חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

פרשת שלח – נורא העליליה

בפרשתנו אנו נפגשים עם החטא הנורא ביותר, חטא המרגלים- חטא מאיסת הארץ, החטא בגינו נגזר על כל הדור ההוא למות במדבר, החטא בשלו לא נכנס משה רבנו לארץ: (דברים א,לז) "ולא אביתם לעלות… ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו. אנה אנחנו עולים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדולות ובצורות בשמים וגם בני ענקים ראינו שם… וישמע ה' את קול דבריכם ויקצוף וישבע לאמר, אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבותיכם, זולתי כלב בן יפונה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה… גם בי התאנף ה' בגללכם לאמור גם אתה לא תבוא שם, יהושע בן נון העומד לפניך הוא יבוא שמה, אותו חזק כי הוא ינחילנה את ישראל".

וממילא, כשמשה לא נכנס לארץ אזי אין הכניסה לארץ 'כניסת עולם', וממילא מחטא זה גם נגזרו חורבנות המקדש, הגלויות, וכל שאר הצרות שנגררות מכך. וכפי שמסביר הרב שליט"א, לא מקרה הוא שהחטא הנורא ביותר הוא על עניין ארץ ישראל, על חוסר הרצון להיכנס לארץ, להלחם עליה ולהיאחז בה, שהרי כל יעודנו בעולם הוא לקחת את אותה התורה העליונה והנשגבה שנתנה בהר סיני ולחברה לארץ, לעולם, לאדמה ולגשמיות- דבר המתבטא בכניסה לארץ. וזו גם הסיבה בגינה יש התנגדות כה עזה בקרב אומות העולם לכניסתנו לארץ.

דבר זה נגזר מאותה חלוקה יסודית אליה הסכים עשו, שהעולם הזה יהיה שלו והעולם הבא של יעקב (כפי שמעיד המדרש). אבל יעקב לא הסכים לקבל את החלוקה המוצעת ולכן קנה את הבכורה ולקח גם את הברכות הגשמיות מיצחק אבינו, שכן ידו של יעקב חייבת לאחוז אפילו בעקב, בחלק התחתון והמגושם, של עשו.

אומות העולם מוכנות שעם ישראל יהיה עם הספר, שעם ישראל יהיה עם רוחני. אבל שעם ישראל יכנס לארץ ויבנה כלכלה וצבא, מערכות משפט וסדרי שלטון- זה כבר מוגזם…

כשמתבוננים בחטא המרגלים ישנה שאלה גדולה ועצומה, שאלה שכל בר דעת מתקשה בה מאוד, כיצד הוא שעם שראה את עשרת המכות, קריעת ים סוף ומתן תורה, שראה שכל חוקי הטבע הם הצעות שניתנות לשינוי בדיבור אלוקי או הינף מטה על ידי משה רבנו, שראה כיצד שבעת הרקיעים נפתחים ו'אין עוד מלבדו', חוטא בחטא המרגלים? מה עלה על דעתם שפחדו להיכנס לארץ בזמן שענני הכבוד מקיפים אותם ועמוד האש ועמוד הענן מנחים אותם, בזמן שמידי יום ביומו יורד להם מן מהשמים ובזמן שבכל מסעיהם הם הולכים במישור כיוון שה' משטיח הרים ומגביה גאיות בהתאם לדרכם של ישראל?

לגודל השאלה נראה לעניות דעתי שהפתרון הוא שאין תשובה. כלומר, רצון ה' היה שעם ישראל יעבור עוד תהליכים של זיכוך ותיקון, של התעלות והתקדמות, תהליכים שכוללים מסע של ארבעים שנה במדבר, ושכוללים גם גלויות וחורבנות, ולכן היה צורך לסובב כך את הדברים.

לכן החטא לא מוסבר בצורתו הפרטית- כיצד יתכן שאיש מסוים חשב שאין יכולת לקב"ה להכניסם לארץ, אלא רק בצורתו הכללית, שעם ישראל עוד לא הגיע לגאולה השלמה- וזאת דווקא בשל גודל תפקידו של עם ישראל, תפקיד הדורש הכנות רבות והתעלות עצומה בכדי שיוכל להופיע בשלמותו.

כעין זה מצאנו את שאמרו חז"ל על הליכתו של יהודה לזונה- דבר תמוה מאוד לגודל מעלתו, צדקותו וקדושתו של אחד משבטי י-ה (שבצדדים מסוימים גם הבחיר שבהם). ולכן נאלצים חז"ל לומר כי רוח טומאה עברה עליו ולא בבחירתו הלך לזונה.

היסוד לכך הוא שבמהלכים כלליים שנוגעים להקמת מלכות ישראל, שנוגעים לתהליכי גאולת העולם, אין בחירה לאדם הפרטי והקב"ה הוא זה שמוביל את העניינים. וככלל שמדובר על מדרגה כללית יותר כך הבחירה מצטמצמת, וכך לדוגמא גם היה בהר סיני שם למרות שישראל אמרו 'נעשה ונשמע' כפה עליה הקב"ה הר כגיגית, להראות שבדברים מעין אלו אין בחירה.

על פי זה מובנת טעותם של המעפילים. המעפילים תופסים את עצמם ואומרים 'איך באה טעות זאת על ידנו?! איך יתכן שפקפקנו ביכולתו של ה' להביאנו לארץ?!' ולגודל הבושה והעלבון כך הרצון למחוק את השטות ולעלות לארץ, שהרי ברור שחטא זה לא מייצג את עמדתם ודעתם וממילא אין לו אחיזה אמתית במציאות. אך כיוון שעוד לא הגיע הזמן, עוד לא הוכשרו ישראל להיכנס את הכניסה העליונה לארץ, כניסה שאין אחריה גלות, לכן לא הצליחו במעשיהם.

ונסיים בדבריו הנפלאים של רבי צדוק הכהן מלובלין שמדייק באופן נפלא מהפסוקים שאמנם המעפילים טעו אז כיוון שעוד לא הגיע הזמן, אך בדורנו הגיע הזמן והפעם ההעפלה תצלח, וזו לשונו: "והם לא הצליחו בזה מפני שאכלוה פגה… ולכך אמר להם משה 'והיא לא תצלח', נראה שעצה היא אלא שלא תצלח. ודייק 'והיא' שבכל מקום דרשו חז"ל 'היא ולא אחרת', שיש זמן אחר שמצליח והוא זמננו זה שהוא עקבי משיחא".

ואכן נבואתו של רבי צדוק, שנכתבה לפני כמאה ועשרים שנה צלחה וההעפלה לארץ הצליחה לבנות את מדינת ישראל והגענו לגאולה השלישית שאחריה אין גלות ואין חורבן. ויהי רצון שנזכה להמשיך את המהלך בקרוב בימינו, אמן.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן