חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות האשכנזים

שלום, האם יש דרך להצדיק אכילת קטניות בפסח על ידי אשכנזים? – אשתי ספרדית והיא ממש רוצה לאכול קטניות בפסח. נוסף על כך, כל כך הרבה מאכלים כוללים קטניות במיוחד בארץ. אחרון אחרון חביב, יש הרבה אשכנזים הן בארץ והן בחו"ל שכבר אוכלים קטניות בפסח. למה הרבנים מסרבים להתיר אכילת קטניות על ידי אשכנזים לאור המצב הזה? תודה על העזרה. מועדים לשחמה ברנדון

עוד לא זכינו שיבטלו את מנהג הקטניות, ואשכנזים שאוכלים קטניות הם לא בסדר, ולא קובעים הלכה לפי אנשים שלא מקיימים אותה כראוי. לכן גם אישה של אשכנזי צריכה לשמור על מנהג זה, אמנם כל זה לגבי קטניות ממש. אבל יש כמה וכמה קולות שנאמרו בקטניות. אביא לך את סיכום הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

ט – מנהג איסור קטניות

מנהג אשכנז

א. אף שרק מאכל שנוצר מחמשת מיני דגן בכלל חמץ שאסרה התורה, נוהגים כל יוצאי אשכנז להחמיר שלא לאכול קטניות בפסח, שמא מעורב בהם מיני דגן, וגם מחשש שיהיו אנשים שיטעו בינם לבין מיני דגן.

מנהג ספרד

ב. רוב יוצאי ספרד אוכלים קטניות בפסח לאחר בדיקה מדוקדקת ממיני דגן, או שקונים אותם באריזה שיש עליה השגחה מיוחדת לפסח. ויש נוהגים להחמיר באורז ובחלק ממיני הקטניות, מפני שלפעמים מוצאים בהם מיני דגן גם לאחר ברירתם (איזמיר, מרוקו, בגדאד), וכל אדם ימשיך במנהג אבותיו.

בני זוג מעדות שונות

ג. בני זוג שאחד מהם ממשפחה שנוהגת איסור קטניות, והשני ממשפחה שאוכלת קטניות, האישה צריכה לילך אחר מנהג בעלה, ואינה צריכה לעשות התרת נדרים. נפטר הבעל ויש לה ממנו בן או בת, תמשיך במנהגיו עד שתתחתן שוב. ואם אין לה ממנו ילד, תחזור למנהג בית אביה.

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 22:19:57

מנהגי אבלות של ספירת העומר בחול המועד

שלום כבוד הרב-רציתי לשאול את הרב מה ההלכה אומרת לגבי דיני האבלות של ספירת העומר בחול המועד? האם קדושת המועד גבוהה יותר ממנהגי האבלות? האם מותר לשמוע שירים? ולהתגלח?

מותר לשמוע שירים ולהתגלח כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד. אביא לך את הדברים ממנו (זמנים סוף פרק ג):

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג רוב ככל יוצא אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:14:59

מחצית היום לה ומחציתו לכם

שלום הרב בפניני הלכה מופיע מספר פעמים בין אם בשבתות בין אם בחגים שמחצית מהזמן אמור להיות מוקדש לללימוד ותפילות (תשע שעות), אך אם איישם את זה לא ישאר לי זמן לדבר ולשחק עם ילדי ולא לדבר עם אשתי (שלא לדבר שלעצמי זה לא קל לשבת רצוף כל כך הרבה שעות) בוודאי שלימוד תורה צריך להיות מוגבר בימים אלא אך זה הופך למרדף אחר שעות לימוד נוספות. תודה רבה

חז"ל אמרו חציו לה', ופוסקים רבים הבינו זאת כפשוטו הלכה למעשה. כך שאין זה חידוש של הרב מלמד, אלא שהרב לקח את הדברים ברצינות והורידם למספרים ולשעות כדי ליישם את הדרכת חכמים שראו בשבתות ובימים הטובים את המפתח להעברת מסורת התורה ולידיעתה. לכן צריך אדם לעשות את שביכולתו כדי ליישם זאת, ואם הוא אנוס, יעשה מה שיכול לעת עתה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:07:06

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

יש לך שאלה?

פרשת וישב – דבר תורה לשבת

בפרשת השבוע אנו נפגשים עם דמותו של יוסף הצדיק, וננסה לעמוד על מהותו ויסודו, מהי מידתו המיוחדת של יוסף.

נתחיל בדברי מחבר ספר 'שם משמואל' ( פר' וישלח)."במדרש רבה, ולמה עם לבן גרתי ואחר עד עתה, שעדיין לא נולד שטנו של אותו האיש אבל עכשיו נולד… (יעקב התעכב בבית לבן עד שנולד שטנו של עשו, שהוא יוסף, ואז הרגיש ביטחון לשוב לארץ)". ומנסה בשם משמואל לברר מדוע יוסף הוא שטנו של עשו, מהו הדבר הייחודי ביוסף שבכוחו לגבור על מידתו של עשו.

"ויש לפרש דהנה כתיב "ויגע בכף ירכו" וכתיב "והוא צולע על ירכו", ואיתא בספרים שפגם במידת נצח, ופירש כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה (מחבר ספרי האגלי טל והאבני נזר), על פי מאמר המגיד הקדוש מקאזיניץ, "מי יעלה בהר ה'", ויותר רבותא "מי יקום במקום קדשו", היינו שתהיה לו עמידה וקיום ולא ייפול ממדרגתו, וזוהי מידת נצח. והנה ביעקב אבינו ע"ה לא פגם כלל וכל יומוי בחד קטירא אתקטר (כל ימיו בקשר אחד נקשרו), אלא בדורות הבאים הטיל פגם כי מאוד קשה להישאר בדביקות…."

כלומר, כוחו של עשו הוא מידת הנצח, שהיא המידה שמציינת את העקביות, ההתמדה וההמשכיות, ובזה יכול עשו לפגוע ביעקב, שגדולתו לא תימשך בזרעו ובזרע זרעו עד עולם, ויוסף הוא גם כן מידת הנצח וכוחו בהתמדה המופלאה, ביכולת לעמוד במקום קודשו, ולכן ממילא הוא זה שגובר על עשו, ורק בהיוולדו היה כוח ביעקב להיפגש עם עשו ולנצחו.

כפי שממשיך ומבאר השם משמואל "ומזה מוכח שעשו יש לו כוח הנצח בקליפה, דאי לאו הכי לא היה שר של עשו יכול לפגום בנצח דקדושה (העולם בנוי כך שמערכת הטוב מקבילה למערכת הרע, קדושה לעומת קליפה, וכח הקליפה יכול לגבור רק במקבילו, בכח הקדושה) וכן כתוב בו 'ועברתם שמרה נצח".

לכן, כפי שממשיך שם, אף על פי שעשו, בעקבות מהלכיו של יעקב, נשקו בכל ליבו, למרות זאת מיד אחרי "כתיב וישב עשו ביום ההוא לדרכו שעירה' שחזר תיכף לסורו, והכל מפני מידת נצח דקליפה שהייתה בו. אך לעומתו היה יוסף הצדיק הוא יוסף הרועה את צאן אביו הוא יוסף שנעשה מלך ועומד בצדקו, ועמד בנסיונו אחר כל הצרות האלה ולא נפגם ח"ו, זוהי מידת נצח דקדושה, ושרשו מפאת שמירת הברית, וברית תרגום קיים (כך מפרש אונקלוס את המילה ברית) והשומר בריתו הוא חי וקיים בלי שינוי… ועל כן כשנולד יוסף נתחזקה מידת נצח דקדושה, וכמו שמברכין ברואה קשת זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו, ועל כן שוב לא נתיירא יעקב אבינו ע"ה מעשו".

כלומר, מידתו של יוסף היא הנצח, דהיינו ההתמדה וההמשכיות. ובאמת, כשמתבוננים בחייו של יוסף הדברים מופלאים מאוד. יוסף נאמן לאמונתו, נאמן לחלומו ונאמן לתפקידו, חרף הקשיים העצומים שהוא עובר. שהרי אם נתבונן בחייו של יוסף נראה שכל אדם רגיל שהיה חווה ועובר את מה שעבר יוסף היה שבור, חסר חיים ומדוכא, ואילו יוסף ממשיך להיות חיוני, אידיאליסט, פועל ומאמין.

נפרט את הדברים, יוסף מתייתם בגיל צעיר מאוד, וכבר בגיל צעיר, בעקבות חלומותיו ובעקבות יחסו האוהב של אביו, הוא זוכה לשנאה גדולה מצד אחיו. ואף על פי כן כאשר אביו שולח אותו לראות בשלום אחיו ובשלום הצאן הוא אומר 'הנני' וכפי שמפרש רש"י "לשון ענווה וזריזות, נזדרז למצוות אביו ואף על פי שהיה יודע באחיו ששונאים אותו". כבר כאן מתגלה שאצל יוסף השנאה ששונאים אותו לא מונעת ממנו לפעול את הדברים הטובים והנכונים בעניו, ולא לפעול בעצלתיים אלא בזריזות ובמהירות.

לאחר מכן חווה יוסף חוויה נוראה, קשה ומשפילה. אחיו, כולל אותם האחים שהיה רגיל יוסף לקרבם כששאר האחים היו מזלזלים בהם, (וכמובן כוונתנו לבני השפחות שעליהם כתוב "והוא נער את בני בלהה ואת בני זילפה נשי אביו" וכפי שכותב רש"י "כלומר רגיל אצל בני בלהה לפי שהיו אחיו מבזין אותן והוא מקרבן"), רוצים תחילה להורגו ובהמשך מתרצים רק לזורקו לבור מלא נחשים ועקרבים וללא מים כדי להמיתו בגרמא (=בעקיפין), ובסוף ברוב טובם וחסדם, אחרי מאמצי שכנוע קשים של יהודה, מתרצים האחים למוכרו כעבד לישמעאלים.

כל אדם שהיה עובר חוויה נוראה כזאת, ובטח שיתום שהתורה מעידה עליו שליבו רך, היה נשאר מלא בחוסר אמון ואמונה בעולם ובאנשים. אבל יוסף איננו כן, אף על פי שנמכר לישמעאלים ומשם התגלגל למצרים, ברגע שהוא מקבל תפקיד הוא פועל ביעילות, במרץ, בנאמנות לאדוניו, וכפי שמעיד הכתוב "ויהי איש מצליח בכל אשר הוא עושה… וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו, וימצא יוסף חן בעניו וישרת אותו ויפקידהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו". ואכן החריצות, בצירוף סיעתא דישמיא גדולה, עושה פירות, "ויהי ברכת ה' בכל אשר יש לו בבית ובשדה, ויעזוב כל אשר לו ביד יוסף".

כלומר, יוסף הוא חיוני, הוא מאמין, הוא לא מושפע, הוא משפיע "הוא המשביר" – הוא שייך לנצחיות, בע"ה בשבוע הבא נמשיך בעניינו של יוסף ונדגים זאת בחייו, מפרשה שלנו ומן הפרשה הבאה.

יהי רצון שנזכה להיות חיונים, עקביים, ומלאי אמונה בכל מצב וכל זמן.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן