Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

1. הכשרת כלי 2. חרקים בכרובית

שלום וברכה, 1. בטעות כיסיתי סיר בשרי עם מכסה פרווה מזכוכית שמסביבו פס סיליקון שחור. איך הופכים את המכסה שוב לפרווה. 2. קראתי בכשרות ב' על כרובית וברוקולי, אם הבנתי נכון, מספיק בדרך האמצע לפרק אותה לחלקים ולהשרות במי סבון ואז לבשל? ככה גם עלים ירוקים? גם שומר שנגוע יותר?

  1. אם לא היה מאכל בשרי רותח בסיר בשעת הכיסוי, המכסה נשאר פרווה. אם היה מאכל בשרי רותח בסיר, צריך להכניס את המכסה כמה שניות לתוך סיר יותר גדול עם מים מבעבעים מרתיחה. לא משנה איזה סיר – בשרי או חלבי או פרווה, העיקר שיהיה נקי.
  2. עלים ירוקים כמו חסה וכרוב וכן שומר דינם יותר קל מכרובית וברוקולי, שהרי אפשר לנקות אותם לגמרי לאחר שרייה במי סבון.

לנוחותך אביא לך את הדינים הנוגעים לשאלתך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

מאכלים שלא ניתן לנקות כראוי

כ. בכרובית, ברוקולי וקלחי תירס אין אפשרות להוציא בהשרייה ושטיפה את כל השרצים הזעירים, הואיל וזרם המים אינו מגיע בעוצמה למקומות שהם נחבאים בהם. לכן המחמירים צורכים רק גידולים שגודלו בתנאים מיוחדים שלא מתפתחים בהם שרצים. והנוהגים על פי עיקר הדין מסתפקים בשטיפה טובה, שאין לחשוש לשרצים זעירים שאדם אינו רואה. ונכון ללכת לפי דרך האמצע ולהשרותם במים עם חומר ממוסס למשך כארבע דקות, ולשוטפם היטב.

כא. עלי בצל ירוק וכרתי (כרישה-לוף): למחמירים יש לקנות גידול מיוחד, או לחתוך כל עלה לשניים, להשרותו במים עם סבון ולשוטפו תוך שפשופו לכל אורכו. לפי עיקר הדין לא צריך לחותכו, אלא לשוטפו כמו שהוא. ונכון לחתוך כשלושה ס"מ ממקום החיבור שבין הבצל לעלה ולזורקו, שבאזור זה החשש לשרצים גדול יותר, ואת שאר העלים להשרות כמו שהם במים עם חומר ממוסס ולשטוף.

כב. תות שדה: למחמירים ניתן לאכול תותי שדה מגידול רגיל רק אם מקלפים את קליפתם, או משרים אותם במים עם חומר ממוסס, ושוטפים תוך הברשה יסודית של הקליפה. לפי עיקר הדין מותר לאכול תות שדה כדרכו. ונכון יותר לחתוך את מקום החיבור של התות לענף, להשרות במים עם חומר ממוסס ולשטוף היטב. כך יש לעשות גם בפטל ובתות עץ.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:29:19

אירוע לכבוד עבודי חברה בסינמה שלושת השבועות

שאלתי אתמול, לגבי אירוע עובדי חברה שנעשה בסינמה סיטי בשלושת השבועות. נשאלתי בתגובה מה יכלול הערב. הערב יכלול שיחות עם העובדים, סרט ואוכל. האם אפשרי ללכת בשלושת השבועות?

מכיוון שלא מדובר על מופע סטנדאפ או משהו כזה, ויש צורך שתהיי שם, אפשר ללכת גם אם זה יוצא בתשעת הימים. לגבי הסרט, כדאי לבדוק מראש שאין שם קטעים שלא ראוי לאדם דתי לראות. אם הוא לא ראוי, אז תלכי לשאר הערב חוץ מהסרט.

אביא לך את הדינים הרלווניים בקיצור כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא זה עתה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

בילוי ונופש בשלושת השבועות

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

שמחה של רשות

ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.

ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:11:36

כשרות גג רפרפת בפרגולה לסוכה

האם גג רפרפת חשמלי עם שלבים מאלומיניום שיכולים להיות נצבים ואז חמתה מרובה מצילתה ובחלק אחר של הזמן השלבים שוכבים ואז הגג אטום, האם פרגולה כזאת יכולה להיות כשרה עם שלבים נצבים וסכך כשר

כן. רק צריך לשים לב ששמים כמות של סכך כזו שגם ללא השלבים הוא עושה צל מרובה מהחמה, באופן שלא מתחשבים בסכך שנמצא בדיוק על השלבים עצמם, שהרי הוא לא עושה צל.

דין זה מבואר במשנה ברורה תרכו, יז. וכן בספר מקראי קודש הררי ה, מה הערה קכד.

בנוסף לכך, לכתחילה טוב לשים בין הפרגולה לבין הסכך – קורות עץ שעליהם הסכך נשען, מדין 'מעמיד', כפי שמובא בפניני הלכה סוכות, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "מותר לכתחילה להשעין את הסכך על כותל אבנים, אבל טוב שלא להשעינו על דבר שפסול לסכך, כגון ברזל, פלסטיק או קרשים שמקבלים טומאה. לפיכך, מי שמסגרת סוכתו מברזל, טוב שיניח על הברזל קורות עץ, ועליהן ישעין את הסכך."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-23 10:59:41

שלושת השבועות

שלום כבוד הרב, רציתי לשאול בקשר לשירים בשלושת השבועות אני קראתי מה שהרב כתב לעניין שירים אבל לא הבנתי כ"כ מה זה שירים סתמיים כל שיר שומעים היום הוא שיר סתמי? גם אם יש בוא קצב?

יש שירים עצובים, יש שירים סתמיים – לא שמחים ולא עצובים, ויש שירים שמחים. עד תשעת הימים אסור רק שמחים. אביא לך את הדברים כפי שהם כתובים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-22 08:15:47

יש לך שאלה?

נעשה ונשמע – דבר תורה לפרשת משפטים

לקראת סוף פרשת משפטים מתארת התורה את מעמד כריתת הברית של ישראל עם התורה. מעמד זה שהיה ביום ה' בסיוון, יום לפני מתן התורה, יום לפני המעמד העליון בו הכריזו ישראל "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע" (רש"י כד,ד).

ניתן להבין שמעמד זה מופיע בסוף פרשת משפטים ולא במקומו הכרונולוגי, לפני מתן התורה, כיוון שרצתה התורה שאחר כל המשפטים וההלכות המרובות שמופיעות בפרשת משפטים יזכרו ישראל שביסוד כל עשייתם את המצוות נמצאת הברית שנכרתה בינם ובין הקב"ה ושכל הפרטים ופרטי הפרטים, היורדים לסבך החיים הכלכליים והחברתיים, יסודם בדבר ה'.

חז"ל נתנו מקום גדול לאמירתם של ישראל "נעשה ונשמע". וכך כותבת הגמרא (שבת פח.): "דרש רבי סימאי, בשעה שהקדימו ישראל 'נעשה' ל'נשמע', באו שישים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל וקשרו לו שני כתרים, אחד כנגד 'נעשה' ואחד כנגד 'נשמע'… אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל 'נעשה ונשמע', יצתה בת קול ואמרה "מי גילה רז זה לבני שמלאכי השרת משתמשים בו, דכתיב 'ברכו ה' מלאכיו עושי דברו לשמוע בקול דברו', ברישא 'עושי', והדר 'לשמוע'".

וצריך להבין מה הגדולה שבהקדמת 'נעשה' ל'נשמע', שהרי נראה מדברי חז"ל שעיקר החידוש בדברי ישראל איננו בעצם המוכנות לשמוע ולעשות, אלא בהקדמה של העשייה לשמיעה..? בנוסף רואים בדברי חז"ל ש'נעשה ונשמע' אינם הוראות חלוקות, שהרי אותו המלאך מרכיב שני כתרים (אחד כנגד ה'נעשה' והשני כנגד ה'נשמע') וידוע שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות. כלומר, חז"ל מלמדים אותנו שה'נעשה ונשמע' אינם שני דברים אלא דבר אחד. ונראה מדוע הדברים מאוחדים וכן כיצד ייתכן לעשות את רצון ה' בטרם נשמע אותו?

לביאור הדברים נביא את דברי הגר"א באדרתו (אדרת אליהו, ואתחנן ה,כד), שם מקשה הגר"א שלכאורה הדברים שכתובים בפרשת ואתחנן סותרים את הדברים בפרשתנו. שבפרשת ואתחנן כתוב "קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר ה' אלוקינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר ה' אלוקינו אליך ושמענו ועשינו", דהיינו קודם שמיעה ואחר כך עשייה, ואילו בפרשתנו הסדר הפוך.

ומבאר הגר"א שישנם שני סוגי שמיעה:

  1. שמיעת המצוות אף ללא טעמם וללא הבנתם הפנימית. ובוודאי ששמיעה זו חייבת להיות קודמת למעשה. וישראל מעידים על עצמם שאף על פי שלא יבינו את המצוות- יעשו אותם.
  2. שמיעה שעניינה הבנה עמוקה ופנימית של טעמי המצווה ועניינה. ולסוג שמיעה זה התכוונו ישראל באמירתם 'נעשה ונשמע'.

ובדומה לכך כתב מרן הרב קוק זצ"ל (אורות התורה ח,א), "'נעשה ונשמע'- הקדמת 'נעשה' ל'נשמע' מציינת את הוקרת התורה מצד סגולתה האלוהית, יותר על מה שראוי להוקירה מצד צורך התועלת המעשית שיש בלימודה. כי כיוון שכבר נאמר 'נעשה' הרי הקישור אל ערך הלימוד המעשי הוא כבר בכלל, ו'נשמע' מציין את הקישור אל ערך הלימוד הסגולי".

כלומר, גם הרב קוק מבאר שהמילה 'נעשה' כוללת גם את השמיעה הפשוטה שעניינה הידיעה מה נדרש האדם לעשות, ואילו המילה 'נשמע' כוללת את הבניין העמוק שנבנה בנפש הלומד ובעולם כולו כתוצאה מלימוד התורה.

ומשעמדנו על כך נראה כי ניתן ללמוד מכאן שני סודות עמוקים וגדולים שבזכותם זכו ישראל לשני כתרים ממלאכי השרת:

  • יש כאן הבנה עמוקה, חשובה ויסודית בעניינו של לימוד תורה, שערכו הינו מעל ומעבר לידיעות המעשיות שנגזרות ממנו. עניינו של לימוד התורה הוא הקישור לרצון ה'. העיסוק בדבר ה' גורם לבניית עולמות פנימיים מופלאים, לחידוש כוחות החיים של האדם מתוך חיבור למקורם האלוקי, ופעולה זו של לימוד התורה גדולה לאין ערוך מהידיעות המעשיות שנקנות בלימוד התורה.

    וכפי שכותב הרצי"ה במאמרו 'תורה לשמה והארץ לשמה' (לנתיבות ישראל ב,עו), שאדם שלומד תורה כאמצעי לקיום המצוות זהו לימוד שלא לשמה, "הרי שוב התורה באה כאן כאמצעי לתכלית הקדושה של קיום מצוותיה, וכאלו אין עניינה בה בעצמה", ולימוד התורה לשמה הוא שכאשר האדם לומד תורה הוא דבק ברצון ה' וכוח זה פועל הן בפנימיות והן בחיצוניות ומביא לידי קיום כל המצוות לא מכוח הידיעה המעשית לבד אלא בעיקר מכוח הבניין הפנימי שנותן מוטיבציה, כוחות וקישור למצוות.- והבנה זו הינה הכרחית ביותר לכל מי שניגש ללימודה של תורה.

  • ישראל גילו שהדרך הנכונה ביותר להגיע להבנות העמוקות ברצון ה', להגיע לשמיעה השניה, העליונה, היא על ידי קיום המצוות. כשאדם עושה את המצוות הוא זוכה להבין הבנות עמוקות בעניינם.

כל עוד האדם לא מחובר למצווה, לדבר ה', בכל איבריו, ולא זוכה לקיים "כל עצמותיי תאמרנה…"- אין הוא זוכה להיפתח ולהבין את רצון ה'. כלומר מתוך ה'נעשה' זוכים ל'נשמע'. "מי גילה רז זה לבני שמלאכי השרת משתמשים בו"- מלאכי השרת מתעלים תוך כדי עשיית שליחותם, מלאכי השרת יודעים כי לאחר העשייה המלאך אינו אותו מלאך- הרי הוא גבוה יותר, נעלה יותר, בעל השגה מחודשת שלא הייתה לו קודם לכן.

וייתכן שלכך רמזו חז"ל באומרם "א"ר חמא ברבי חנינא מאי דכתיב "כתפוח בעצי היער…", למה נמשלו ישראל לתפוח? לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו 'נעשה' ל'נשמע'". ומקשים שם התוספות שבמציאות אנו רואים שעץ התפוח גדל כשאר האילנות ועליו קודמים לפירותיו? ומתרץ על כך "דתפוח היינו אתרוג וריח אפך כתפוחים מתרגמינן כריחא דאתרוגא, ואתרוג פריו קודם לעליו שדר באילן משנה לשנה, ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלין אחרים. הוי פריו קודם לאותם עלים".

ויש להבין מה באו חז"ל ללמדנו במשל זה. צריך להבין את התופעה הטבעית, מדוע העלים של אשתקד נושרים ובאים אחרים תחתיהם, שהרי ממה נפשך, אם האילן זקוק לעלים אז שיישארו העלים הישנים? אלא שהעלים של שנה שעברה אינם מתאימים לפרי שהלך וגדל ועל כן צריך עלים חדשים, גדולים יותר, לשומרו.

וכמו העץ כך גם האדם שעושה את המצוות (הפירות), שעם התקדמותו כך גם ההבנות שמקיפות את המצווה גדלות.

יהי רצון שנזכה לעשות את מצוות ה' ומתוך כך תתגדל הבנתנו וקישרנו הפנימי לרצון ה', ושמתוך הבנות אלו נקבל כוחות עשייה חדשים, וממילא גם נעשה מעשים גדולים יותר ושוב תתגדל הבנתנו ונלך ונתעלה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן