לקראת יום הכיפורים הקרב ובא נעסוק ב-יג מידות רחמים שהם התפילה החשובה, היסודית והעתיקה ביותר הנאמרת על ידינו, שכן זו התפילה היחידה שהנוסח שלה נמסר לנו ישירות מהקב"ה (מתוך נקודת הנחה כי קריאת שמע לא נחשבת לתפילה). ואת התפילה הזו אנו אומרים 26 פעמים, כמניין 'י'-'ה'-'ו'-'ה', במהלך יום הכיפורים.
הגמרא (ראש השנה יז.) מביאה על הפסוק "ויעבור ה' על פניו ויקרא" את הדרשה הבאה: "אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין, יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם… אמר רב יהודה: ברית כרותה לי"ג מידות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר 'הנה אנכי כרת ברית".
אחרי חטא העגל ואחרי חזרתו של הקב"ה ממחשבתו להשמיד את ישראל מגיע הדו-שיח הבא בין הקב"ה למשה רבנו: "ויאמר משה אל ה' ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני. ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה".
אומר משה לקב"ה: אתה אומר לי שאני יעלה את העם, אבל מי ילך איתי? (הרי אם מישהו פועל בעולם ומנהיג את עם ישראל, אז הוא לא מנהיג אותו לבד אלא יש לו סיוע אלוקי- ועל כן משה שואל מי ילך איתו?) וכיוון שהבטחת לי סיוע אלוקי, הרי שאני לא מוכן להסתפק בסיעתא דשמיא שאני לא מבין את הגדרתה, אלא אני רוצה לדעת באילו דרכים אתה, הקב"ה, מנהיג את ישראל, ובאילו דרכים תעזור לי להנהיג אותם? (ובמילים אחרות, ישראל הם של הקב"ה ולכן, אם משה צריך להנהיג אותם אז הוא רוצה לדעת איך הקב"ה רוצה שהוא ינהיג אותם).
"ויאמר פני ילכו והנחתי לך. ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה, ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה".
אומר משה רבנו לקב"ה: הרי ההבדל בין ישראל לעמים הוא בעובדה שאתה, הקב"ה, נמצא איתנו, "כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו…", ולכן אין אופציה אחרת מלבד האפשרות שאתה תוליך ותנחה את ישראל.
"ויאמר ה' אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם. ויאמר הראני נא את כבדך. ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם. ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי. ויאמר ה' הנה מקום אתי ונצבת על הצור והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו".
הקב"ה מציע למשה שהוא ישלח לפני ישראל מלאך, אלא שמשה רבנו מגיב על כך ואומר שאם כך המצב אזי "אל תעלנו מזה", ואז משה מבקש שה' ישרה בישראל וכן הוא מבקש הפליה בין ישראל לבין אומות העולם, ואת שני אלה הקב"ה ממלא- כששני אלה מקבלים ביטוי ב-יג מידות הרחמים, כלומר מידות הרחמים, בהתגלותן הם שם ה' הנגלה עלינו ובתוכנו!!!, כפי שראינו בדברי רב יהודה בראשית דברינו יג מידות הם הם הברית שנכרתה עימנו 'הנה אנכי כורת ברית'.
"וירד ה' בענן ויתיצב עימו שם ויקרא בשם ה', ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה"
משה רבנו מבקש את ההתגלות העליונה ביותר שיכולה להיות, ואז הקב"ה מראה לו את כבודו ומתגלה אליו ב-יג מידות רחמים. הוא מגלה למשה את הנהגת ה' את העולם בכלל ואת הנהגתם של ישראל בפרט, וכל זה קורה ביום הכיפורים- ולכן זהו היום של הסליחה והמחילה. זה היום בו התגלו יג מידות הרחמים ואיתם הסליחה והמחילה לעם ישראל, וממילא זה גם היום בו בכל שנה אנו זוכים לסליחה ומחילה מהקב"ה.
בסוף הגמרא שהבאנו לעיל מופיעה המימרא המדהימה הבאה: "אמר רב יהודה: ברית כרותה לי"ג מידות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר 'הנה אנכי כרת ברית"- והברית היא יג מידות הרחמים.
ועולות מכאן שתי קושיות: 1. לכאורה יג מידות הרחמים אינם תפילה אלא גילוי אלוקי שבא לאחר בקשת 'הראני נא את כבודך'- גילוי. 2. האם אמירת יג המידות הם קסם או כישוף, שמלמולי מילים גורמים למחילת עוונות??
וכדי לקבל תשובה על שתי שאלות אלו צריכים להבין מהם באמת יג המידות.
יג המידות מבטאים הנהגת ה' בעולם. כשאנו אומרים את יג מידות בפה ובמחשבה אנחנו בעצם אומרים לקב"ה שאנחנו הולכים לממש את יג המידות.
מתוך יג המידות נגזרת הדרכה מעשית, ולכן כשאנו אומרים את יג המידות אנו הופכים להיות נושאי שם ה' בעולם. זו לא תפילה במובן הרגיל, אלא כשאומרים את יג מידות אז השראת השכינה חלה על ישראל, אנו הופכים להיות מגלי המידות האלוקיות בעולם, מרכבה לשכינה ממש!
הקב"ה ברא את כל העולם כדי להשרות את שכינתו בעולם ולכן כל מגמתנו היא להיות מרכבה לשכינה. כל מטרתנו היא 'לדבקה בו'. ועל כך דרשו חז"ל "מה הוא רחום אף אתה היה רחום, מה הוא חנון אף אתה היה חנון…"- חז"ל אומרים לנו שאם אנו רוצים להשרות שיכנה בתחתונים, אם רוצים שפני הקב"ה ילכו איתנו אז צריך לדעת, להגיד, לחשוב ולבצע את יג המידות- שהרי כך הקב"ה אמר שהוא רוצה להנהיג את העולם.
ורק ישראל, שהינם ביישנים רחמנים וגומלי חסדים, נוצרו עם התכונות המתאימות לגילוי שמו יתברך בעולם ולכן הם היחידים עם היכולות לכך. ואזי כשאנו אומרים, מבינים ורוצים את יג המידות אנו הופכים בכך להיות מרכבה לשכינה, וממילא גם נמחלים כל העוונות, שהרי באמירת יג מידות הרחמים אנחנו מעידים על עצמנו שאנחנו לא רק לעצמנו אלא שאנחנו כאן כדי לגלות שם ה' בעולם.
וכך מביא הרב עזרא ביק בספרו הנפלא 'יג מידות הרחמים' "בתפילה רגילה, אני עומד בצד אחד, מול הקב"ה, שנמצא מאחרי הפרגוד. בסליחות, אנו לא עומדים מול פני השכינה אלא בתוכה, מוקפים בה ומביאים להתגלותה. בראש קהל המרכבה חייב להימצא ה' יתברך בעצמו. הוא איננו מקשיב לסדר תפילה זה אלא נמצא ונוכח בתוכו. אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו… בתפילה המתפלל מתבטל – הוא עלוב וחלש, שבור ורצוץ – תפילה לעני כי יעטוף. קורא י"ג המידות כולו נכון לשרת בתפקיד מרכבה לשכינה, להיות כסא המלכות של מלך מלכי המלכים. מצד אחד תפקיד זה מבטא את גדלות האדם, והמעמד הוא אדיר, מעמד של המלכה. מצד שני, האדם אינו לעצמו, אלא כל כולו מיועד לשרת, להיות נושא ה' בעולם"
וכך, כדברי הגמרא, הקב"ה נמצא בתוכנו ומתעטף כשליח ציבור ואנו מתעלים לתפילה הגדולה ביותר, יג מידות רחמים, ובתפילה זו הופכים להיות מרכבה לשכינה.
והדבר הזה מלמד אותנו בכלל על התפילה כולה. התפילה מורכבת משלושה חלקים: שבח, בקשה והודאה.
בדרך כלל הנטייה לחשוב שהעיקר זו הבקשה אבל האמת היא שעיקר התפילה הוא השבח, וכך למשל השיא של כל ברכה בתפילת שמונה עשרה הוא בסיומה, בשבח "ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה", וכן גם יג המידות.
כשאנו אומרים את השבח ואת המידות ורוצים לגלות אותם בעולם אז אנו הופכים להיות מרכבה לשכינה וממילא גם בקשותנו מתמלאות שהרי אנו כאן לא בשביל עצמנו אלא כדי להופיע את שם ה' בתחתונים.
בנוסף לגילוי שמו של ה' בעולם על ידי יג המידות, מבטאות יג המידות גם את האיחוד השלם. ב-יג המידות יש 13 מידות. ו-יג בגימטריא זה 'אחד'. עניינם של יג המידות הוא להפוך ולאחד את האדם ואת הקב"ה. כידוע, אצל הנוצרים המספר 13 הוא מספר מקולל- וזאת מפני שזה המספר שגורם להפליה, "ונפלינו אני ועמך…", שכן זה המספר שגורם לקב"ה ולישראל להיות מאוחדים.
וכך למשל הבר מצווה, בגיל 13, הינה האיחוד של האדם עם הקב"ה. זו ההתחלה, שאז האדם הופך להיות מצווה – מלשון צוותא. וכן יג מידות שהתורה נדרשת בהם- שהם המאחדים את התורה שבכתב עם התורה שבע"פ. וכן יג בריתות שנאמרו בברית המילה מבטאים את האיחוד שבין הנשמה לגוף, שבברית מורידים את הערלה, שהיא מחסום בין הנשמה לגוף. וכן בתורה נזכרים 'משה ואהרון' ביחד 13 פעמים, וכך בעוד נושאים רבים וחשובים (הרמז בזה כותב המהר"ל שהעולם הוא כחדר, שבו י"ב צלעות, והי"ג הוא המאחד בין כל הצדדים).
יהי רצון שנזכה ביום הכיפורים להיות מרכבה לשכינה, לגלות בחיינו את יג מידות הרחמים, וע"י כן ימחלו כל עוונותינו כמובטח לנו!!
