חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

פרשת שופטים וחודש אלול – צדק צדק תרדוף

הפרשה מתחילה בציוויים על ענייני המשפט, "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק… צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך".

ארץ ישראל איננה ארץ רגילה, ארץ ישראל היא ארץ שהמגורים בה תלויים במצבו הרוחני של עם ישראל ואחד התנאים היסודיים ביותר ליכולתנו להישאר בארץ הוא עשיית המשפט והצדק.

ניתן לבאר שישנם שתי דרישות שצריכות להתקיים כדי שנוכל לגור בארץ:

  1. קיום כל המצוות הפרטיות המפורטות בפרשות עקב וראה.
  2. קיום המצוות הכלליות על ידי ההנהגה הנכונה. ופרשיות אלו מפורטות בפרשות שופטים וכי-תצא.

וכפי שפותח הספורנו בפרשתנו, "אחר המצוות להמון ציווה ענייני מנהיגיו, והם השופטים והמלכים והכהנים והנביאים, אשר בתיקונם יתוקן עניין ההמון ובקלקולם יקולקל".

ואכן בפרשה זו מופיע מבנה ההנהגה הכללית בעם ישראל שכולל ארבע רשויות: כהונה, מלכות, נבואה וסנהדרין. ועוד חזון למועד לבאר את תפקידה של כל רשות ורשות והיחס שבין הרשויות השונות, ואנו נתמקד היום בפסוק "צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך".

רש"י מבאר: "צדק צדק תרדוף'- הלך אחר בית דין יפה". ומבאר הרמב"ן שיש כאן כפילות שעניינה הוא שהצדק צריך להיות מושג על ידי שני צדדים: הדיינים ובעלי הדינים. "וטעם הכפל לומר הדיינין צריכים שישפטו את העם משפט צדק, וגם אתה צריך לרדוף הצדק תמיד שתלך ממקומך אל מקום חכמים הגדולים".

ונראה שביאור הדברים הוא שהתורה מלמדת אותנו שאין אפשרות ליצור צדק אמיתי על ידי שופטים בלבד, אלא גם בעלי הדין חייבים לרצות את הצדק, לבקש את האמת.

אנו יודעים שבמערכת משפטית שבה בעלי הדינים אינם מחפשים צדק אלא ניצחון ורווח וכל אחד ואחד שוכר לעצמו עורך דין שלא מלמד אותו לומר את האמת אלא את הדבר שיכול להביא אותו לרווחים הגדולים ביותר, אפילו לשופטים הצדיקים והישרים ביותר אין אפשרות להגיע לצדק ולאמת.

והדבר מודגש יותר באבן עזרא שכותב "צדק צדק'- עם בעלי הריב ידבר. וטעם שני פעמים לדבר צדק שירוויח בו או יפסיד"- כלומר, אפילו אם האדם יודע שהוא ידבר צדק, יאמר את האמת כפי שהיא הוא יפסיד, חובה עליו לדבר צדק ואפילו לרדוף אחר הצדק.

האדם צריך ללכת לבית דין לא רק כדי לקבל אלא גם אם הוא חושב שעליו לתת, אלא שאינו בטוח בכך, עליו ללכת לבית הדין.

דגש נוסף שמופיע באבן עזרא הוא החובה לחפש את הצדק כל ימיו, "פעם אחר פעם כל ימי היותך". החיפוש אחר הצדק אסור לו להיות דבר מקרי או התעוררות נקודתית רגעית, אלא הוא חייב להיות מיסודות חייו של האדם.

עוד ניתן לפרש את כפל המילים 'צדק צדק תרדוף' שגם הרדיפה אחר הצדק צריכה להיעשות בצדק. כלומר, אפילו שאנו פועלים לתכלית עצומה ויסודית של עשיית צדק בעולם, המטרה הקדושה והעליונה לא מקדשת את האמצעים, אלא האמצעים גם כן חייבים להיות ישרים וצודקים.

במידה מסוימת ניתן לומר שעיקר חידושה של התורה הוא באמצעים. המטרות הגדולות של הצדק והמשפט, החסד והאמת, הטהרה והקדושה, ידועים היו בעולם אפילו לפני מתן תורה. והחידוש הגדול של התורה הוא, מהם האמצעים הישרים ומדויקים להגיע למטרות אלו.

שתי אפשרויות להשגת הצדק

הרמב"ן מביא מ'ספר הבהיר' פירוש על פי הסוד לפסוק זה, "במדרשו של ר' נחוניא בן הקנה ידרשו בו סוד, אמרו צדק זו מידת דינו של עולם, שנאמר 'צדק צדק תרדוף' וכתיב בתריה 'למען תחיה וירשת את הארץ', אם תדין עצמך תחיה, אם לאו הוא ידין עליך ותקיים בעל כרחך". ומפרש את הדברים בספר 'אור הגנוז', "פירוש אם תדין עצמך מאין באת ואנה תלך ביום הפקודה, תחיה, ואם לאו, הוא, פירוש צדק ידין עליך את הדין שישלם לך כפעלך, ויתקיים אותו דין בעל כרחך".

ופירושם של הדברים הוא שהצדק חייב להיעשות בעולם אלא שישנם שתי אפשרויות. האפשרות האחת היא שהאדם יחפש וירצה את הצדק, ועל ידי זה הדברים מתקיימים בבחירתו וברצונו של האדם, ודבר זה מכונה חיים, כי אין חיים אלא בבחירה. (ומי שרק פועל מכורח נסיבות ודחפים חיצוניים, קשה לכנות אותו חי, שהרי הוא דומה לבובה המופעלת על ידי חוטים). ובזכות כך זוכה האדם לרשת את הארץ, הארץ העליונה והתחתונה.

האפשרות השנייה לקיומו של הצדק בעולם היא שכוחות הטבע המונהגים על ידי הקב"ה יגרמו לצדק להיעשות, אלא שבאופן זה האדם איננו פועל אלא נפעל, וכמובן שאינו זכאי לשום שכר על הצדק שנעשה.

ולכן התורה מדריכה את האדם "צדק צדק תרדוף"- דהיינו, אתה בעצמך וברצונך תשתדל להשיג את הצדק.

עוד יש לציין שצדק זה איננו רק בדברים שבין אדם לחברו, אלא הוא נוגע לכל שאלות המישורים שבהם האדם פועל, בין אדם לעצמו, בין אדם לקב"ה ובין אדם לחברו. ועל כל זה נאמר "אם תדין את עצמך- תחיה… כי אם לאו הוא ידין עליו".

חודש אלול והתשובה

זכינו להיכנס השבוע לחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, חודש המלא אהבה עצומה בין עם ישראל לקב"ה – 'אני לדודי ודודי לי'. חודש בו עלה משה רבנו לקבל את הלוחות השניים- דבר שמעיד שעל אף החטא הכבד, חטא העגל, שגרר לאחריו את שבירת הלוחות עדיין הקב"ה אוהב את עם ישראל ורוצה בהם. חודש זה, בהסתכלות אמיתית, הוא חודש של הסתכלות חד שנתית בלתי חוזרת, לדון את עצמנו- וזוהי אפשרות נפלאה שהקב"ה נתן לנו לתיקון חיינו.

החסד האלוקי שקבע זמן בו על האדם לבחון את חייו ולהעלות אותם כמה מדרגות למעלה הוא חסד עצום. שהרי אנו יודעים שהאדם שקוע במרדף האינסופי והיום יומי בכל הדברים הדחופים והשגרתיים שעליו לעשות, ולכן אינו זוכה להתפנות לעסוק בדברים החשובים, היסודיים והמהותיים של חייו. עניינים אלה נדחים מיום ליום ומחודש לחודש, למרות חשיבותם הרבה. והקב"ה עשה עמנו חסד גדול וקבע עימנו זמן בו בעל כורחנו נפנה מעצמנו חלק מטרדות היום יום ונתעסק בבחינה מהותית ועמוקה של חיינו.

וכפי שהסברנו, כאשר אדם דן את עצמו הוא בוחר והוא חי ויורש את הארץ. והקב"ה מבטיח לסייע לכל מי שחוזר בתשובה בזמן זה, וכפי שמובא בספרי החסידות שבזמן הזה 'המלך בשדה' ויש סיעתא דישמיא גדולה לתיקון ועליה.

וקול השופר מעורר אותנו לדבר זה, ובמידה מסוימת אפשר לומר שהדין שבא אחר כך בראש השנה הוא על הפספוס וההחמצה על ההזדמנות הגדולה שניתנה לנו בחודש אלול. לכן השופר שניסה בכל כוחו לעורר אותנו במהלך כל החודש הוא המסמל את הדין בראש השנה.

יהי רצון שנזכה לנצל את ההזדמנות הגדולה לדון את עצמנו ומתוך כך נירש את הארץ.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן