חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרש וארא – שלבי הגאולה לפרט ולכלל

בפרשתנו אנו נפגשים בשלבי הגאולה:

"לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים, והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני ה'"

חמשת לשונות הגאולה (המכונים 'ארבע לשונות של גאולה'), הם חמישה שלבים של גאולה, וצריך להתבונן בהם היטב, כדי ללמוד ולהבין את שלבי הגאולה שאנו עוברים כאומה (ואולי גם כיחידים), ולהיות שותפים עם אל.

השלב הראשון הוא "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים"– להשתחרר מהסבל הפיזי, לעצור את השואה, את הפוגרומים. השבוע ציינו את שחרור המקום הנורא ביותר בהיסטוריה האנושית, אושוויץ – זהו השלב הראשון: לעצור את הכאב, את הסבל, את השיעבוד. גם בשחרור האישי, הדבר ראשון הוא להפסיק לעשות את הדבר הרע, השלילי, המשעבד והממכר.

השלב השני הוא "והצלתי אתכם מעבודתם" – להפסיק לעבוד בשביל אחרים, להתחיל לדאוג לאינטרס הישראלי, להפסיק לחשוב מה טוב לאחרים, מה הם רוצים, ולהתחיל לעסוק במה חשוב לנו, להפסיק לתת את כוחנו לאחרים, גם אם אין סבל. השקעת הכוחות בעבודתם, זה חלק מהשיעבוד. אחרי השואה, סוף סוף נפתחו הלבבות והתחילו מחשבות חדשות, מה חשוב וטוב לנו.

גם בשחרור האישי, השלב השני הוא להתבונן מה אני עושה למען הדברים שחשובים לי באמת, ומה אני עושה כי ככה נהוג או מקובל, כי זה מה שהחברה מצפה או מה שהיצרים והתאוות שלי מכתיבים לי.

השלב השלישי הוא "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה". גאולה היא היציאה הנפשית מהשיעבוד. בשלב זה האדם כבר יכול להתעסק בעבודתו, בענייניו, באינטרסים שלו, אבל להמשיך את תבניות המחשבה של האחרים. זהו שלב מאוד קשה, כפי שבא לידי ביטוי באמירה הידועה: 'יותר קל להוציא את היהודים מהגלות מלהוציא את הגלות מהיהודים'. לכן צריך כאן כוח אלוקי חזק מאד 'זרוע נטויה', כפי שמבאר הרב נריה זצ"ל בשמו של מרן הרב זצ"ל את הפסוקים: "כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאם ה' ושבו מארץ אויב, ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם" – שצריך לצאת מהאויב, אבל זו איננה גאולה שלימה כי יש עוד שלב של לשוב לגבולם, להיגאל לחזור להיות ישראלים. אנו ב"ה לאט לאט רואים איך עם ישראל חוזר לתרבותו, אך אנו עדיין באמצע התהליך.

גם בשחרור האישי, חשוב לפתח את צורת ההתנהלות, המחשבה והביטוי האישיים והמיוחדים לנו.

השלב הרביעי הוא "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים". אחרי שחושפים את אופיינו הלאומי האמיתי אנו זוכים להגיע לשלב הבא, לקבל את מלכות ה', לזכות לקדש שם שמיים, להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש. גם בשחרור האישי, אחרי שאדם זכה לעמוד על אופיו ותכונותיו, הוא רותם את כוחותיו לאידאליים וערכים, לקידוש שם שמיים, ובכך מרומם את חייו, לדרגות עליונות.

השלב החמישי והאחרון הוא "והבאתי אתכם אל הארץ". זהו השלב שבו ניתן לפעול ולעשות, לחולל את השינוי האדיר בכל העולם. החיבור לארץ, מאפשר לבנות וליצור, להקים את הסנהדרין – 'כי מציון תצא תורה', להקים את המקדש, את מלכות ישראל השלימה. הפעולה המשמעותית והניצחית יכולה להיות רק בארץ ישראל.

גם בשחרור האישי, להגיע אל הארץ, זה לפעול בפועל, ליצור, לבנות, להשפיע. אחרי שאדם זוכה לגלות את כוחותיו, לרתום אותם לאידאליים וערכים, זה הזמן ליצור ולהשפיע בפועל – וזה אפשרי רק בארץ.

יהי רצון שנזכה ככלל וכפרטים לכל השלבים הללו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן