שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

ברכוש גדול ממש – לפרשת וארא

פעם אחת שמע ר' לוי יצחק מברדיצ'ב יהודי אחד העומד ומשיח לבו לפני רב חשוב. התלונן היהודי על מצבו הדחוק, כמה רע ומר לו, צרות לאין שיעור סבבו אותו, וכל זאת בעוד הוא באמת ובתמים מתאמץ ללכת בדרך הישר, מעולם לא הרע לאיש, הוא עובד את ה' בנאמנות, ואין לו מושג על מה מגיע לו שיהא סובל כל כך?
נאנח היהודי, האם זו תורה וזו שכרה? האם בעולם הזה לא מגיע לי ולו פת לחם קטנה לשובע?
ניחם אותו הרב והסביר לו שאכן חלק מהשכר ניתן גם בעולם הזה, אלא שהשכר איננו בדברים גשמיים אלא שכר רוחני, בתענוג שברוח, בלימוד התורה ובשמירת המצוות.
אל תאמין לו! זעק ר' לוי יצחק. אין זו אמת! כפי שהצרות שמביא עליך ריבונו של עולם אינן צרות רוחניות אלא צרות גשמיות של ממש, כך הוא מחוייב להביא לך גם שכר חומרי. טענותיך, יהודי יקר, נכונות וצודקות הן!

ואל הרב פנה ואמר: זהו פשט מה שאמר הקב"ה – "שלא יאמר אותו צדיק" – אברהם – "ועבדום ועינו אותם – קיים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול – לא קיים בהם". יתכן, שהקב"ה התכוון לתת לעם ישראל שכר רוחני רב כנגד צרותיהם. התורה הקדושה היא הרכוש העצום והרב, אוצר יקר מפנינים ומאלפי זהב וכסף – ואתה תכנן הקב"ה לתת לנו כנגד צרות השעבוד. ואף על פי כן, נתן להם הקב"ה גם כלי כסף וכלי זהב, פשוטו כמשמעו, כדי שאותו צדיק לא יבוא בטענה- שהנה "ועבדום ועינו אותם קיים בהם" – בהם ממש, בגופם, בצרות גשמיות שהיו נוחתות על היהודים המסכנים שם במצרים, ואילו "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם" – בהם ממש, בגופם, ורק שילם להם ברוחניות…

סנגורם של ישראל דורש צדק. אל מול צרות קשות ועול גלות בלתי נסבל צריך לבוא הגמול בהתאם. מידה כנגד מידה. כפי שהצרות ניתכות בגשמיות, וכשצובטים אותנו עוקץ לנו, וכשמרביצים לנו כואב לנו, כך גם הגאולה היא לא "כאילו" ו"בדומה", אלא "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" ממש.

ובאמת, כיצד אנו רואים בעיני רוחנו את גאולת ישראל? יש שרוצים לראות בגאולה העתידה מדינה שלימה של "כויללניקים" צדיקים הממלאים את בתי המדרשות, מתנדנדים אל מול גמרותיהם ונהנים מזיו השכינה. זהו השכר הרוחני העצום והנפלא אליו עינינו נשואות. אך נדמה שר' לוי יצחק רואה בעיני רוחו את גאולת ישראל אחרת לגמרי. לא די לו רק בעיסוק בדברי התורה ובהתענגות עליהם. לא די רק ביציאה לחירות אמונית-רוחנית. גאולת ישראל היא גם גאולה של ממש. יציאה לחופשי בכל תחום ומובן, בין גשמי ובין רוחני. גאולה היא שלטון האומה בארצה, ללא עול גויים, הכוללת צבא וביטחון, מימוש עצמי של כל אחד בתחומו ועל ידי כך תרומה חשובה לכלל. גאולה היא תרבות טובה המרחיבה ומעמיקה אופקים. גאולה היא מערכת חוקים מוסרית של מדינת רווחה סיעודית. גאולה היא היכולת שלנו להיות אור לגויים. ועוד ועוד. כשכמובן, הרעיונות הרוחניים של לומדי בית המדרש מקרינים ומנהיגים את כל המציאות כולה, כשבראש כל אלו ניצב בית קדשנו ותפארתנו, כהנים בעבודתם ולווים בשירם ובזמרם.

נראה שזו אחת המטרות שבלקיחת ממונם של המצרים. בקלות רבה יכולים היו בני ישראל, העבדים המשוחררים, לשנוא כל מה שריח של מצרי נודף ממנו. ומצרי הוא שם נרדף לעוצמה, לכסף, לישיבה בטוחה בארץ ולניהול מערכות כלכליות עצומות. דווקא משום כך, מעוניין הקב"ה ללמד את בני ישראל שלא נועדנו להיות עם נווד הבז לכל קניינים חומריים, אלא אומה היושבת לבטח בארצה. על כן, לא רק שאין לבוז לרכוש ולקנין, אלא יש לדעת כיצד לנצל אותם ביעילות ובצורה נכונה, בצדק ובמשפט בחסד וברחמים, ומתוך כך להיות אור לגויים בין בגשמיות ובין ברוחניות.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן