שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

פרשת תרומה – למה מאריכים בענייני המשכן?

השבוע אנו מתחילים את רצף הפרשיות העוסקות בבניין המשכן, וכפי הנראה שעניינה של האריכות הגדולה המופיעה בעניין כפול:

  1. כפי שחז"ל אומרים לנו פעמים רבות, המשכן בנוי בתבנית האדם ושניהם בנויים בתבנית העולם, ולכן כל הלימוד והעיסוק במשכן עניינו לימוד על הסידור הנכון של האדם, של כוחותיו הפנימיים ושל ערכיו. וכדברי הכלי יקר "ולכן יותר ראוי שנאמר שהייתה ההערה והרמז במשכן וכליו… מדריך האדם למה שיעשה"
  2. כפי שכותב הרמב"ן בהקדמתו לחומש שמות המשכן הוא השראת השכינה על עם ישראל וממילא סדריו, כליו, צורתו ותבניתו מלמדים על השכינה המופיעה בארץ, שזהו הדבר החשוב ביותר וזוהי בעצם גאולת העולם כולו. וזו לשונו הנפלאה: "והינה הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו. וכשיצאו ממצרים, אף על פי שיצאו מבית עבדים, עדיין יחשבו גולים, כי היו בארץ לא להם, נבוכים במדבר. וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם, אז שבו אל מעלת אבותם שהיה סוד אלוה עלי אהליהם, והם הם המרכבה ואז נחשבו גאולים…".

ולכן ההתבוננות במשכן, סדריו וכליו, היא התבוננות הן בהנהגה האידיאלית של האדם והן בהתגלות השכינה בכלל ישראל. ולכן אנו מצווים להתבונן יפה בכלי המשכן ומתוך כך לקיים את מאמר הכתוב "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם".

וכך כתב רבי אלעזר אזכרי בשירו "בתוך לבי משכן אבנה לזיוו, קרבן תקריב לו נפשי היחידה", ובעקבות דברים אלו כתב הרב יצחק הוטנר את השיר:

בלבבי משכן אבנה להדר כבודו,
ובמשכן מזבח אקים לקרני הודו,
ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה,
ולקרבן אקריב לו את נפשי היחידה".

וכפי שכותב המלבי"ם "ציווה כי כל אחד יבנה לו מקדש מחדרי ליבו, כי יכין את עצמו להיות משכן לה' ומעוז לשכינת עוזו, וכן מזבח להעלות כל חלקי נפשו לה' עד שימסור נפשו לכבודו בכל עת".

וננסה להתבונן בעניין אחד והוא מידות הארון לעומת מידות השולחן.

מידותיו של הארון שרומז על התורה, על עבודת ה' בכלל ועל לימוד התורה בפרט, הן "אמתיים וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו". וכבר העירו הראשונים שכל מידותיו היו 'שבורות' ושהוא גם הכלי היחיד שמאופיין בכך.

וכותב על כך בעל הטורים "ללמד שכל מי שלומד תורה צריך לשבר ולהשפיל עצמו". ונראה לבאר את דבריו שכל אדם שלומד תורה צריך לדעת שגם אחרי עשרות שנות לימוד עדיין לא זכה להבין את עומק התורה ובכל עת הינו רק במחצית הדרך, ובמידה מסוימת, ככל שאדם לומד יותר כך הוא מבחין כמה עמוק וגדול הוא האור הטמון בתורה. ומתוך ענווה זו מתמלא האדם במרץ ורצון להמשיך לעיין ולהעמיק, להבין ולהשכיל בדברי התורה.

עוד יש להסביר שלאדם יש תכונה של שאפתנות שאיננה פוסקת ו"אין אדם מת וחצי תאוותו בידו", ו"גם הנפש לא תימלא". ושאפתנות זו,שהינה כוח עוצמתי ומורגש אצל כל אדם, תפקידה להיות מופנה לעניינים הרוחניים. האדם צריך להיות צמא ומתאווה להוסיף עוד בתורה ובאמונה, וזה מתוך ההרגשה האמיתית שתורתו איננה שלמה.

וזה מה שבאו ללמד מידותיו של הארון, שהמידה החצויה מרמזת על כך שהאדם נמצא במחצית הדרך.

וכך כותב מרן הרב זצ"ל (עין איה ברכות פ"ו נט) "הסובר כי רק לתכלית המשוערת לו בבואה ישיג מנוחתו, הוא טועה במהות התכלית, שהוא חושב שהוא הדבר שמצייר הוא בדמיונו מצד היותו רחוק ממנה, ולא יבין שבבואו אליה יושקף לו עוד חוג גדול של תכלית יותר נשגבה, עד שיחכם להשכיל כי אמיתת התכלית הראויה שימצא ממנה עונג ומנוחה היא העבודה וההשתלמות".

מאידך מידותיו של השולחן שרומז על ענייני הפרנסה בפרט ועל העניינים הכלכליים בכלל, "אמתיים אורכו ואמה רוחבו ואמה וחצי קומתו", וזה בא לרמז שהאדם צריך להגביל את שאיפותיו בענייני הכלכלה. כאן אין מקום לשאפתנות ללא גבול. על ענייני הכלכלה נאמר "איזהו העשיר? השמח בחלקו".

אלא שכאן יש לשאול מדוע גובהו של השולחן הוא במידה חצויה, "ואמה וחצי קומתו"?

ונראה להסביר שאמנם האדם לא צריך לשאוף לכמות בלתי מוגבלת של ממון, כפי שצריך לשאוף בענייני תורה וקדושה, ומאידך אדם צריך לרומם בלי גבול את השימוש שלו בממון, להשתמש בו כמה שיותר בקדושה, בטהרה ובאידיאליסטיות, ולכן גובהו של השולחן הוא במידה חצויה, שכפי שאמרנו מרמזת על חובת ההתעלות האין סופית, על כך שהאדם תמיד נמצא באמצע. וכך באידיאליסטיות שבשימוש בממון אדם צריך להתעלות ולהתגדל כל הזמן, ואין שיעור לגודל הכוונה שאפשר להגיע בכך.

יהי רצון שנזכה להיות מוסיפים והולכים בקודש ולרומם את החול אל הקודש בכל עת, כדברי האדמו"ר מקוצק על הפסוק "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם"- לעשותה שמים'. וכך נזכה להתעלות מתמדת בקודש ובחול, בדרגת קודש הקודשים.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן