רביבים

לשם מצוות ציצית

את חוטי הציצית יש לטוות בכוונה לשם מצוות ציצית ● מחלוקת הפוסקים בעניין חוטים שנטוו במכונה ● הצורך בהשגחה על טוויית הציציות לשם מצווה ● עוד בעניין היחס הנכון לעובדים הזרים, והאם נכון לשתף פעולה עם 'קו לעובד'

בעיות קשות בציציות מכונה 

בשבוע האחרון נודע לי כי יש ספקות גדולים לגבי כשרותן של הציציות המיוצרות במכונה. הבעיה קשה כל כך, עד שלדעת מי שחקר את הבעיה, הרב יוסף גינזבורג רבה של עומר, "אסור להתעטף בכל הטליתות ה'מוכנות', והעושה כן עובר על מצוות עשה דאורייתא בלבישתו בגד של ארבע כנפות ללא ציצית, וכן על ברכה לבטלה – בכל פעם שהוא מתעטף בטלית זו".

ומכיוון שמדובר בעשרות אלפי טליתות קטנות וגדולות, שהמוני בית ישראל מתעטפים בהן בכל יום ומברכים עליהן בכל יום, אשתדל לברר במשך השבוע הקרוב את המצב לאשורו, ולהודיע על כך בשבוע הבא, כיצד יש לנהוג בכל הטליתות שיש בהן ציציות שנטוו במכונה: האם מותר להתעטף בהן, והאם מותר לברך עליהן.

בינתיים, אקדים ואבאר את הסוגיה על צדדיה השונים.

ציציות עבודת יד ועבודת מכונה 

חוטי הציצית צריכים להיטוות לשם מצוות ציצית, שנאמר: "גדילים תעשה לך" דרשו חכמים: "לך – לשם חובך" (סוכה ט, א). ואם נטוו שלא לשם מצוות ציצית – פסולים לציצית (שו"ע או"ח יא, א).
בדורות האחרונים התעוררה שאלה, האם אפשר לטוות את חוטי הציצית במכונה. ברור שאם אפשר לייצר את חוטי הציצית במכונה, מחירם יהיה זול יותר. השאלה האם כאשר מפעילים את המכונה לשם מצוות ציצית נחשב הדבר שהחוטים נטוו לשמה, או שכיוון שהפעולה נעשית על ידי המכונה, והמכונה אינה יכולה לכוון, נחשבים כחוטים כמי שנטוו שלא לשמה ופסולים לציצית. 

לדעת רוב האחרונים, אם הפעלת המכונה נעשתה בכוונה לשם טוויית חוטי ציצית, ממילא כל מה שהמכונה תייצר נחשב כנטווה לשמה, והחוטים כשרים לציצית. וזאת משום שאין צורך שהמלאכה תיעשה על ידי אדם אלא רק שתהיה בכוונה, וכיוון שההתחלה נעשתה בכוונה, כל מה שנמשך מההפעלה הראשונה נחשב בכוונה. והאוסרים סוברים שכיוון שצריך לטוות בכוונה צריך שכל מלאכת הטוויה תיעשה על ידי אדם, שאז כולה תיעשה בכוונה.

בין המתירים: תשובות חסד לאברהם (להר"א תאומים מהד"ת או"ח ג); אחיעזר ח"ג סט; חזון איש (או"ח ו, י); תפארת יוסף א'; הר צבי או"ח י'; ציץ אליעזר ו, טו. מרן הרב קוק זצ"ל באורח משפט או"ח קכב, מלמד זכות על המקילים.

בין האוסרים: תשובות מחזה אברהם ג', דברי חיים (לר"ח מצאנז, ח"ב, א-ב, מטעמים שונים). וכן במנחת יצחק ב, צו-צט (והתיר כשאין לו ציציות אחרות להטילם בגד שאינו מצמר, שחיובו לחלק מהפוסקים מדרבנן, אבל לא יברך).

ציצית מכונה ומצות מכונה 

במידה רבה מחלוקת זו תואמת למחלוקת שהתעוררה סביב מצות מכונה, האם הן כשרות לקיום מצוות אכילת מצה בליל הסדר. כל הפוסלים מצות מכונה יפסלו גם את הציציות שנטוות במכונה, מפני שלדעתם נאפו שלא בכוונה. וכן רוב המכשירים מצות מכונה יכשירו גם חוטי ציצית של מכונה. אולם יהיו בין המתירים מצות מכונה שיאסרו ציציות של מכונה, מפני שעיקר הכוונה הנדרשת באפיית מצות היא להשגיח שלא יחמיצו, ובזה אין צורך שהמעשה יעשה דווקא על ידי יהודי, כי ההשגחה יכולה להתקיים גם כאשר המכונה עובדת. אולם לגבי חוטי ציצית אפשר לומר שעיקר הכוונה היא לעשותם ממש לשם מצווה, ואי אפשר לכוון זאת במכונה.

הלכה למעשה בציצית מכונה

למעשה, לדעת רוב הפוסקים אפשר לסמוך על המקילים ולברך על ציציות מכונה. ולכתחילה רצוי להתעטף בציציות שנטוו ביד לשם מצוות ציצית, כדי לקיים את המצווה לכל הפוסקים, ולברך על הציציות בלא ספק. וכפי שסיכם בתשובות ציץ אליעזר ו, טו, אחר שברר את הסוגיה בהרחבה, ש"אין כל מקום להרעיש על הנוהגים היתר בציצית מכונה אחרי שמצאנו לכמה וכמה מגדולי הדורות מדור הקודם ומדור זה שהתירו הדבר, כי יש להם כר נרחב לסמוך עליו. (אולם) מובן שצריכים השגחה לפקח שיאמרו בשעה שנותנים החוטים למכונה, וכן עם פתיחת הכפתור, שעושים הכל לשם מצות ציצית. 
ומשום הידור מצוה יחזרו על כך בכל כמה זמן באופן שהכל מתחילת העשייה עד סופה יעשה לשם מצוות ציצית".

אלא שהתעורר חשש כבד שמא לא נעשה פיקוח ראוי, והמכונות הופעלו שלא לשם מצוות ציצית. ועל כן יש להימנע מלקנות ציציות מכונה כל עוד אין עליהן השגחה מלאה ואמינה. בפועל, כל זמן שאין השגחה מלאה על ציציות מכונה, הרוצה לקנות ציצית למצווה, יקנה את הציציות היקרות יותר שנטוות ביד, ויקיים את המצווה בהידור לפי כל הדעות.

יש לציין כי לעיתים ישנה השגחה על רק פרט אחד בתהליך עשיית הציצית ולא על כל התהליך, ויתכן בהחלט שהיא פסולה. למשל, לפני זמן מסוים פרסמו טלית קטן בסגנון חדש של חולצה, וכתבו שיש על זה הכשר של הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א, אבל הוא קבע רק שבגד זה חייב בציצית, אבל על ציציות המכונה שנקשרו לאותם בגדים לא ניתן כלל הכשר, וגם הן בכלל הספק.

עניי עירך קודמים ואור לגויים 

שאלה: בשבוע שעבר דובר על כך שצריך לתקן את המצב בו משתלם יותר למעסיקים להעסיק פועלים זרים. זו אכן הערה חשובה ונכונה. אולם אח"כ דובר על הכבוד והחסד שצריכים לנהוג כלפי העובדים הזרים. האם כבר סיימנו לתקן את כל הנדרש ביחס לבני עמנו שצריך להטיף על היחס לזרים? או שמא היה זה ניסיון להתיפייף כלפי מי שמעדיפים את זכויות הערבים והזרים על חשבון ישראל?

תשובה: הכלל "עניי עירך קודמים" אינו פוטר אותנו מהשאיפה לעזור לכל אדם, אלא רק קובע סדר קדימויות, כאשר בסופו של דבר החזון הגדול הוא להיות אור לגויים ולתקן את העולם. וכפי שכתב מרן הרב קוק זצ"ל: "אי אפשר כלל להגיע לידי רום הרוח של 'הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו' בלא אהבה פנימית, מעמקי לב ונפש, להיטיב לעמים כולם,לשפר את קנייניהם (את מצבם החומרים), לאשר את חייהם (לעשותם מאושרים). תכונה זו היא שמסגלת את רוחא דמלכא משיחא לחול על ישראל" (מידות ראיה, אהבת ה'). כלומר החזון להודיע בעמים את אמונת ה' נובע מהרצון הבסיסי שלנו להיטיב לכל העמים, להיטיב להם מבחינה חומרית ואף רוחנית, כפי שנהג אברהם אבינו ע"ה. וכאשר אנחנו עוסקים בחזון הזה אנחנו עוסקים בחזון הגאולה המשיחי.

היחס ל"קו לעובד" 

שאלה: לאור הדברים החשובים שנכתבו כאן בשבוע הקודם על היחס המוסרי כלפי העובדים הזרים, ועל הצורך להעניש בחומרה את המעסיקים והסרסורים המנצלים לרעה את חולשתם של העובדים הזרים, אולי כדאי שתשתף פעולה עם הארגון החשוב 'קו לעובד'. ובכלל לצערנו שומעים את הרבנים מדברים יותר מדי על נושאים שנויים במחלוקת, כמו ארץ ישראל וחומרות בצניעות, ופחות מדי על נושאים חברתיים כגון היחס לזרים.

תשובה: אינני יכול לתמוך בארגון 'קו לעובד', מפני שעמדותיו מוטעות ומבוססות על מוסריות בוסרית שגורמת לעוולות גדולות. בהרצאה ששמעתי של אחד מראשיו, הוא הוקיע את רשויות המדינה והמעסיקים על העוול שהם גורמים לעובדים הזרים. לדעתו, הדרך היחידה לתיקון המעוות הוא בהענקת אזרחות מלאה לכל העובדים הזרים. הוא תבע אחת משתיים: או שלא להביאם, ואם להביאם – אזי לתת להם אזרחות מלאה. 

עמדה זו מבוססת על התעלמות מרצונם של מרבית העובדים הזרים ומטובתם של היהודים. רוב הפועלים הזרים מעונינים לעבוד שנה או שנתיים בארץ אחרת, לצבור סכום מכובד, ולבסס אח"כ את מעמדם בארץ מולדתם. הם אוהבים את עמם ואת משפחתם ורוצים שיאפשרו להם לעבוד בכבוד, ללא ניצול ועושק. את רצונם צריך לכבד. אולם דווקא מאלה רוצים אנשי 'קו לעובד' למנוע את היכולת להגיע לארץ ולהתפרנס. במקומם הם מעדיפים את מי שמעוניינים להגר ולקבוע את ביתם כאן. 

הם יודעים שרוב הציבור היהודי חושש לאופייה היהודי של מדינת ישראל, אבל אותם זה לא מעניין. מי יודע, אולי הם דווקא רוצים לטשטש את אופייה היהודי של המדינה. מן הסתם הקרן לישראל חדשה (שתורמת לכל גוף שעוסק בפגיעה באופייה היהודי של המדינה) שותפה במימון 'קו לעובד'. לא מקרה הוא שבהצהרת הכוונות של עמותת 'קו לעובד' מדובר על סיוע לעובדים פלשתינאים "מהשטחים הכבושים". מי שקורא ליהודה ושומרון "שטחים כבושים" מתנער במודע מזכויותיו של עם ישראל על ארצו, ונעשה שותף לגזל ולרצח.

מן הסתם יש בין פעילי 'קו לעובד' אנשים שכוונותיהם טובות, אבל בתוך המסגרת הכוללת של פעילותם כמדומה לי שרעתם מרובה.

העמדה המוסרית 

העמדה המוסרית הראויה היא לנסות לשלב את רצונם של כמה שיותר אנשים, בלי לפגוע בזכויותיהם של אנשים או עם. 

לפיכך, בראש ובראשונה יש לחתור למציאת מקומות תעסוקה לבני הארץ, על פי הכלל המוסרי 
הבסיסי "עניי עירך קודמים". לאחר מכן, כאשר מתברר שעדיין חסרים פועלים, ורצונם של העובדים הזרים לעבוד ולהתפרנס משתלב עם הצרכים הכלכליים של המדינה, יש ליצור מערכת הגונה ומסודרת של הבאת עובדים ממדינות שונות. לתאם זאת עם נציגותיהם המוסמכת, קרי השגרירויות. 

לסכם מראש את זמן הגעתם ויציאתם, לדאוג לתשלום הוגן על עבודתם, להעניש את המנצלים את חולשתם, ולציידם בצאתם מהארץ במתנה נאה כדי להשאיר להם זיכרון טוב מארץ הקודש.

הצטרפו לקבלת רביבים

הרשמה לניוזלטר שלנו

עוד ברביבים

חיפוש בטורי רביבים

דילוג לתוכן