חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

בארות השפע – לפרשת תולדות

בפרשת השבוע 'תולדות' אנו פוגשים באופן נרחב יותר את דמותו של יצחק ומעשיו, והתורה מספרת לנו שאחרי שיצחק מתעשר מאוד, כפי שכתוב "ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאוד ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר…" כפי שאנו מכירים בהיסטוריה, העשירות היהודית גוררת אחריה שנאה וקנאה "ויקנאו אותו פלשתים". ואז מספרת התורה פרשיה מוזרה ותמוהה "וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר" ומיד לאחר מכן מגרש אבימלך את יצחק ובלי להתבייש הוא מציין את הנימוק "לך מעמנו כי עצמת ממנו מאוד", ואז מנסה יצחק לשוב ולחפור את הבארות הסתומים ולקרוא להן בשמות שקרא להן אברהם אביו. וכך הוא חופר את עשֹק ושטנה, שכשמן כן הן – מקור למריבות. ולכן יצחק נוטש את שתי הבארות. לאחר מכן הוא חופר באר נוספת ששמה 'רחובות' ובה אין מריבה, ועליה אומר יצחק "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ". אחר כך עולה יצחק לבאר שבע וה' מתגלה אליו ומבטיח לו ברכה וריבוי ואז חל המהפך ואבימלך עולה עם אחוזת מרעהו ופיכול שר צבאו ומבקש לכרות ברית עם יצחק. חלק זה של התורה מסתיים בפסוק "ויהי ביום ההוא ויבואו עבדי יצחק ויגידו לו על אודות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים ויקרא אותה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה".

מה שבולט מאוד בכל העניין הוא המקום המרכזי של הבארות. כאשר נסתמים הבארות מגרש אבימלך את יצחק וכאשר יצחק מצליח לכרות באר ולשמור עליה פתאום חוזר אליו דבר ה' ואבימלך מבקש לחדש את הברית עמו, ובעקבות חידוש הברית מתגלית עוד באר. ויש לעיין ולהסביר מה עניינן של הבארות ומדוע הן דבר כל כך מרכזי ומשמעותי?

יישובו של עולם

חז"ל במדרש החפץ כותבים על הפסוק "וישוב יצחק ויחפור את בארות המים"- ש"גדולים הצדיקים שהם עוסקים ביישוב העולם". כלומר, עניינם של הבארות הוא יישוב העולם. הם מביאים מים – המים שהחל מהזמן העתיק ועד ימינו מהווים מקור לחיים, לחקלאות, לפריחה ויצירה ואפילו בימינו ניתן לשרטט את אזורי ההתיישבות של האנשים בעולם על פי מקורות המים.

אבות העולם, אברהם יצחק ויעקב, עוסקים ביישובו של עולם לא רק במובן הרוחני אלא גם במובן הממשי.

ואם נסתכל באופן עמוק, נראה שהדברים מתחברים אחד לשני. במקום בו מופיע המוסר האלוקי, הטוב והצדק העליון, שם גם תסודר הכלכלה הנכונה, הנבונה והמצליחה. הרי, כפי שיצחק הוכיח בחייו, מי שמחובר לקב"ה מצליח גם בעולם הזה, "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'".

הבארות גם רומזים למים החיים, הרוחניים, המוזרמים לעולם על ידי האבות, כפי שכותב מדרש 'אור האפלה' על הפסוק "וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו סתמום פלשתים", ש"אלו שבע מצוות בני נח שזרזם אברהם על עשייתן ושכחו אותם".

לכן יצחק חופר את הבארות שחפר אביו, שהרי עניינו של יצחק הינה המשכת הדרך של אברהם, הפצתה והשרשתה בעולם.

ברגע שהפלשתים סותמים את הבארות וממלאים אותם עפר מאבד יצחק את יכולתו להשפיע לעולם, וכיוון שעניינם של ישראל בכלל, ושל האבות בפרט, הוא להשפיע לעולם, ברגע שיצחק לא מצליח לעשות זאת, אבימלך חש שהוא לא רוצה עימו קשר, וגם דבר ה' מפסיק להתגלות אליו.

תורת חיים

ונבאר יותר, תורת ישראל לא די שתהיה אמיתית ונכונה אלא היא חייבת להיות גם נותנת חיים בעולם הזה. כפי שמעידה התורה על עצמה, שיאמרו הגויים "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם-חכם ונבון הגוי הגדול הזה", החוכמה האלוקית הישראלית חייבת להיות כבאר, נובעת ומחייה, כל צמא יכול לשלוח את דליו ולשתות, יצחק ברגע שהוא לא מצליח להשפיע, ברגע שהברכה האלוקית לא נכרת בו מאבד את יכולתו, ואבימלך מנתק עימו את הברית, והדבר נלמד מסופה של הפרשייה אבימלך שמבטא באופן ישיר וברור את הדברים:" ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי, ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם, ויאמרו ראו ראינו כי היה ה' עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך", יצחק שמטבעו שרוי בעולמות עליונים ונשגבים, חייב לרדת לעולם המעשה, ולגלות את עוצמתו ואת ה' בעולם, לכן הבאר שבה הוא פורץ היא רחובות, יש התרחבות אדירה, כבר לא גילוי מצומצם, אלא התרחבות כלשונו של יצחק אבינו:"עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ", עכשיו אנו זוכים להתגלות בארץ!

ומתוך היכולת הזאת להתחבר לעולם ולמציאות, ממשיך יצחק להשפיע לעולם, ועבדיו באים ומבשרים מצאנו מים, תחילת מציאת המים החיים הייתה על ידי התבודדות והסתגרות, יצחק הולך ומתרחק כדי להצליח להגיע לעומקים כאלה שיהיה בכוחם להשפיע על הארץ, כי כפי שידוע ככל שיש חושך גדול יותר יש צורך באור גדול יותר להאירו, אך מתוך הגילוי הנפלא הזה, יודעים גם עבדיו מתוך החיבור לארץ ולעולם, לציבור ולאנושות להמשיך למצוא מים, לא מתוך התבודדות אלא מתוך חיבור, והבאר הזאת נקראת באר שבע, על שם החיבור והשבועה.

קיבלנו אתמול את חודש כסלו, החודש שעניינו גילוי האור מתוך החושך, כמו השמן הטהור המתגלה מתוך הלחץ והכתישה, כפי שהמקבים הגיבורים והקדושים התגלו מתוך הגזירות והמצוקה.

נסיים באיחולים לחיילנו האמיצים, שמתוך המצוקה והלחץ יצאו להלחם ברשעים ולהגן על מדינת ישראל, שה' יצליח דרכם, וישמרם מכל צרה וצוקה, ויחזרו ועטרת ניצחון על ראשם, ויזכו להכות באויבנו מכה ניצחת, ולא יחסמו ע"י אנשים שלא מבינים שברגע שנגלה את אורנו יתחננו אומות העולם לכרות עימנו ברית, וכל זמן שלא נגלה את האור והטוב האלוקי של עם ישראל, יאמרו לנו ל'לך מעמנו'.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן