א
9:11
סוף זמן תפילה לפי המגן אברהם
9:46
סוף זמן תפילה לפי הגר״א
10:19
חצות היום
12:35

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 17:59:22

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

יש לך שאלה?

פרשת מקץ וחנוכה – שני סוגי ניצחון

יש שני סוגים של ניצחון: ניצחון בו אנו מביסים את היריב, מחסלים אותו לחלוטין, וניצחון בו אנו מצליחים לקחת את כוחו של היריב, ומנצלים אותו לטובתנו. הרב קוק במקומות רבים מדבר שבמלחמת האמונות והדעות, הניצחון השני הוא הניצחון שאנו רוצים.

ביציאת מצרים לא הסתפקנו רק בלצאת ממצרים, בלהיחלץ מהשעבוד, אלא יצאנו ברכוש גדול – וזה חלק מהותי מהיציאה. משה ואהרן אומרים לפרעה: "ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו לה' אלוקינו". אחד מגיבורי דוד המיוחדים הוא בניהו בן יהוידע, עליו נאמר: "והוא הכה את איש מצרי…וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט ויגזול את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו".

הניצחון על היוונים היה ניצחון מהסוג השני, ניצחון שלקחנו את הכוח של היוונים, וצרפנו אותו אלינו – ועל כך ההודאה האמיתית בחנוכה.

גם בהלל והודיה ישנם שתי סוגי הודאות: האחת, כאשר אדם נחלץ מצרה, והוא נושא עיניו לשמים ומודה לקב"ה על ההצלחה. הודאה כזאת נראית כהודאה, אך גם יכולה להיות חס וחלילה חירוף, וזאת במקרה שאדם אומר שהצרה שהגיעה אליו לא הייתה טובה, אך לאחר שה' הביא עליו את הצרה הלא טובה אז גם מודה לה' על שלקח אותה.

הסוג השני הוא הודאה לה' על הצרה והבעיה, על התהליך שעברנו בזכותה, על התפילות, על החיבור, על העשייה הטובה וכו' וכו'. תודה על כך המסע שה' העביר אותנו, ואשר בסופו הביא לפתרון הצרה. הבנה זו מודה על כל התהליך, ורואה בו ברכה, ומקור לצמיחה והתקדמות. זהו הניצחון האמיתי, זוהי ההודאה השלימה.

המסע המופלא בו החל יוסף, בעל כורחו ובלא רצונו, נמשך בפרשיות שלנו. מסע זה בונה את החיבור הפנימי של כל האומה הישראלית, בני יעקב, חושף כוחות אדירים אצל יוסף ויהודה, בונה בנייני עד לכל הדורות, ומגלה את כוח הערבות, כוח המנהיגות, כוח החיבור מעל ומעבר לכל המחלוקות, כוח האמונה, ועוד כוחות נפלאים.

המאבק ביוונים בונה בעם ישראל, את כוח מסירות הנפש, כוח המאבק על האמונה, הכוח להאיר אור קטן שבסופו של דבר מנצח את החושך הגדול.

לקחנו מהיוונים הרבה מאד דברים במאבק הזה. הכוח היווני הוא כוח העזות והחוצפה. מלכות יוון נמשלה בספר דניאל לנמר שעניינו העזות, אשר מתבטאת בכמה צדדים:

  • אומץ אדיר במישור המלחמתי הממשי.
  • חוצפה במישור החכמה. אריסטו קבע את המדע, בכל תחומי החיים, באופן מוחלט. אריסטו קבע קביעות מוחלטות על כל שאלה, ללא ניסויים, לא כהשארה, אלא בוודאות, כי כך הוא חושב.
  • וודאות מוחלטת שדעתם היא הנכונה והיא הטובה, וצריך להשליט עליה על כל העולם.

אנו לקחנו מהיוונים את העזות הנוראה הזאת, אך אצלנו זו עזות דקדושה:

  • האומץ האדיר לצאת לקרב, מעטים מול רבים, מתוך אמונה שה' איתנו, וממילא הוא הנותן לנו כוח לעשות חיל ו"אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר, המה כרעו ונפלו ואנו קמנו ונתעודד".
  • ההבנה העמוקה שאמונתנו היא האמת האלוקית היחידה, שאנו עם ה', לא נסור מחוקות אבותינו, ונהיה נאמנים במסירות נפש לאמונתנו.

זו הפעם הראשונה שעם ישראל עמד מול מערכת של חוכמה גדולה, של אלטרנטיבה רוחנית לדרכנו, וזכה לנצח. עם ישראל למד לימוד אדיר, שיש לו כוח לנצח מלחמה רוחנית, מלחמה שהיא המלחמה המרכזית שנלחמנו במשך הדורות.

  • הוודאות שבסופו של דבר תפקידנו הוא שמתוך הבית הבנוי והנאמן, שמאוחד באמונה, להאיר החוצה, לכל העמים, לכל העולם. עניינה של המנורה הוא עדות לכל באי עולם השכינה שורה על ישראל, שיש לנו כוח ועוצמה אדירה.

לקחנו מהיוונים עוד כוחות – יפיפותו של יפת, את הצורה החיצונית בה מוגשים הערכים והאידאלים, ובאופן יותר עמוק, את המבנה הלוגי של החכמה.

יצאנו מהמאבק האדיר הזה עם ידיעה איך האור שלנו שנראה קטן, הוא שיאיר את כל המציאות ואת כל החיים, שהאמת תחובר עם היופי, שהחוץ יואר מאור הפנימי. –  על כך ההודאה וזהו הניצחון האמיתי והעמוק.

יהי רצון שנזכה להמשיך להאיר את אורם של ישראל!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן