שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

פרשת ראה – מראייה חיצונית לראייה פנימית

חומש דברים – משנה תורה

כשאנו מתבוננים בספר דברים אנו רואים שישנה התקדמות בקליטתם של ישראל את התורה, שהיא מתקבלת אצלם באופן מחודש. ובלשון העמכא ניתן לומר שאחרי ארבעים שנה סוף סוף 'נופל האסימון'.

לא לחינם אמרו חז"ל שאדם עומד על דעת רבו רק לאחר ארבעים שנה, ולא לחינם הסתובב עם ישראל במדבר ארבעים שנה. וכך, בתום ההליך הארוך והמייגע, על כל עליותיו וירידותיו, עם ישראל מפנים את התורה ומתוך כך הוא גם בשל להיכנס לארץ. (כתבנו באריכות בנושא זה בפרשת דברים).

עם ישראל מתעלה בקשר לתורה עם התקדמות הפרשות

הקליטה המשתנה של הדברים מתבטאת בכך שבפרשת דברים עם ישראל לא שומעים את דבר ה' עצמו אלא רק את דבר ה' כפי שהוא מתבטא בדבריו של משה.

בפרשת ואתחנן ישראל מתעלים לשמוע לפי ה' ממש, ולכן שם גם נשנית פרשת עשרת הדברות, וכביכול מעמד הר סיני חוזר לנגד עיניהם.

בפרשת עקב, בעקבות אותה שמיעה מחודשת, עם ישראל זוכה לעשות את דברי התורה ולהתעלות.

ובפרשת ראה עם ישראל זוכים לראות. "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". הראיה המוחשית את התורה מתבטאת בכך שעם ישראל קולט שהתורה היא הברכה בכל מישורי החיים, הממשיים והנפשיים, הכלליים, המשפחתיים והפרטיים.

ראיית הדברים כמבוא לנבואה

היכולת לא רק לדעת את הדברים אלא גם לראות אותם, היא היכולת להגיע אל ארץ הנבואה, אל ארץ החזון, אל הארץ בא רואים דבר ה'.

(אנו שזכינו לחיות בארץ הזאת מרגישים איך במציאות הישראלית כל מי שמתבונן בעיניים פקוחות רואה לפניו את התגשמות חזון הנביאים, את ה' המוליך אותנו צעד אחר צעד, וההסתר-יה שבהיסטוריה הופך לגילוי שם ה' וקידוש שם ה', וכפי שאומר הפסוק "כי עין בעין תיראו"- מתי תזכו לכך? "בשוב ה' ציון"- כאשר חוזרים לארץ אז זוכים לראות את דבר ה').

ירידת הדורות בקשר לה'

דרגות אלו הובאו בדרוש חסידי נאה ועמוק בספר שפתי צדיקים על המשנה

"דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים" – "ושמעתי בשם הרב הצדיק מקאזניץ ז"ל, על מה שאמרו רז"ל 'דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים' כי בבית ראשון ידעו על פי אורים ותומים [ואולי אפשר להוסיף ראו במראות הנבואה], ובבית שני על פי בת קול. וזהו 'דע מה למעלה ממך' – היינו בימים קדמונים, הי' 'עין רואה' באורים ותומים, וזהו בבית ראשון. 'ואוזן שומעת' בבת קול, וזה בבית שני. וכעת בגלות המר יכול הצדיק לראות הכל במה שכתוב בספר, וזהו 'וכל מעשיך – בספר נכתבים'".

וניתן ללמוד מדבריו המאירים שבדורות הראשונים היו רואים ואח"כ, בשל ירידת הדורות, איננו זוכים לבהירות והחיות שבנבואה. אלא שעדיין נשתמרה בידינו היכול לשמוע, ושגלינו מארצנו ונחרב בית המקדש גם הקול המנחה והמוביל נעלם מאיתנו וההכוונה האלוקית מגיעה אלינו דרך עמל התורה והיגיעה בה.

הטוב שבירידה הזו

כמובן שזוהי ירידה גדולה אבל ככל הירידות בעם ישראל זוהי ירידה שבתוכה חבויה ומסתתרת עלייה נפלאה, בידינו ללמוד את התורה כל כך לעומק ובכזאת חיות ובהירות עד שנזכה לראות את דבר ה' מתוך התורה. הראיה שהייתה תלויה ברצון האלוקי בלבד, הפכה להיות תלויה בעמלנו בתורה, הראיה החיצונית הפכה להיות בתוכנו ומתוכנו, ומי שקונה אותה היא הופכת להיות שלו ממש: "ובתורתו יהגה יומם ולילה". "זכרו תורת משה עבדי".

יהי רצון שנזכה לראות בטוב ה' ויתקיים בנו 'יראו עיננו וישמח ליבנו ותגל נפשנו בישועתך באמת'!!!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן