שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת כי תישא

מיד אחרי המעמדים האדירים של יציאת מצרים ומתן תורה חוטאים ישראל בחטא הגדול, בחטא העגל, חטא שגורם לשבירת הלוחות ולשינוי כל הקשר שבין עם ישראל לתורה. וכמובן נשאלת השאלה הגדולה, כיצד יתכן שאחרי העלייה הגדולה הגיעה נפילה כה עמוקה?

התשובה הפשוטה היא שדווקא העליה הגדולה, אם לא יודעים לקלוט אותה, אם לא יודעים לשמר אותה בתוכנו, ליצור לה מבנים לקיום, תוביל בהכרח לנפילה גדולה.

ההסבר לתופעה הוא שכשאדם חווה חוויה גדולה אז רגשותיו מתעצמים, מחשבותיו מתגדלות, וכל כליו מתרחבים, וכשיורד הוא ליום יום, לשגרה, מרגיש חסרון גדול, ריקנות ממלאת אותו ולא מוצא עוד טעם וחפץ במעשיו. ומתוך כך גם בא לזלזל בכל הפעולות השגרתיות ובכל הצעדים הקטנים, שנאלץ לעשות ביום יום.

החוכמה היא להצליח לראות מתוך המעמד הגדול את תכלית הדרך הארוכה שעליו לצעוד בה, לזכור שכל המעשים היום יומיים מובילים אותו אל אותו הגודל, כפי שמסביר הרמב"ם במורה נבוכים על הנבואה שדומה לברק המאיר את חשכת הליל וברגע אחד רואה האדם את הדרך ויכול לצעוד בה שנים רבות.

וכך היו ישראל צריכים להבין, מתוך הגודל העליון שנגלה עליהם, את קדושתה של התורה, וממילא לקחת עוצמה לקיימה וללומדה יום יום. אלא שבמקום זאת חיפשו ישראל את החוויה, את הריקודים ואת המחולות, את ההתלהבות שאחזה בהם באותו המעמד העליון וזלזלו במעשים היום יומיים שנדרשו מהם.

והדברים אמורים גם לגבינו. חגגנו את חג הפורים, זכינו לשמחה עצומה, אהבה עמוקה, התלהבות גדולה, ועכשיו חזרנו ליום יום, לשגרה, לעבודה, והשאלה הגדולה היא האם נשכיל להכניס קצת יותר שמחה בחיינו, האם נצליח ביום יום לאהוב יותר ולהסתכל באהבה רבה יותר על חברינו וקרובינו, וכפי שדורשים על הפסוק "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו"- כלומר, מי העלייה שלו היא אכן עליה אמיתית? אותו אחד שיודע לקום, דהיינו, לעמוד ולהישאר במקום קודשו, גם בחלוף חווית העלייה.

וניתן דוגמא מעשית כיצד ניתן לשמר, לזכור ולנצל חוויות גדולות. סיפר לי אחד מאברכי ישיבתנו שהוא ואישתו תלו תמונות מחתונתם בכמה מקומות בביתם, את תמונת הרגע שבו ענד את הטבעת על אצבעה של אישתו, את תמונת הרגע בו נתן יד פעם ראשונה לאישתו, בדרכם לחדר הייחוד, ועוד. ובכל פעם שהם מרגישים שהשמחה והאהבה אינם כפי שהיו רוצים שיהיו, הם מזכירים אחד לשני, על ידי התמונות, את הרגעים של החתונה, ושואלים בקול: מה באמת רצינו שיהיה? איך הרגשנו אז? ומיד חוזרות השמחה והאהבה לביתם.

אם נשכיל לזכור את האירועים הגדולים ולשאוב מהם כוח ועוצמה בזמנים הקשים והאפורים, נוכל להפוך את כל חיינו לעשירים ומרוממים יותר. אם בזמן שצריך לקום לילד בלילה נזכור את השמחה העצומה שחווינו ברגע לידתו וכמה שמחנו לקום באמצע הלילה ולנסוע לבית החולים, גם הקימה בלילה זה תהיה קלה יותר ומשמחת.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן