צוואת הרב עוזיאל זצ"ל: לימוד לדורות

לרגל יום השנה השבעים לפטירת הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, ציטוטים מצוואתו אשר כוללת עמודי תורה ויראה: התחזקות בקיום תורה ומצוות, מטרותיו בתפקיד הרבנות, הכרת הטוב ובקשת מחילה, והתבוננות במצעדי הגאולה שחזה בתקופתו

גדול הרבנים הראשון לציון הרב עוזיאל

בכ"ד באלול יחול יום השנה השבעים לפטירתו של גדול הרבנים, הרב הראשי והראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל (תר"מ-תשי"ג, 1953-1880).

כמדומה שבשיקול הדעת של פסיקת ההלכה לציבור היה הרב עוזיאל גדול הרבנים בדורו, דור הקמת המדינה וקיבוץ הגלויות. מתוך גדלות בתורה הוא הבין את המציאות לאשורה, ופסקיו מאוזנים באופן נדיר, ובהם הניח יסודות איתנים להמשך בירורי ההלכה בשאלות המתחדשות. גם מידותיו היו טובות ואציליות במיוחד, לא דבק בו רבב של ממון, כבוד והעדפת קרובים. עם גאונותו ושקדנותו העצומה היה מאיר פנים לבריות. אהב את השלום, והצליח להשכין שלום בין איש לאשתו ובין קבוצות יריבות. אף שהיו לו עמדות ברורות בנושאים רבים, בזכות מידותיו התרומיות ורדיפת השלום, גם בעלי המחלוקת לא הצליחו לריב איתו. גדולתו התורנית כרב ופוסק הייתה מובהקת כל כך, עד שכאשר הועלה שמו כממלא מקום הראשון לציון הרב יעקב מאיר, ואחר כך כראשון לציון, לא היה שום מועמד שהתמודד נגדו. היה ברור שהוא המתאים ואין בלתו. כך ייצג את התורה ואת כלל ישראל בהדרת כבוד ובצניעות.

מוצא משפחתו

הרב עוזיאל נולד למשפחות מיוחסות מצאצאי מגורשי ספרד. בעקבות הגירוש עברה משפחת עוזיאל לסלוניקי שביוון, שנשלטה על ידי האימפריה הטורקית. כמה דורות לפני לידת הרב עוזיאל עלתה המשפחה לירושלים, והרב עוזיאל עצמו נולד בירושלים לאביו, הרב יוסף רפאל, שהיה נשיא בית הדין הרבני של הקהילה הספרדית בעיר.

גם מוצא משפחת אמו ממגורשי ספרד שהיגרו לטורקיה והעמידו רבנים גדולים וחשובים. הרב עוזיאל היה נין של הראשון לציון הרב חיים דוד חזן, בנו של הראשון לציון הרב רפאל חזן, בעל השו"ת החשוב 'חקרי לב'. שניהם היו תחילה רבנים באיזמיר ולאחר מכן עלו לארץ ולבסוף התמנו לתפקיד הראשון לציון.

צוואת הרב עוזיאל

לקראת יום הסתלקותו ראוי ללמוד את צוואתו של הרב עוזיאל. הכותרות אינן שלו.

פתיחה

"דְּבָרַי הָאַחֲרוֹנִים: אוֹדֶה לַה' בְּכָל לֵבָב בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה – עַל אֲשֶׁר הוֹלִידָנִי עַל בִּרְכֵּי אֲבוֹתַי הַקְּדוֹשִׁים, וְהוֹשִׁיבַנִי לִפְנֵי רַבּוֹתַי וּמוֹרַי הַטּוֹבִים וִישָׁרִים. וְהֵם יַחְדָּו הוֹרוּנִי אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּהּ אֵלֵךְ. וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּחַיַּי עֲלֵי אֲדָמוֹת. וּבִזְכוּתָם נוֹעַדְתִּי מֵרֵאשִׁית יְמֵי נְעוּרַי לְשָׁרֵת אֶת הַצִּבּוּר. בָּרִאשׁוֹנָה בְּתוֹר מוֹרֶה וּמְלַמֵּד תּוֹרָה לַתַּלְמִידִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וִישִׁיבַת 'תִּפְאֶרֶת יְרוּשָׁלַיִם', בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ 'דּוֹרֵשׁ צִיּוֹן', שֶׁבָּהֶם לָמַדְתִּי בִּימֵי נְעוּרַי, וְאַחֲרֵיהֶם בְּבֵית מִדְרָשׁ לְרַבָּנִים שֶׁל חֶבְרַת 'עֶזְרָה'.

מִשָּׁם לֻקַּחְתִּי וְהוֹשִׁיבוּנִי עַל כִּסֵּא הָרַבָּנוּת, בָּרִאשׁוֹנָה בְּיָפוֹ-תֵּל אָבִיב וְהַמּוֹשָׁבוֹת, אַחֲרֵי כֵן בְּעִיר וָאֵם בְּיִשְׂרָאֵל הִיא קְהִלַּת הַקֹּדֶשׁ בְּסָאלוֹנִיקִי (שהייתה במשך כשלוש מאות שנה הקהילה הגדולה של מגורשי ספרד, בשיאה מנתה כשמונים אלף יהודים), שֶׁלְּדַאֲבוֹן לִבִּי וּמְגִנַּת נַפְשִׁי נֶהֶרְסָה עַד הַיְּסוֹד בִּידֵיהֶם הַטְּמֵאוֹת וְרַגְלֵיהֶם הַדּוֹרְסוֹת שֶׁל הַנָּאצִים הָאֲרוּרִים, יִהְיֶה שְׁמָם לְקָלוֹן וְדֵרָאוֹן עוֹלָם. וְשׁוּב לְתֵל-אָבִיב וְיָפוֹ, וּבָאַחֲרוֹנָה בִּירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, שֶׁהִנְנִי יוֹשֵׁב בָּהּ וּמְקַוֶּה בְּחֶסֶד ה' לְהַמְשִׁיךְ יְשִׁיבָתִי בָּהּ בְּדֵעָה צִילוּתָא עַד יוֹמִי הָאַחֲרוֹן.

מטרותיו כרב: לעורר לאהבת ה' והתורה ואהבת כל אדם מישראל

בְּתַפְקִידַי אֵלֶּה שַׂמְתִּי לְנֶגֶד עֵינַי וְנֵר לְרַגְלַי תְּעוּדוֹת אֵלֶּה: לְהַרְבִּיץ תּוֹרָה בַּתַּלְמִידִים, לְאָהֵב הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּקְדֻשָׁתָהּ, אַהֲבָה מֻחְלֶטֶת לְכָל אִישׁ וְאִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל, וּלְעַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ, וְאַהֲבַת ה' אֱלוֹקֵי יִשְׂרָאֵל.

וּלְהָבִיא שָׁלוֹם בֵּין כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל, בְּגוּפוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, דִּבּוּרוֹ וּמַעֲשָׂיו, מַחֲשַׁבְתוֹ וְהֶגְיוֹנֵי לִבּוֹ, צְעָדָיו וַעֲלִילוֹתָיו, בַּבַּיִת וּבָרְחוֹב, בַּכְּפָר וּבָעִיר. לְהָבִיא שְׁלוֹם אֱמֶת בְּבֵית יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁפַּחְתּוֹ. בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּהּ לְכָל שְׂדֵרוֹתֶיהָ וּמִפְלְגוֹתֶיהָ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

אהבת ה' ואהבת ישראל ממקור אחד

שְׁתֵּי תְּעוּדוֹת אֵלֶּה אֵינָן אֶלָּא אַחַת, הוֹאִיל וּשְׁתֵּיהֶן נוֹבְעוֹת מִמָּקוֹר אֶחָד – הִיא תּוֹרַת אֱלֹקִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, שֶׁהוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ שֶׁנָּתַן לְעַמּוֹ תּוֹרַת אֱמֶת, שֶׁכָּל "דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" (משלי ג, יז). שְׁתֵּי תְּעוּדוֹת אֵלֶּה הִיא מַשְׂאַת נַפְשִׁי וּמְגַמַּת חַיַּי וְעַל פִּיהֶן כִּיוַּנְתִי אֶת דְּרָכַי, וְזֹאת הָיְתָה תְּפִלָּתִי בְּפִי יוֹם יוֹם: הַנְחֵנִי בְּעֲצָתְךָ נַהֲלֵנִי בִּדְרָכֶיךָ, וְשִׂים שָׁלוֹם וֶאֱמֶת בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְאַהֲבָה וּלְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ .

וַדַּאי הוּא לִי שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי אֲפִילּוּ בְּמִקְצָת מִן הַמִּקְצָת לְהַשְׁלָמַת תְּעוּדוֹת אֵלֶּה שֶׁשַּׂמְתִּי אוֹתָן לִתְעוּדוֹת חַיַּי, אֲבָל זֹאת אֲנִי יוֹדֵעַ, וְה' יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת יוֹדֵעַ, וְיִשְׂרָאֵל אַף הוּא יֵדַע כִּי זֹאת הָיְתָה כַּוָּנָתִי וּתְפִלָּתִי.

הודאה על כל הטוב שהיטיבו לו

וְעַתָּה בְּהִפָּרְדִי מִכֶּם אַחַי וְאַחְיוֹתַי, מוֹרַי וְרַבּוֹתַי, כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְהֵאָסֵף אֶל אֲבוֹתַי וְאֶל עַמִּי, נוּחִי עֵדֶן, הִנְנִי מוֹדֶה מִקֶרֶב לִבִּי לִכְלַל הָעָם וּלְכָל אִישָׁיו עַל הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל, וְהַרְבֵּה מְאֹד יוֹתֵר מִמָּה שֶׁאֲנִי דַּל בְּמַעֲשִׂים וּבְחָכְמָה רָאוּי לְכָךְ, שֶׁכִּבַּדְתֶּם אוֹתִי בִּימֵי חַיַּי. וְעַל הַנְּעִימוּת הָמְרֻבָּה שֶׁהֲסִיבוֹתָם לִי בְּתִתְּכֶם לִי פַּרְנָסָה מְכַבֶּדֶת וּמְרֻוַּחַת בְּעַיִן טוֹבָה, שֶׁעַל יָדָהּ הִתְקַיַּמְתִּי וְגִדַּלְתִּי אֶת מִשְׁפַּחְתִּי ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ, אָמֵן.

בקשת סליחה

וְעִם זֹאת הִנְנִי מְבַקֵּשׁ סְלִיחַתְכֶם וּמְחִילָתְכֶם הַגְּמוּרָה עַל הַחַטָּאִים וְהָעֲווֹנוֹת, פְּגִיעוֹת וְעֶלְבּוֹנוֹת, אִם חָטָאתִי נֶגֶד הַכְּלָל וְהַפְּרָט, וְלֹא הִסְפַּקְתִּי לְפַיְּסָם בְּחַיַּי, דְּעוּ וְהַאֲמִינוּ שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה עָשִׂיתִי זֹאת, וּכְבוֹדוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁל כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל, וּמִכָּל הַגּוּפִים הַצִבּוּרִיִּים בְּיוֹתֵר, יְקָרִים וַחֲבִיבִים עָלַי עַד מְאֹד. אֲבָל יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁכְּבֶן אָדָם קָרוּץ מֵחֹמֶר, נִפְלַט מִפִּי אוֹ עָשִׂיתִי מַעֲשֶׂה פּוֹגֵעַ בְּכָבוֹד אוֹ בְּהֶפְסֵד מָמוֹן שֶׁל מִי שֶׁהוּא, וְהִנְנִי מְבַקֶּשְׁכֶם וְאוֹמֵר: אָנָּא סִלְחוּ לִי וְהָשִׁיבוּ בָּזֶה אֶת נַפְשִׁי לִמְנוּחָתָהּ.

וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, הִנְנִי אוֹמֵר לִפְנֵי אֱלוֹקִים וְאָדָם, שֶׁאֵין לִי כָּל תַּרְעוֹמֶת נֶגֶד מִי שֶׁהוּא מִיִּשְׂרָאֵל. וְאִם אָמְנָם הָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁדִּבְּרוּ בְּפָנַי וְשֶׁלֹּא בְּפָנַי דִּבְרֵי קִנְטוּר וְעֶלְבּוֹן, תֵּכֶף מָחַלְתִּי לָהֶם, וְעַתָּה הִנְנִי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ מְחִילָה גְּמוּרָה וַחֲלוּטָה לְכָל אִישׁ וְאִשָּׁה, וּלְכָל כְּלָל יִשְׂרָאֵל, וְאֹמַר לָהֶם: "שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב".

זכינו לצמיחת הגאולה

וְעוֹד אֲנִי מוֹסִיף וּמְדַבֵּר: שְׁמָעוּנִי אַחַי וּבְנֵי עַמִּי, וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם ה', זְכוּת גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה מְאֹד, נִגְלְתָה בְּדוֹרֵנוּ זֶה, בְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת יָד ה' הַחֲזָקָה וְנַעֲלָמָה, עַל עַמּוֹ בְּחִירוֹ יִשְׂרָאֵל, שֶׁקִּבֵּץ אֶת פְּזוּרֵנוּ וְהֶעֱלָה אוֹתָנוּ אֶל אֶרֶץ נַחֲלַת אָבוֹת, עַד אֲשֶׁר הָיִינוּ בָּהּ, עַם יוֹשֵׁב עַל אַדְמָתוֹ.

קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת זֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה בְּמֶשֶׁךְ עַשְׂרוֹת הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, הוּא הָיָה גַּרְעִין לִצְמִיחַת הַגְּאֻלָּה, וּבְבוֹא הָעֵת הַנּוֹעֲדָה לְכָךְ מִלִּפְנֵי יוֹצֵר עוֹלָמוֹ וּבוֹחֵר בְּעַמּוֹ וּבְאַרְצוֹת קָדְשׁוֹ, הִשְׁרָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה בְּלֵב כָּל חֲלוּצֵינוּ הַגִּבּוֹרִים. הִנְחִילָם עֲטֶרֶת נִצָּחוֹן, וַיִתֵּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ.

בקיום התורה נצליח ויהיה שלום בעולם

זִכְרוּ זֹאת וְהִתְבּוֹנְנוּ מְאֹד וּדְעוּ וְהַאֲמִינוּ כִּי יָד ה' עָשְׂתָה זֹאת. כְּדֵי לְמַלּאוֹת דְּבָרוֹ מִפִּי נְבִיאֵי קָדְשׁוֹ לִשְׁלוֹמוֹ הַנִּצְחִי שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, וְלִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. שֶׁהוּא מָתְנֶה בִּשְׁמִירָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ, שֶׁעַל יָדָם יִתְקַדֵּשׁ שֵׁם קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, וְיִלְמְדוּ כָּל הָעַמִּים לָדַעַת אֶת יִחוּד ה' וֶאֱמוּנָתוֹ. שֶׁתָּבִיא בִּכְנָפֶיהָ שְׁלוֹם אֱמֶת בְּמַחֲנֵנוּ וְשָׁלוֹם יַצִּיב בֵּין כָּל הָעַמִּים כֻּלָּם, וְלֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ אִישׁ לְאִישׁ, מַמְלָכָה לְמַמְלָכָה, וְגוֹי אֶל גּוֹי, כִּי כֻּלָּם יֵדְעוּ אוֹתוֹ, "וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים".

וְהִנְנִי מְסַיֵּם בִּבְרָכָה וְאוֹמֵר: יְהִי ה' אֱלֹקֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבוֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ, לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו. וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְווֹתָיו לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים.

קריאה להתחזקות בתורה ובמצוות

דְּעוּ זֹאת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַיּוֹשְׁבִים בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה, אֲשֶׁר הִנְחִיל ה' לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ וְשׁוּבוּ אֶל תּוֹרַת קָדְשׁוֹ, לְלוֹמְדָהּ וּלְלַמְּדָהּ אֶת בָּנֵינוּ אַחֲרֵינוּ מִמְּקוֹרָהּ הַנֶּאֱמָן, מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וּנְבִיאֵי קָדְשֵׁנוּ וְחַכְמֵי הַתּוֹרָה שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת, וְהַחַיִּים אִתָּנוּ בְּדוֹרוֹתֵינוּ, שִׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתֶיהָ כְּהִלְכָתָן וְאֶת חֻקֶיהָ וּמִשְׁפָּטֶיהָ בִּשְׁלֵמוּתָם, כִּי מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו, וְזִכְרוּ תָּמִיד בְּאַהֲבָה דִּבְרֵי אָדוֹן הַנְּבִיאִים וְאִישׁ הָאֱלֹקִים בְּתוֹרַת קָדְשׁוֹ לֵאמֹר: "וַיְצַוֵּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחוּקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים, לְחַיוֹתֵנוּ כְּהַיוֹם הַזֶּה, וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ אִם נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ". מִבְּלִי תַּעֲרֹבֶת זָרָה מִמִּשְׁפְּטֵי הָעַמִּים וְדָתֵיהֶם.

הישמרו מכל מחלוקת ופירוד וחזקו השלום והאחדות בישראל

וְעוֹד זֹאת שִׁמְרוּ מִכָּל מִשְׁמָר אֵת שְׁלוֹם הָעָם וּשְׁלוֹם הַמְּדִינָה, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ כִּי הַמַּחֲלֹקֶת וְהַפֵּרוּד הֵם הָאוֹיְבִים הַיּוֹתֵר מְסֻכָּנִים, שֶׁהֵם כְּעָשׁ לְבֵית יַעֲקֹב וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו. וּלְהֵפֶךְ, הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְדוּת הֵם יְסוֹדוֹת הַנֶּצַח לְקִיוּמוֹ הַמַּמְלַכְתִּי שֶׁל בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִמּוֹט לָנֶצַח, הֵם הֵם הָעַמּוּדִים שֶׁבֵּית יִשְׂרָאֵל נָכוֹן עֲלֵיהֶם תָּמִיד, וְהֵם צִנּוֹרוֹת הַבְּרָכָה וּמְקוֹרוֹת הַשֶּׁפַע, וּזְרוֹעוֹת הָעֹז וְהַגְּבוּרָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל.

שִׁמְרוּ וְהַחֲזִיקוּ שְׁנֵי עַמּוּדִים אֵלֶּה לְמַעַן תִתְחַזְּקוּ בְּעֹז וּגְבוּרָה וְתֶהְדְּפוּ מִפְּנֵיכֶם כָּל כֹּחוֹת הַהֶרֶס הַמַּקִּיפִים אוֹתָנוּ בְּטַבַּעַת חֶנֶק, לְהַשְׁמִידֵנוּ וְלִמְחוֹת שֵׁם יִשְׂרָאֵל וְתוֹרָתוֹ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

הָסִירוּ כָּל גּוֹרְמֵי הַפֵּרוּד וְהַמַּחֲלֹקֶת מִמַּחֲנֵנוּ, וּמִמְּדִינָתֵנוּ, וְהַעֲמִידוּ בִּמְקוֹמָם כָּל גּוֹרְמֵי הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְדוּת בְּתוֹכֵנוּ, וְהָיָה מַחֲנֵנוּ טָהוֹר וּמְקֻדָּשׁ, מְבֻצָר וּמְלֻכָּד. כְּחוֹמָה בְּצוּרָה שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹוט עָלֶיהָ כָּל כֹּחַ הוֹרֵס וּמִתְנַקֵּם. וְה' עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו יִשְׁפֹּת שָׁלוֹם לָנוּ, וִיבָרֵךְ אוֹתָנוּ כִּדְבָרוֹ מִפִּי מֹשֶׁה נְבִיאוֹ: ה' אֱלֹקֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם, וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב, ה' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵיכֶם יוֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר לָכֶם, ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם. וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

וְהִנְנִי אֲחִיכֶם הַנִּפְרָד מִכֶּם לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא, בְּבִרְכַת שָׁלוֹם וּגְאֻלַּת עוֹלָם – בִּתְקוּמַת כִּסֵּא מַלְכוּת בֵּית דָּוִד וּבִנְיַן מִקְדַּשׁ ה' בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלַיִם.

בן־ציון מאיר חי עזיאל.