Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

1. הכשרת כלי 2. חרקים בכרובית

שלום וברכה, 1. בטעות כיסיתי סיר בשרי עם מכסה פרווה מזכוכית שמסביבו פס סיליקון שחור. איך הופכים את המכסה שוב לפרווה. 2. קראתי בכשרות ב' על כרובית וברוקולי, אם הבנתי נכון, מספיק בדרך האמצע לפרק אותה לחלקים ולהשרות במי סבון ואז לבשל? ככה גם עלים ירוקים? גם שומר שנגוע יותר?

  1. אם לא היה מאכל בשרי רותח בסיר בשעת הכיסוי, המכסה נשאר פרווה. אם היה מאכל בשרי רותח בסיר, צריך להכניס את המכסה כמה שניות לתוך סיר יותר גדול עם מים מבעבעים מרתיחה. לא משנה איזה סיר – בשרי או חלבי או פרווה, העיקר שיהיה נקי.
  2. עלים ירוקים כמו חסה וכרוב וכן שומר דינם יותר קל מכרובית וברוקולי, שהרי אפשר לנקות אותם לגמרי לאחר שרייה במי סבון.

לנוחותך אביא לך את הדינים הנוגעים לשאלתך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

מאכלים שלא ניתן לנקות כראוי

כ. בכרובית, ברוקולי וקלחי תירס אין אפשרות להוציא בהשרייה ושטיפה את כל השרצים הזעירים, הואיל וזרם המים אינו מגיע בעוצמה למקומות שהם נחבאים בהם. לכן המחמירים צורכים רק גידולים שגודלו בתנאים מיוחדים שלא מתפתחים בהם שרצים. והנוהגים על פי עיקר הדין מסתפקים בשטיפה טובה, שאין לחשוש לשרצים זעירים שאדם אינו רואה. ונכון ללכת לפי דרך האמצע ולהשרותם במים עם חומר ממוסס למשך כארבע דקות, ולשוטפם היטב.

כא. עלי בצל ירוק וכרתי (כרישה-לוף): למחמירים יש לקנות גידול מיוחד, או לחתוך כל עלה לשניים, להשרותו במים עם סבון ולשוטפו תוך שפשופו לכל אורכו. לפי עיקר הדין לא צריך לחותכו, אלא לשוטפו כמו שהוא. ונכון לחתוך כשלושה ס"מ ממקום החיבור שבין הבצל לעלה ולזורקו, שבאזור זה החשש לשרצים גדול יותר, ואת שאר העלים להשרות כמו שהם במים עם חומר ממוסס ולשטוף.

כב. תות שדה: למחמירים ניתן לאכול תותי שדה מגידול רגיל רק אם מקלפים את קליפתם, או משרים אותם במים עם חומר ממוסס, ושוטפים תוך הברשה יסודית של הקליפה. לפי עיקר הדין מותר לאכול תות שדה כדרכו. ונכון יותר לחתוך את מקום החיבור של התות לענף, להשרות במים עם חומר ממוסס ולשטוף היטב. כך יש לעשות גם בפטל ובתות עץ.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:29:19

אירוע לכבוד עבודי חברה בסינמה שלושת השבועות

שאלתי אתמול, לגבי אירוע עובדי חברה שנעשה בסינמה סיטי בשלושת השבועות. נשאלתי בתגובה מה יכלול הערב. הערב יכלול שיחות עם העובדים, סרט ואוכל. האם אפשרי ללכת בשלושת השבועות?

מכיוון שלא מדובר על מופע סטנדאפ או משהו כזה, ויש צורך שתהיי שם, אפשר ללכת גם אם זה יוצא בתשעת הימים. לגבי הסרט, כדאי לבדוק מראש שאין שם קטעים שלא ראוי לאדם דתי לראות. אם הוא לא ראוי, אז תלכי לשאר הערב חוץ מהסרט.

אביא לך את הדינים הרלווניים בקיצור כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא זה עתה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

בילוי ונופש בשלושת השבועות

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

שמחה של רשות

ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.

ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:11:36

כשרות גג רפרפת בפרגולה לסוכה

האם גג רפרפת חשמלי עם שלבים מאלומיניום שיכולים להיות נצבים ואז חמתה מרובה מצילתה ובחלק אחר של הזמן השלבים שוכבים ואז הגג אטום, האם פרגולה כזאת יכולה להיות כשרה עם שלבים נצבים וסכך כשר

כן. רק צריך לשים לב ששמים כמות של סכך כזו שגם ללא השלבים הוא עושה צל מרובה מהחמה, באופן שלא מתחשבים בסכך שנמצא בדיוק על השלבים עצמם, שהרי הוא לא עושה צל.

דין זה מבואר במשנה ברורה תרכו, יז. וכן בספר מקראי קודש הררי ה, מה הערה קכד.

בנוסף לכך, לכתחילה טוב לשים בין הפרגולה לבין הסכך – קורות עץ שעליהם הסכך נשען, מדין 'מעמיד', כפי שמובא בפניני הלכה סוכות, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "מותר לכתחילה להשעין את הסכך על כותל אבנים, אבל טוב שלא להשעינו על דבר שפסול לסכך, כגון ברזל, פלסטיק או קרשים שמקבלים טומאה. לפיכך, מי שמסגרת סוכתו מברזל, טוב שיניח על הברזל קורות עץ, ועליהן ישעין את הסכך."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-23 10:59:41

שלושת השבועות

שלום כבוד הרב, רציתי לשאול בקשר לשירים בשלושת השבועות אני קראתי מה שהרב כתב לעניין שירים אבל לא הבנתי כ"כ מה זה שירים סתמיים כל שיר שומעים היום הוא שיר סתמי? גם אם יש בוא קצב?

יש שירים עצובים, יש שירים סתמיים – לא שמחים ולא עצובים, ויש שירים שמחים. עד תשעת הימים אסור רק שמחים. אביא לך את הדברים כפי שהם כתובים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-22 08:15:47

יש לך שאלה?

פרשת חוקת | השקר של המוות

פרשת השבוע מפגישה אותנו עם המוות, החל מדרך הטהרה מטומאת המת, וממשיכה במות מרים ואהרן והבשורה על מותו הצפוי של משה.

אחד הפחדים הגדולים ביותר של האדם הוא הפחד מהמוות, החשש מסיום החיים – מהפסקת הקיום.

אחד הדברים הכואבים ביותר, הוא המוות, איבוד החיים, של אנשים קרובים ויקרים, אובדן החיים של חיילים ואזרחים במלחמות ופיגועים, הכאב על האובדן הוא אחד הכאבים הקשים ביותר שחווה האדם בחייו.

המוות הוא כל כך קשה כי המוות הוא אובדן האישיות החיה והפועלת שהייתה אל מול עיננו:

"המוות האנושי מביא לחיסולה של אישיות…של אינדיבידואליות רוחנית שהייתה מודעת לעצמה, שהייתה מונעת בידי חזון ותקווה, שהיו לה רגשי ייאוש, שמחה ועצב…בקצרה המוות מאבד עולם מלא…".

הרב קוק מעלה את השאלה על המוות באופן חריף:

והנה עניין המיתה באדם הוא גם כן אחת מהנהגות השי"ת בעולמו, אשר באמת תכליתה הנראית לעין היא היפך כוונתו יתברך האמיתית, כי הוא ברוך הוא מלך חפץ בחיים?

ננסה להתבונן דרך הבנת טומאת המוות והטהרה ממנה את היחס הראוי למוות ואת ההתמודדות איתו.

הרש"ר הירש שמנסה להסביר את טומאת המת, מבאר שכאשר אדם רואה לפניו גופה, האדם רואה את קטנותו ואת חוסר חירותו, הגופה הנצבת אל מול האדם נטולת החיות ונטולת הבחירה, לא בחר האדם למות וכעת איןלו יכולת לבחור מה יהיה עם גופו, הרי הוא כאבן הניטלת ברצון אחרים, הפגישה הזאת עם החידלון וחוסר הבחירה, עלולה לחלחל ולהשפיע על האדם, עלולה לגרום לאדם לחוש שכל החירות שהוא חש היא אשליה, ואז יחשוב שגם בחייו וגם ברוחו ונפשו אין לו בחירה, שזוהי טעות גדולה.

המלחמה בטומאת המוות היא המלחמה בשקר שהמוות מייצג, שקר שבו האדם מתכלה וסופי, שקר שבו לאדם אין בחירה, אנו מטהרים את המוות, כלומר, משתחררים מחזיון השווא של הסופיות ואי הבחירה.

המוות הוא חזיון תעתועים ולכן אנו לא רואים במוות התקדשות אלא טומאה, אנו לא רואים בקברי המתים מקום להתעלות אלא מקום שבו נטמאים.
"יש ליהדות יחס שלילי אל המיתה ואל המתים; מת מטמא, קבר מטמא…ובשעה שהרבה דתות רואות בתופעת המיתה חזיון חיובי, התומך וסועד את ה'תחושה' ואת התודעה הדתית, ולפיכך קידשו את המוות, את המת, את הקבר, שהרי כאן הוא מפתן הטרנסצנדנטיות, שער העולם הבא, הכריזה היהדות טומאה ביחס למת, ומאסה במיתה, בכיליון ובגוויעה, ובחרה בחיים וקידשה אותם. היהדות הנאמנה, שהיא בת קולה של ההלכה, רואה במוות ניגוד עצום וסתירה מבהילה לכל חיי הדת".

אנו מאמינים בחיים, בחיי נצח, אנו מאמינים בחוק שימור האנרגיה, החיים שנעלמים כאן הופכים ליותר עמוקים ויותר כלליים, האדם שמת רק הפך להיות יותר חי, כי חייו אינם פרטיים ומוגבלים לגוף אלא מצטרפים לנשמת כלל ישראל, וממילא גם מופיעים בגוף הלאומי הנצחי.

"המוות הוא חזיון שווא, טומאתו היא שקרו, מה שבני אדם קוראים מות הרי הוא רק תגבורת החיים ותעצומתם. ומתוך השקיעה התהומית בקטנות, אשר יצר לב האדם השקיע אותו בה, הרי הוא מצייר את תגבורת החיים הזאת בצורה מדאיבה וחשוכה, שהוא קוראה מוות…"

האובדן הוא תעתוע של החושים שרואים רק במישור הגלוי, אך אין אובדן באמת.

הרב קוק טוען במאמרו הידוע למהלך האידאות שכל המחשבות של ניתוק העולם הזה והעולם הבא, הם תוצאה של ירידת המציאות, כשהאדם חש שהוא חלק מהאומה הנצחית, הוא גם חש שחייו אינם דבר שיכול להיפסק:

"כשהנשמה העליונה האלוקית הזאת מחיה את האומה היא מתרוממת בגדלה ובתעופת רוחה מעל כל הגבולים וההבדלים הפרטיים, המחלקים בין המצבים השונים של החיים כל רעיון לא יוכל לבא אז על דבר חלוק שבין חיי עולם הזה לחיי עולם הבא. במעמקי כל נשמה מוטבעת היא הידיעה, שאין לפני האורה האלהית גבולים ומעצורים, שהחיים האלוקיים אינם נפסקים עדי עד והנם בעולם הזה ובעולם הבא, ובוודאי מוצאים הם להם בכל מצב של חיים את תנאיהם…".

על פי העקרונות האלה אפשר גם להבין היטב את תהליך הטהרה, לוקחים את הפרה האדומה, האדמימות מייצגת את החיוניות, את הדם שהוא הנפש, והפרה האדומה הזאת, היא מלאת חיים, היא תמימה וללא כל שיעבוד ועול, ואת החיים האלו שורפים, כחיזיון המוות, אבל זהו רק השלב הראשון, בשלב השני, את תמצית החיים, את האפר נותנים אל מים חיים, ותמצית החיים ממשיכה להתקיים, נכנסת לזרימת החיים הכללית, המים שמחיים את הכול, שמקיפים את העולם, המים מעל ומתחת לרקיע, המים שמהם נוצר הכול, מרוח האלוקים המרחפת מעל פני המים, ובזה חושפים שהחיים ממשיכים ומצטרפים לחיים הכלליים ומשפיעים על כל העולם ביותר עוצמה ועומק.

האבל הוא זמן לשני דברים, ליישב בין הנראה בעיניים לידוע במחשבות ובנפש, ולהפנים ולהעצים חלק מהחיים הגדולים שהופכים להיות חיי נצח, שהופכים להיות חלק מן הכלל.

צדיקים יום פטירת הוא יום לידתם, ביום שהם נפטרים בו ביום, זוכים לראות איך הם נולדים מחדש בלבבות עם ישראל.

בימים אלו, שאנו חווים יום יום אובדן של חיילנו, נזכור שאנו לא מאמינים במוות, אלא בחיים, וחיילנו הקדושים והטהורים שכזוהר הרקיע מאירים, הם חיים בתוכנו, ודמותם תאיר לעד את עם ישראל ומתוכו את העולם כולו.

יהי רצון שנתעלה מעל שקר המוות, נדע את עוצמת חיינו הנצחיים ונפעל כראוי למי ששייך לנצח.

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן