חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת וישלח – דבר תורה לשבת

חז"ל מוסרים לנו שיסוד היחסים שבין ישראל לאומות העולם נמצא בפרשתנו, ועל כן ראוי למי שרוצה לנהל משא ומתן עם הגויים ללמוד פרשה זו יפה בטרם ייגש למשא ומתן. וננסה לדלות כמה יסודות בעניין זה.

יעקב, באופן פשוט, מתרפס מאוד לפני עשו:

"כה תאמרון לאדני לעשו, כה אמר עבדך יעקב… ואשלחה להגיד לאדני למצוא חן בעיניך… ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו… ואמרת לעבדך ליעקב מנחה היא שלוחה לאדני לעשו… ואמרתם גם הינה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני… וישתחו ארצה שבע פעמים עד גישתו עד אחיו"

חז"ל (יקלוט שמעוני) מבקרים בחריפות את התנהגותו זו של יעקב:

"רבי יהודה בר סימון פתח 'מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע' כשם שאי אפשר למעין להרפס ולמקור להישחת, כך אי אפשר לצדיק למוט לפני רשע". וחז"ל מושלים משל לדבר "רב הונא פתח: 'מחזיק באזני כלב עובר, מתעבר על ריב לא לו', משל לראש השודדים שהיה ישן בפרשת דרכים ועבר אדם אחד והעיר אותו משנתו ואמר לו שיקום מפני שרעה מצויה כאן. קם השודד והתחיל להכות באיש אשר העיר אותו משנתו. קילל האיש המוכה את השודד שיעבור הרע מן הארץ. ענה לו הליסטים: אתה אשם שהרי הרע היה ישן ואתה הערת אותו משנתו. כך אמר לו הקב"ה ליעקב, לדרכו היה מהלך והיית משלח אצלו ואומר 'כה אמר עבדך יעקב'".

וכן מבקרים חז"ל בחריפות את ההשתחוויות שהשתחווה יעקב לפני עשו.

צריך להבין מאיפה מתחילה הבעיה ומה גרם ליעקב להשפיל עצמו לפני עשיו? נראה שהיסוד הוא מה שמופיע פעמים רבות בפסוקים, שיעקב אבינו לא בטח בכוחו, לא בטח בהבטחה האלוקית שניתנה לו, לא האמין ולא בטח בה' שיעזרהו. (וכמובן שאין הכוונה חס וחלילה שלא ידע שהקב"ה הוא בעל הכוחות כולם, אלא לא האמין בעצמו, ביעקב, שהוא זכאי וראוי לכך).

יעקב הוא האב שבו מופיע הכי הרבה פעמים עניין הפחד והיראה. החל מהשליחות שנשלח על ידי אימו להתברך אצל אביו בה יעקב מפחד ואומר "אולי ימֻשני אבי… והבאתי עליי קללה ולא ברכה". והדבר ממשיך בבריחתו מבית הוריו ומארץ ישראל בשל איומו של עשו "ואהרגה את יעקב אחי". והדבר ממשיך שכאשר קם משנתו, אחר החזון העליון של סולם יעקב, אומר הפסוק "ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה". וממשיכים הדברים בפגישתו עם לבן בה עונה יעקב על שאלתו של לבן מדוע ברחת מביתי, "למה נחבאת לברוח ותגנוב אותי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשירים בתֹף ובכינור", עונה יעקב 'כי יראתי כי אמרתי פן תגזול את בנותיך מעימי". גם אמירתו החריפה של יעקב "עם אשר תמצא את אלוקיך לא יחיה" נראית כתגובה לחוצה לפחד מהאשמת לבן. ושיא השיאים של הפחד, מופיע מפני עשו, "ויירא יעקב מאוד וייצר לו… הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אני אותו פן יבוא והִכני אם על בנים".

לא לחינם אנו שרים בפיוט במוצאי שבתות "אל תירא עבדי יעקב אל תירא" שכן יעקב זקוק לחיזוקים גדולים כדי שלא יירא [1].

באמת, כל פעולה שנעשית מתוך מורא ופחד איננה מאוזנת, והמצב הנפשי של פחד הינו מצב שלילי, וכדברי הגמרא (ברכות ס.), "ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה (תלמיד אחד שהיה הולך אחרי) דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון חזייה דקא מפחיד (ראה שהתלמיד מפחד) אמר ליה חטאה את (חוטא אתה) דכתיב 'פחדו בציון חטאים', אמר ליה והכתיב 'אשרי אדם מפחד תמיד', אמר לי ההוא בדברי תורה כתיב".

כלומר, המצב של פחד מעיד שהאדם הוא חסר. ואילו האדם השלם, דהיינו אדם שעושה מבחינתו את אשר ידו משגת לשם שמים אין לו כלל מה לפחד. ולכן הפחד היחיד הרצוי והטוב הוא שאדם ידאג תמיד האם הוא ממלא את חובותיו כלפי שמיא והאם הוא מקיים את התורה בשלמות.

לכן, כל התפחדות מגורם חיצוני, מ'עשוים' ומ'ישמעאלים', כיוון שאיננה המצב הבריא והתקין מולידה מעשים שאינם נכונים.

כמובן, גם בדורנו אנו רואים שהפחד מביא לטעויות חמורות. לדוגמא, היכולת להכריע מהו פיקוח נפש ומה הפיתרון הראוי במקרה של פיקוח נפש, לא מתאפשרת ברגע בו יש לפוסק פחד ומורא.

יהי רצון שנזכה למנהיגים מלאי אמונה וביטחון, שלא יתפחדו מאיומי אומות העולם וידעו לעשות מהלכים של עוצמה ללא פחד ומורא.


[1] ניתן להסביר שהסיבה בגינה יעקב מתיירא היא שיעקב הוא המעמיד את בית ישראל. ליעקב יש אחריות כבדה מאוד, שכל בניו ילכו בדרכו, ולכן, כיוון שהוא הבחיר שבאבות הוא גם המעמיד בפועל של על ישראל, ולכן כגודל האחריות כך גם גודל הפחד והמורא.

עוד יש להוסיף שיעקב הוא היחיד שמרגיש מאבק אמיתי על תפקידו- מי יהיה ממשיך הדרך ומנהיג עם ישראל, הוא או עשו? לידתם בבטן אחת, גדילת שניהם בבית יצחק ורבקה, מחשבת יצחק לתת לעשו את הברכות- כל אלו מראים שיש מאבק צמוד וממושך מי הממשיך את יצחק, מאבק ארוך שנמשך עד לקבורתו של יעקב בו יש מאבק מי ייקבר במערת המכפלה, יעקב או עשו. ולכן יעקב מתיירא ודואג.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן