לפעמים יש תחושה שהיה יותר טוב אם מיד אחרי השמינית היינו מתחילים את החיים – מתגייסים לצבא, לומדים מקצוע וכו'. אך זו טעות! כדי להתחיל את החיים דרושה הכנה יסודית ועמוקה. החיים מלאים באתגרים, גשמיים ורוחניים. במהלך החיים יש הרבה החלטות שצריך להחליט כמו – איזה מקצוע לבחור, עם מי להתחתן, איך לחנך את הילדים, איך להתנהל מבחינה כלכלית ועוד המון המון שאלות גדולות וקטנות, כלליות ופרטיות.
הדרך הטובה והנכונה ביותר להתכונן לחיים היא על ידי לימוד התורה, דבריו של בורא עולם, שבא להורות לנו (תורה מלשון הוראה, כ"כ מהר"ל במקומות רבים) כיצד לחיות בעולמו. אנו בטוחים ומאמינים שהתורה היא תורת חיים, שמטרתה לרומם את האדם ולהורות לו את דרך החיים בקיום התורה והמצוות, כפי שנאמר: "וְאֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ", "וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", "רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל" (דברים ד, יד; שם ה, א; יהושע א, ז-ח, וכן בפסוקים רבים).
וכן מבואר במשנה (אבות ד, ה) שהלימוד הנעלה ביותר הוא הלימוד שמרומם את האדם עד שמדריכו על מנת לעשות.
אמנם בימינו לא כל כך פשוט להבין מהי הדרכת התורה לחיינו, משתי סיבות עיקריות:
- עיקר התפתחותה של התורה שבעל פה היתה בגלות. מציאות של הישרדות ואבלות על המצב הרוחני והגשמי והתעסקות בעבודת ה' הפרטית, שהיא מציאות שונה לחלוטין מהמציאות שאנו חיים בה עכשיו, מציאות של גאולה ושמחה, של התפתחות מכל הבחינות – מדינה, השכלה, כלכלה, ועוד.
- במשך הדורות התרבו הספרים ונוצר ריחוק בין הלימוד העיוני של הסוגיות לבין מסקנות ההלכה. גם אם אדם לומד את הגמרא עם הראשונים ושו"ע הרבה פעמים הוא לא ידע מה לעשות.
לכן דווקא לימוד בצורה מנותקת מהחיים הוא קל יותר, מפני שכך לא מתמודדים עם השאלות הקשות ביותר, השאלות שעולות מהמציאות וגם לא צריך לדייק כ"כ בלימוד, כי בדרך כלל אין ללימוד כזה השלכה למעשה.
אך אצלנו, בישיבת הר ברכה, אנו זוכים ללמוד תורה מתוך הבנה שהתורה באה להביא ברכה לעולם ולהדריך את חיי הכלל והפרט. כל סוגיה אנו מתחילים מהיסודות בתורה שבכתב ובתלמוד, ומתוך כך אנו מעיינים בראשונים ובאחרונים עד אחרוני זמננו, שעסקו בשאלות חדשות שלא עסקו בהם בדורות הקודמים. בלימוד אנו מתמקדים בכללים שמהם מתבררים כל הפרטים מאליהם, כך שלא צריך ללמוד ולזכור פרטים רבים. תוך כדי הלימוד אנו מנסים להתמודד עם השאלות שעולות לפעמים מהמציאות של דורנו, וכך אנו מבינים כיצד ההדרכות של התורה ושל חז"ל מרוממות את חיינו, ונוצרת הזדהות עם התורה. וזהו הלימוד המדויק, העיוני והעמוק.
זכינו שלימוד זה נעשה בהובלתו ובהדכתו של מו"ר הרב אליעזר מלמד שליט"א, שעוסק יומם ולילה בכתיבת התורה לדורנו, דור הגאולה, להראות כמה התורה הגיונית, משמחת, ומביאה הרבה ברכה ותיקון לעולם.
בנוסף לכך הפוסקים כתבו (ש"ך יו"ד רמו,ה; שועה"ר הל' ת"ת ב, א; ט, ומ"ב קנה, ט) שיש להקדים את ההלכות המעשיות ולכן אנו מתמקדים בסוגיות המעשיות ביותר, בשיעורים א,ב אנו לומדים סוגיות בהלכות ברכות ושבת. ובשיעורים הבוגרים אנו לומדים סוגיות בנושאים שונים ששייכים להקמת משפחה: כשרות, טהרת המשפחה, חינוך, קירבה לעריות, נישואין ועוד.
כמו כן יש תכנית הלכה שבה אנו מקיפים את כל ההלכות המעשיות בזמן קצר יחסית.
וע"י לימוד באופן כזה יש שמחה וחיבור לתורה, וכפי שנאמר במשלי טו,ל: "מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב, שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם", מפרש מצודת דוד שם: הארת עינים בדבר המסופק – ישמח לב, כי אין בעולם שמחה כהתרת הספקות.
כלומר, התרת הספקות גורמת לשמחה גדולה לאדם, שכן, חוסר וודאות ומצב של אי ידיעה, גורמת לאדם אי נוחות גדולה, ואף יכולה להביא לעצבות וחוסר שקט.
ב"ה אנו רואים בשיטת הלימוד ברכה גדולה. וזוכים לראות את החיבור העמוק שיש לבוגרי הישיבה לתורה. בקביעת עיתים לתורה, וכיצד כל דבר שהם עושים בחיי המעשה בא מתוך התורה.
ההחלטה לאיזו ישיבה ללכת היא לא סתם החלטה, זו אחת ההחלטות החשובות ביותר בחיים, זו החלטה שקובעת איך חייך יראו, במה תעסוק, איך תראה משפחתך, איך יראה עולמך הרוחני.
כבוגר הישיבה וכר"מ אני ממליץ מאוד לבוא ולהכיר את ישיבת הר ברכה – "טעמו וראו כי טוב ה".
