חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קריאת שמע וברכותיה

שלום רב. אני עובד במקום מסויים ואני מתפלל שחרית רק ב10 בבוקר יחיד כי אין לי זמן אחר. האם לומר קריאת שמע בזמנה עם ברכת יוצר אור עד סוף קריאת שמע? האם בתפילה אחר כך לומר שוב ברכת יוצר אור על הסדר?

אביא לך תחילה את ההלכה העקרונית של סוף זמן קריאת שמע ותפילת שחרית מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה פרק יא:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן 'הגר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.

ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותם כזמן 'מגן-אברהם'.

י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.

 

לאחר שהדין העקרוני הובן, אביא לך את זמני היום המדוייקים ליום זה כפי שמופיעים באתר 'חזון שמים'. הזמנים לפי ירושלים, אם אתה נמצא במקום אחר, תכנס לאתר לבדוק את הזמנים לפי מקומך.

סוף זמן ק״ש לפי המגן אברהם
8:21
סוף זמן ק״ש לפי הגר"א
9:11
סוף זמן תפילה לפי המגן אברהם
9:46
סוף זמן תפילה לפי הגר״א
10:19
חצות היום
12:35

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 17:59:22

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת בהעלותך – אור המנורה

"דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות".

מו"ר הרב צבי יהודה מכנה את ספר במדבר "ספר הדרך", ועל פי זה מובן מדוע פרשתנו פותחת בעניין המנורה. אחד הדברים הבסיסיים כשהולכים בדרך הוא להאיר את הדרך, ואפשר אף לומר שהשאלה המשמעותית ביותר כשנמצאים בדרך היא לאור מה האדם קובע את דרכו, וכלשונו של הרצי"ה: "אחרי כל ההכנות האלה, אפשר לצאת לדרך. ומכאן לפרשה של היום: לאור מה אנו יוצאים לדרך?… אנו יוצאים לדרך מתוך טיפול באור שבבית. אין אפשרות אחרת של הליכה לדרך, אלא לאור המשכן, לאור המקדש, לאור התורה, לאור הקדושה שמחיה אותנו".

המנורה מייצגת את אור התורה שמאיר את כל חיינו, שהרי התורה מצווה "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". כלומר, שש הנרות מכוונים פנימה, כלפי הנר האמצעי, והנר האמצעי מכוון כלפי הארון ולוחות הברית שנמצאים בקודש הקודשים[1], כלשון הרמב"ם: "שישה נרות הקבועים בששת הקנים היוצאים מן המנורה – כולן פניהם לנר האמצעי שעל קנה המנורה. וזה הנר האמצעי – פניו כנגד קודש הקדשים, והוא הנקרא נר מערבי".

הפניה של הנרות אל הנר האמצעי אינה כדאי להאיר את הנר האמצעי, אלא כדי לשאוב את האור ממנו, והנר האמצעי שואב את אורו מקודש הקודשים. כפירושו הנפלא של ה'ספורנו': "כשתפנה שלהבת כל אחד מששת הנרות אל הקנה האמצעי, אז 'יאירו שבעת הנרות' – כל השבעה יאירו ויופיעו מאור עליון לישראל. כלומר, פירוש הפסוק "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה" – הוא שכאשר תפנה את הנרות אל פני המנורה, רק אז "יאירו שבעת הנרות".

ברעיון זה גנוז הרעיון החשוב ביותר בחיינו, שהדבר שמאיר את חיינו בכל המובנים, שנותן לנו כוח ועוצמה, שמכוון ומדריך, שנותן משמעות וערך לחיינו הוא הקודש – הוא הדבר ממנו אנו שואבים את הכל. אלא שבכדי שנצליח לעשות זאת מוטל עלינו לכוון את חיינו נוכח פני ה', לכוון את חיינו לשאוב קדושה, הדרכה ואורה מרצון ה', תורתו ומצוותיו. זו הדרך היחידה ללכת בצורה נכונה וישרה את מסלול החיים בעולם הזה.

יש הסוברים בטעות שהתנועה היא הפוכה, שבמעשיהם, בכוחם ובעוצמתם הם נותנים כוח לקודש, יש החושבים שעל כתפיהם הם נושאים את הארון. אך האמת היא שהארון נושא את נושאיו. כשאדם מכניס עצמו לסחיבת הארון, הוא מקבל כוחות עצומים.

לא לחינם גדולי הצדיקים עלולים להיכשל בדבר זה, שהרי הם מוסרים את נפשם בכדי להאיר את אור התורה בעולם, אך דווקא הם צריכים לזכור שהתורה היא המאירה והנותנת להם כוח לפעול, ולא הם מאירים אותה. לכן דווקא דוד המלך, שכל רצונו במלכות היה כדי להופיע את מלכות ה' בעולם, כאשר הוא מעלה את ארון ברית ה' משילה לירושלים, הוא נכשל בדבר זה והשמחה מתערבבת כתוצאה ממותו של עוזה.

לכן מדגישה התורה שעניינה של המנורה איננו להאיר את הקודש, והקב"ה לא צריך את האור של המנורה, ושכל מגמתה של התורה היא עדות לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל.

המנורה מייצגת את הכוח האלוקי ששורה בתוך ישראל, את הכוח המאיר והמחייה את ישראל, ושמכוחו הם עושים את כל מעשיהם, ואת שליחותם בעולם.

תפקידנו הוא לקחת את האור הפנימי ולהאיר איתו ועל ידו את כל המציאות, לקחת את הנר האמצעי ומכוחו להאיר את כל ששת הנרות. רק אז באי עולם יוכלו להתחייב מהאור הפנימי, שבו עצמו אין נגיעה אלא לישראל, כדברי מרן הרב קוק זצ"ל (עין אי"ה שבת פ"ב, טז): "האורה הפנימית, אורה של תורה, רוח הקודש והנבואה, ששופע בישראל ביחוד ממקום בית המקדש יצאה האורה, היא האורה האלהית שמאירה בישראל לבדם ואין לזרים חלק בו… אמנם צריך עדות לכל באי עולם שהשכינה שרויה בישראל. רק ע"י החיבור של האורה החיצונה אל האורה הפנימית, יש יחש לישראל עם כל העולם כולו. העמים שיגיעו למדרגה יפה בהתפתחותם הטבעית, יכירו את ההוד וההדר, את הקדושה והתפארת, שיש בתוה"ק ובדרכיה, וישובו לאחוז בדרכי ד' הישרים ובדעת אלהים הטהורה המתפרשת ע"י אורן של ישראל. מה שא"כ אם האורה החיצונה לא היתה נהוגה בישראל, אז היה היחש של עמים זולתם אליהם נפסק לגמרי. כי את המאור הפנימי שבתורה, שלא יוכל להתפשט ג"כ במאור חיצוני של חיי נועם ותרבות, לא יוכלו לקבל, ולא היתה העדות מגעת לתועלתה לכל באי עולם. אמנם ע"י האורה החיצונה המצטרפת אל הפנימית, המכשרת את ישראל לחיות יחד עם תוה"ק חיים טבעיים מפותחים, חיים מדיניים הגונים, שהוא אור הקרוב אליהם, באור זה יראו אור להכיר ג"כ לפי כחם, אור האלהי הפנימי. רק בזה תתמלא ההגדה של העדות לכל באי עולם, שהשכינה שורה בישראל".

יהי רצון שנזכה להתחבר לאורה הפנימית ומתוכה להאיר את כל צדדי החיים, עד שיראו כל באי עולם את האור האלוקי המופיע בישראל, "ותמלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

 

 

[1] יש בעניין זה מחלוקת בגמרא במנחות צח, ע"ב, ואנו נקטנו כשיטת הרמב"ם להלכה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן