שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת ויגש

לאחר שיוסף מתגלה לאחיו ומשלח אותם להביא את יעקב אביהם, הוא אומר להם: "וישלח את אחיו וילכו ויאמר אליהם אל תרגזו בדרך". והפשט הוא שלא יריבו ויתווכחו בדרך על כל מעשה מכירת יוסף. וכן כתב במדרש "אל תעשו מריבה אח עם אחיו. זה אומר אתה אמרת לכו ונהרגהו, וזה אומר אתה אמרת לכו השליכוהו אל הבור הזה, וזה אומר לכו ונמכרנו לישמעאלים, אלא כולכם בלב אחד עלו אל אביכם, עליה היא לכם ולו". וכן כתבו עוד מדרשים, ורבים מן המפרשים וביניהם רש"י.

אולם חז"ל דורשים בבקשה זו של יוסף דברים אחרים, ויש לבאר כיצד הם מתיישבים עם פשוטו של מקרא. בבראשית רבה כתוב "אמר להם אל תפסיעו פסיעה גסה…".
ומבאר הרב קוק הדרכה זו ב'עין איה': "האדם הבלתי שלם בשכלו ומדותיו ולא קנה דעת את ה' על מידה נכונה בנפשו, יהיה בנשפו רב המרחק בין התכלית להאמצעים, עד שאם ישא נפשו לאיזה תכלית תהיה כל מערכת האמצעיים עליו למשא כבד, ותקצר נפשו מסבלם, וימהר בהם בחיפזון נפרץ ונפשו לא תדע שליו. כי אם הומה הוא אל קיבוץ ההון, הנה ישים תכליתו בקיבוץ איזה סכום שמתאוה, יאבה לחתור בכל עז להגיע את תכליתו, והעסק באמצעים יהיה לו לדבר שבא לו שלא ברצונו. ממצב נפשי כזה בא גם בתנועות הגוף פסיעה גסה, שנפשו המורגלת לבלתי מצא חפץ בעסק האמצעים, מורגלת היא גם כן לצייר כל מטרה בסגנון כזה בערכם של האמצעים, על כן ייגע את עצמו להפסיעה פסיעה גסה כדי להסיר מעליו עסק האמצעים". כלומר, פסיעה גסה עניינה חוסר ההבנה שאין מטרה שאם יגיעה אליה האדם סיים את תפקידו ומשימתו. אלא כל חיינו, הן בעולם הזה והן בעולם הבא, הינם התקדמות ועליה מתמדת, כפי שממשיך הרב וכותב "האיש השלם שיודע אמיתת מציאותו באשר הוא אדם מצטרך אל המון פעולות, יכיר בכולם תכלית נשגבה, והוא העסק בההבאה את עצמו אל שלמות נפשי וכל מן שלמות. כי העסק והעבודה שהוא פועל על מהלך השלמות ראוי שיהיה חביב ורצוי אל האדם מצד עצמו, על כן הוא מוצא תמיד מנוחה בכל פעולותיו, ועל זה נאמר 'בכל דרכיך דעהו'… כי אמיתת התכלית הראויה שימצא ממנה עונג ומנוחה היא העבודה וההשתלמות".

יוצא כי המטרה היא בשביל האמצעים ולא האמצעים בשביל המטרה. המטרה היא בשביל לדעת מהי הדרך שעלינו לצעוד בה, ולא בשביל המטרה עצמה, שהרי ודאי שאיננה מטרה סופית אלא עוד אחת מאבני הדרך הרבות שעלינו להתקדם בהם כדי להתקרב לקב"ה, להתקרב לאין סוף.

מכאן יוצא שהדרך הנכונה בחיים היא להבין שכל צעד של התקדמות הוא התכלית כי אדם שנושא את עיניו למטרה כלשהי, ואינו יודע להנות מן הדרך מפספס את כל חייו, שהרי כל החיים אנחנו בדרך, וכל פעם שאנו מתקרבים אל מטרה אנו רואים אופק נוסף וחותרים אליו. וזה מה שאומר יוסף לאחיו, "אל תרגזו בדרך"- אל תחשבו שאפשר היה להגיע למטרה ללא כל האמצעים, אלא זהו דרכו של עולם, שכדי להגיע למטרה צריכים אמצעים רבים, שלבים רבים.

יהי רצון שנזכה להתקדם צעד אחר צעד, לשמוח בכל התקדמות ולדעת שרצון ה' מאיתנו הוא בדיוק הצעדים הללו. והדברים אמורים גם במישור הפרטי וגם במישור הלאומי, ודי לחכימא.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן