חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות האשכנזים

שלום, האם יש דרך להצדיק אכילת קטניות בפסח על ידי אשכנזים? – אשתי ספרדית והיא ממש רוצה לאכול קטניות בפסח. נוסף על כך, כל כך הרבה מאכלים כוללים קטניות במיוחד בארץ. אחרון אחרון חביב, יש הרבה אשכנזים הן בארץ והן בחו"ל שכבר אוכלים קטניות בפסח. למה הרבנים מסרבים להתיר אכילת קטניות על ידי אשכנזים לאור המצב הזה? תודה על העזרה. מועדים לשחמה ברנדון

עוד לא זכינו שיבטלו את מנהג הקטניות, ואשכנזים שאוכלים קטניות הם לא בסדר, ולא קובעים הלכה לפי אנשים שלא מקיימים אותה כראוי. לכן גם אישה של אשכנזי צריכה לשמור על מנהג זה, אמנם כל זה לגבי קטניות ממש. אבל יש כמה וכמה קולות שנאמרו בקטניות. אביא לך את סיכום הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

ט – מנהג איסור קטניות

מנהג אשכנז

א. אף שרק מאכל שנוצר מחמשת מיני דגן בכלל חמץ שאסרה התורה, נוהגים כל יוצאי אשכנז להחמיר שלא לאכול קטניות בפסח, שמא מעורב בהם מיני דגן, וגם מחשש שיהיו אנשים שיטעו בינם לבין מיני דגן.

מנהג ספרד

ב. רוב יוצאי ספרד אוכלים קטניות בפסח לאחר בדיקה מדוקדקת ממיני דגן, או שקונים אותם באריזה שיש עליה השגחה מיוחדת לפסח. ויש נוהגים להחמיר באורז ובחלק ממיני הקטניות, מפני שלפעמים מוצאים בהם מיני דגן גם לאחר ברירתם (איזמיר, מרוקו, בגדאד), וכל אדם ימשיך במנהג אבותיו.

בני זוג מעדות שונות

ג. בני זוג שאחד מהם ממשפחה שנוהגת איסור קטניות, והשני ממשפחה שאוכלת קטניות, האישה צריכה לילך אחר מנהג בעלה, ואינה צריכה לעשות התרת נדרים. נפטר הבעל ויש לה ממנו בן או בת, תמשיך במנהגיו עד שתתחתן שוב. ואם אין לה ממנו ילד, תחזור למנהג בית אביה.

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 22:19:57

מנהגי אבלות של ספירת העומר בחול המועד

שלום כבוד הרב-רציתי לשאול את הרב מה ההלכה אומרת לגבי דיני האבלות של ספירת העומר בחול המועד? האם קדושת המועד גבוהה יותר ממנהגי האבלות? האם מותר לשמוע שירים? ולהתגלח?

מותר לשמוע שירים ולהתגלח כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד. אביא לך את הדברים ממנו (זמנים סוף פרק ג):

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג רוב ככל יוצא אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:14:59

מחצית היום לה ומחציתו לכם

שלום הרב בפניני הלכה מופיע מספר פעמים בין אם בשבתות בין אם בחגים שמחצית מהזמן אמור להיות מוקדש לללימוד ותפילות (תשע שעות), אך אם איישם את זה לא ישאר לי זמן לדבר ולשחק עם ילדי ולא לדבר עם אשתי (שלא לדבר שלעצמי זה לא קל לשבת רצוף כל כך הרבה שעות) בוודאי שלימוד תורה צריך להיות מוגבר בימים אלא אך זה הופך למרדף אחר שעות לימוד נוספות. תודה רבה

חז"ל אמרו חציו לה', ופוסקים רבים הבינו זאת כפשוטו הלכה למעשה. כך שאין זה חידוש של הרב מלמד, אלא שהרב לקח את הדברים ברצינות והורידם למספרים ולשעות כדי ליישם את הדרכת חכמים שראו בשבתות ובימים הטובים את המפתח להעברת מסורת התורה ולידיעתה. לכן צריך אדם לעשות את שביכולתו כדי ליישם זאת, ואם הוא אנוס, יעשה מה שיכול לעת עתה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:07:06

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

יש לך שאלה?

נעשה ונשמע – דבר תורה לפרשת משפטים

לקראת סוף פרשת משפטים מתארת התורה את מעמד כריתת הברית של ישראל עם התורה. מעמד זה שהיה ביום ה' בסיוון, יום לפני מתן התורה, יום לפני המעמד העליון בו הכריזו ישראל "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע" (רש"י כד,ד).

ניתן להבין שמעמד זה מופיע בסוף פרשת משפטים ולא במקומו הכרונולוגי, לפני מתן התורה, כיוון שרצתה התורה שאחר כל המשפטים וההלכות המרובות שמופיעות בפרשת משפטים יזכרו ישראל שביסוד כל עשייתם את המצוות נמצאת הברית שנכרתה בינם ובין הקב"ה ושכל הפרטים ופרטי הפרטים, היורדים לסבך החיים הכלכליים והחברתיים, יסודם בדבר ה'.

חז"ל נתנו מקום גדול לאמירתם של ישראל "נעשה ונשמע". וכך כותבת הגמרא (שבת פח.): "דרש רבי סימאי, בשעה שהקדימו ישראל 'נעשה' ל'נשמע', באו שישים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל וקשרו לו שני כתרים, אחד כנגד 'נעשה' ואחד כנגד 'נשמע'… אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל 'נעשה ונשמע', יצתה בת קול ואמרה "מי גילה רז זה לבני שמלאכי השרת משתמשים בו, דכתיב 'ברכו ה' מלאכיו עושי דברו לשמוע בקול דברו', ברישא 'עושי', והדר 'לשמוע'".

וצריך להבין מה הגדולה שבהקדמת 'נעשה' ל'נשמע', שהרי נראה מדברי חז"ל שעיקר החידוש בדברי ישראל איננו בעצם המוכנות לשמוע ולעשות, אלא בהקדמה של העשייה לשמיעה..? בנוסף רואים בדברי חז"ל ש'נעשה ונשמע' אינם הוראות חלוקות, שהרי אותו המלאך מרכיב שני כתרים (אחד כנגד ה'נעשה' והשני כנגד ה'נשמע') וידוע שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות. כלומר, חז"ל מלמדים אותנו שה'נעשה ונשמע' אינם שני דברים אלא דבר אחד. ונראה מדוע הדברים מאוחדים וכן כיצד ייתכן לעשות את רצון ה' בטרם נשמע אותו?

לביאור הדברים נביא את דברי הגר"א באדרתו (אדרת אליהו, ואתחנן ה,כד), שם מקשה הגר"א שלכאורה הדברים שכתובים בפרשת ואתחנן סותרים את הדברים בפרשתנו. שבפרשת ואתחנן כתוב "קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר ה' אלוקינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר ה' אלוקינו אליך ושמענו ועשינו", דהיינו קודם שמיעה ואחר כך עשייה, ואילו בפרשתנו הסדר הפוך.

ומבאר הגר"א שישנם שני סוגי שמיעה:

  1. שמיעת המצוות אף ללא טעמם וללא הבנתם הפנימית. ובוודאי ששמיעה זו חייבת להיות קודמת למעשה. וישראל מעידים על עצמם שאף על פי שלא יבינו את המצוות- יעשו אותם.
  2. שמיעה שעניינה הבנה עמוקה ופנימית של טעמי המצווה ועניינה. ולסוג שמיעה זה התכוונו ישראל באמירתם 'נעשה ונשמע'.

ובדומה לכך כתב מרן הרב קוק זצ"ל (אורות התורה ח,א), "'נעשה ונשמע'- הקדמת 'נעשה' ל'נשמע' מציינת את הוקרת התורה מצד סגולתה האלוהית, יותר על מה שראוי להוקירה מצד צורך התועלת המעשית שיש בלימודה. כי כיוון שכבר נאמר 'נעשה' הרי הקישור אל ערך הלימוד המעשי הוא כבר בכלל, ו'נשמע' מציין את הקישור אל ערך הלימוד הסגולי".

כלומר, גם הרב קוק מבאר שהמילה 'נעשה' כוללת גם את השמיעה הפשוטה שעניינה הידיעה מה נדרש האדם לעשות, ואילו המילה 'נשמע' כוללת את הבניין העמוק שנבנה בנפש הלומד ובעולם כולו כתוצאה מלימוד התורה.

ומשעמדנו על כך נראה כי ניתן ללמוד מכאן שני סודות עמוקים וגדולים שבזכותם זכו ישראל לשני כתרים ממלאכי השרת:

  • יש כאן הבנה עמוקה, חשובה ויסודית בעניינו של לימוד תורה, שערכו הינו מעל ומעבר לידיעות המעשיות שנגזרות ממנו. עניינו של לימוד התורה הוא הקישור לרצון ה'. העיסוק בדבר ה' גורם לבניית עולמות פנימיים מופלאים, לחידוש כוחות החיים של האדם מתוך חיבור למקורם האלוקי, ופעולה זו של לימוד התורה גדולה לאין ערוך מהידיעות המעשיות שנקנות בלימוד התורה.

    וכפי שכותב הרצי"ה במאמרו 'תורה לשמה והארץ לשמה' (לנתיבות ישראל ב,עו), שאדם שלומד תורה כאמצעי לקיום המצוות זהו לימוד שלא לשמה, "הרי שוב התורה באה כאן כאמצעי לתכלית הקדושה של קיום מצוותיה, וכאלו אין עניינה בה בעצמה", ולימוד התורה לשמה הוא שכאשר האדם לומד תורה הוא דבק ברצון ה' וכוח זה פועל הן בפנימיות והן בחיצוניות ומביא לידי קיום כל המצוות לא מכוח הידיעה המעשית לבד אלא בעיקר מכוח הבניין הפנימי שנותן מוטיבציה, כוחות וקישור למצוות.- והבנה זו הינה הכרחית ביותר לכל מי שניגש ללימודה של תורה.

  • ישראל גילו שהדרך הנכונה ביותר להגיע להבנות העמוקות ברצון ה', להגיע לשמיעה השניה, העליונה, היא על ידי קיום המצוות. כשאדם עושה את המצוות הוא זוכה להבין הבנות עמוקות בעניינם.

כל עוד האדם לא מחובר למצווה, לדבר ה', בכל איבריו, ולא זוכה לקיים "כל עצמותיי תאמרנה…"- אין הוא זוכה להיפתח ולהבין את רצון ה'. כלומר מתוך ה'נעשה' זוכים ל'נשמע'. "מי גילה רז זה לבני שמלאכי השרת משתמשים בו"- מלאכי השרת מתעלים תוך כדי עשיית שליחותם, מלאכי השרת יודעים כי לאחר העשייה המלאך אינו אותו מלאך- הרי הוא גבוה יותר, נעלה יותר, בעל השגה מחודשת שלא הייתה לו קודם לכן.

וייתכן שלכך רמזו חז"ל באומרם "א"ר חמא ברבי חנינא מאי דכתיב "כתפוח בעצי היער…", למה נמשלו ישראל לתפוח? לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו 'נעשה' ל'נשמע'". ומקשים שם התוספות שבמציאות אנו רואים שעץ התפוח גדל כשאר האילנות ועליו קודמים לפירותיו? ומתרץ על כך "דתפוח היינו אתרוג וריח אפך כתפוחים מתרגמינן כריחא דאתרוגא, ואתרוג פריו קודם לעליו שדר באילן משנה לשנה, ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלין אחרים. הוי פריו קודם לאותם עלים".

ויש להבין מה באו חז"ל ללמדנו במשל זה. צריך להבין את התופעה הטבעית, מדוע העלים של אשתקד נושרים ובאים אחרים תחתיהם, שהרי ממה נפשך, אם האילן זקוק לעלים אז שיישארו העלים הישנים? אלא שהעלים של שנה שעברה אינם מתאימים לפרי שהלך וגדל ועל כן צריך עלים חדשים, גדולים יותר, לשומרו.

וכמו העץ כך גם האדם שעושה את המצוות (הפירות), שעם התקדמותו כך גם ההבנות שמקיפות את המצווה גדלות.

יהי רצון שנזכה לעשות את מצוות ה' ומתוך כך תתגדל הבנתנו וקישרנו הפנימי לרצון ה', ושמתוך הבנות אלו נקבל כוחות עשייה חדשים, וממילא גם נעשה מעשים גדולים יותר ושוב תתגדל הבנתנו ונלך ונתעלה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן