Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

1. הכשרת כלי 2. חרקים בכרובית

שלום וברכה, 1. בטעות כיסיתי סיר בשרי עם מכסה פרווה מזכוכית שמסביבו פס סיליקון שחור. איך הופכים את המכסה שוב לפרווה. 2. קראתי בכשרות ב' על כרובית וברוקולי, אם הבנתי נכון, מספיק בדרך האמצע לפרק אותה לחלקים ולהשרות במי סבון ואז לבשל? ככה גם עלים ירוקים? גם שומר שנגוע יותר?

  1. אם לא היה מאכל בשרי רותח בסיר בשעת הכיסוי, המכסה נשאר פרווה. אם היה מאכל בשרי רותח בסיר, צריך להכניס את המכסה כמה שניות לתוך סיר יותר גדול עם מים מבעבעים מרתיחה. לא משנה איזה סיר – בשרי או חלבי או פרווה, העיקר שיהיה נקי.
  2. עלים ירוקים כמו חסה וכרוב וכן שומר דינם יותר קל מכרובית וברוקולי, שהרי אפשר לנקות אותם לגמרי לאחר שרייה במי סבון.

לנוחותך אביא לך את הדינים הנוגעים לשאלתך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

מאכלים שלא ניתן לנקות כראוי

כ. בכרובית, ברוקולי וקלחי תירס אין אפשרות להוציא בהשרייה ושטיפה את כל השרצים הזעירים, הואיל וזרם המים אינו מגיע בעוצמה למקומות שהם נחבאים בהם. לכן המחמירים צורכים רק גידולים שגודלו בתנאים מיוחדים שלא מתפתחים בהם שרצים. והנוהגים על פי עיקר הדין מסתפקים בשטיפה טובה, שאין לחשוש לשרצים זעירים שאדם אינו רואה. ונכון ללכת לפי דרך האמצע ולהשרותם במים עם חומר ממוסס למשך כארבע דקות, ולשוטפם היטב.

כא. עלי בצל ירוק וכרתי (כרישה-לוף): למחמירים יש לקנות גידול מיוחד, או לחתוך כל עלה לשניים, להשרותו במים עם סבון ולשוטפו תוך שפשופו לכל אורכו. לפי עיקר הדין לא צריך לחותכו, אלא לשוטפו כמו שהוא. ונכון לחתוך כשלושה ס"מ ממקום החיבור שבין הבצל לעלה ולזורקו, שבאזור זה החשש לשרצים גדול יותר, ואת שאר העלים להשרות כמו שהם במים עם חומר ממוסס ולשטוף.

כב. תות שדה: למחמירים ניתן לאכול תותי שדה מגידול רגיל רק אם מקלפים את קליפתם, או משרים אותם במים עם חומר ממוסס, ושוטפים תוך הברשה יסודית של הקליפה. לפי עיקר הדין מותר לאכול תות שדה כדרכו. ונכון יותר לחתוך את מקום החיבור של התות לענף, להשרות במים עם חומר ממוסס ולשטוף היטב. כך יש לעשות גם בפטל ובתות עץ.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:29:19

אירוע לכבוד עבודי חברה בסינמה שלושת השבועות

שאלתי אתמול, לגבי אירוע עובדי חברה שנעשה בסינמה סיטי בשלושת השבועות. נשאלתי בתגובה מה יכלול הערב. הערב יכלול שיחות עם העובדים, סרט ואוכל. האם אפשרי ללכת בשלושת השבועות?

מכיוון שלא מדובר על מופע סטנדאפ או משהו כזה, ויש צורך שתהיי שם, אפשר ללכת גם אם זה יוצא בתשעת הימים. לגבי הסרט, כדאי לבדוק מראש שאין שם קטעים שלא ראוי לאדם דתי לראות. אם הוא לא ראוי, אז תלכי לשאר הערב חוץ מהסרט.

אביא לך את הדינים הרלווניים בקיצור כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא זה עתה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

בילוי ונופש בשלושת השבועות

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

שמחה של רשות

ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.

ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:11:36

כשרות גג רפרפת בפרגולה לסוכה

האם גג רפרפת חשמלי עם שלבים מאלומיניום שיכולים להיות נצבים ואז חמתה מרובה מצילתה ובחלק אחר של הזמן השלבים שוכבים ואז הגג אטום, האם פרגולה כזאת יכולה להיות כשרה עם שלבים נצבים וסכך כשר

כן. רק צריך לשים לב ששמים כמות של סכך כזו שגם ללא השלבים הוא עושה צל מרובה מהחמה, באופן שלא מתחשבים בסכך שנמצא בדיוק על השלבים עצמם, שהרי הוא לא עושה צל.

דין זה מבואר במשנה ברורה תרכו, יז. וכן בספר מקראי קודש הררי ה, מה הערה קכד.

בנוסף לכך, לכתחילה טוב לשים בין הפרגולה לבין הסכך – קורות עץ שעליהם הסכך נשען, מדין 'מעמיד', כפי שמובא בפניני הלכה סוכות, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "מותר לכתחילה להשעין את הסכך על כותל אבנים, אבל טוב שלא להשעינו על דבר שפסול לסכך, כגון ברזל, פלסטיק או קרשים שמקבלים טומאה. לפיכך, מי שמסגרת סוכתו מברזל, טוב שיניח על הברזל קורות עץ, ועליהן ישעין את הסכך."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-23 10:59:41

שלושת השבועות

שלום כבוד הרב, רציתי לשאול בקשר לשירים בשלושת השבועות אני קראתי מה שהרב כתב לעניין שירים אבל לא הבנתי כ"כ מה זה שירים סתמיים כל שיר שומעים היום הוא שיר סתמי? גם אם יש בוא קצב?

יש שירים עצובים, יש שירים סתמיים – לא שמחים ולא עצובים, ויש שירים שמחים. עד תשעת הימים אסור רק שמחים. אביא לך את הדברים כפי שהם כתובים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-22 08:15:47

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת מקץ

פרשת השבוע במובנה השלם, עניינה להאיר את השבוע כולו, את כל המתרחש בו, את כל מה שעובר על העם ועל היחיד מאורה של תורה, נוסף על כך אדם שהוגה בתורה וחי תורה, המציאות בה הוא נמצא משפיעה על מחשבותיו, רק מי שמנתק בין התורה לחיים, רעיונותיו יהיו תלושים מהמתרחש בחייו, ולכן נתייחס השבוע לפרשיות השבוע ולא רק לפרשה.

בפרשת השבוע מתמנה יוסף להיות המושל בכל ארץ מצריים, המעבר החד והמפליא, מאסיר הנידון למוות בתחילתו של יום למשנה למלך בסופו, מעורר פליאה הגדולה, ואכן הדברים עוררו ביקורת חריפה גם אצל יועצי פרעה, וכלשון חז"ל: “א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, בשעה שאמר לו פרעה ליוסף: 'ובלעדיך לא ירים איש את ידו…', אמרו אצטגניני פרעה עבד שלקחו רבו בעשרים כסף, תמשילהו עלינו?!, אמר להן גינוני מלכות אני רואה בו..”, כלומר פרעה רואה שיוסף נועד ומתאים למלוכה, הוא רואה בו גינוני מלכות. ויש להבין ולשאול מהי אותה התנהגות מלכותית שראה פרעה ביוסף?, וננסה להתבונן בפשט הפסוקים ולראות זאת, וכך מספרת התורה:”וישלח פרעה ויקרא את יוסף, ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלותיו ויבא אל פרעה, ויאמר פרעה אל יוסף: 'חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו', ויען יוסף את פרעה לאמר: 'בלעדי אלוקים יענה את שלום פרעה'… ויאמר יוסף אל פרעה: 'חלום פרעה אחד הוא את אשר האלוקים עשה הגיד לפרעה … ועל הישנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלוהים וממהר האלוקים לעשותו, ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ …”

וכמה דברים בולטים ניתן לראות מפשט הפסוקים:
א. יוסף על אף ההפתעה, ולמרות הפקודה הבהולה, לא מוותר על החזות המכובדת 'ויגלח ויחלף שמלותיו' – ומדויק שזה בא ממנו ולא מאותם המריצים אותו מן הבור 'ויריצוהו' – האחרים, 'ויגלח' – הוא.

ב. לאחר מכן יוסף לא מהסס לדייק את דברי פרעה לא אני הפותר אלא הקב"ה הוא נתן מחכמתו ליראיו 'בלעדי האלוקים יענה את שלום פרעה'

ג. לאחר מכן, יוסף מציע בלא שיתבקש, הצעות מעשיות להתארגנות נכונה לקראת שנות השובע והרעב.

כל הנקודות הללו מעידות על עוצמתו של יוסף, על היכולת שלו לומר את דבריו בבהירות ובלא מורא, ומבלי להתפעל ולהתרגש מן המלכות.

אלו הם כנראה גינוני המלכות שראה פרעה ולכן לא היסס למנות את יוסף למנהיג בפועל של הממלכה המצרית האדירה. את התכונות הללו מצאנו גם אצל מתיתהו.

וכך מסופר בספר מקבים: “ויבואו אנשי המלך המלאצים על המעל למודיעין העיר לזבוח… ויענו אנשי המלך וידברו אל מתיתהו לאמר ראש ונכבד וגדול אתה בעיר הזאת ונתמך בבנים ובאחים, אתה קרב ראשון ועשה מצוות המלך כאשר עשו כל העמים ואנשי יהודה והנשארים בירושלים והיית אתה ובניך מאוהבי המלך, ואתה ובניך תכובדו בכסף ובזהב ובמתנות רבות. ויען מתיתהו ויאמר בקול גדול 'אם כל העמים אשר בבית מלכות המלך שומעים לו יסורו כל איש מעבודת אבותיו ויבחרו במצוותיו ואני ובני ואחיי נלך בברית אבותינו, חלילה לנו לעזוב תורה ומצוות, לדברי המלך לא נשמע לסור מעבודתנו ימין ושמאל. וככלותו לדבר את הדברים האלה קרב איש יהודי לעיני כולם לזבוח על הבמה במודיעין כמצוות המלך. וירא מתיתהו ויקנא וישתונן כיליותיו וישלח חרונו כמשפט ויזבחהו על הבמה ואת איש המלך המאלץ לזבוח המית בעת ההיא ואת הבמה הרס… ויקרא מתיתהו בעיר בקול גדול לאמור כל המקנה לתורה, העומד בברית ילך אחרי…”

כלומר, היכולת לעמוד על דבר ה' למרות הפיתויים לקבל כבוד וכסף היא שהביאה את מתיתהו ובניו להחזיר מלכות לישראל.
אשרינו שזכינו שהרב שליט"א אומר את דברי התורה ללא מורא וללא היסוס, בבהירות ובחדות, ללא פחד על כבודו ועל העניינים הכלכליים. אלו הם גינוני המלכות הנצרכים ל'מאן מלכי רבנן' והם הדרושים למנהיגים הרוחניים האמיתיים של עם ישראל.

ונסיים בצוואתו, הבטחתו, של מתיתהו לבניו לפני מותו: “ועתה בנים קנאו לתורה ותנו נפשותיכם על ברית אבותיכם, זכרו מעשי אבות אשר עשו בדורותיהם ונחלתם כבוד גדול ושם עולם… יוסף בעת מצוקתו שמר מצווה ויהי אדון למצרים. פנחס אבינו בקנאותו קנאה קיבל ברית כהונת עולם. יהושע במלאותו דבר ה' היה שופט בישראל… וכן בינו דור ודור, כי כל המקווים לו לא יכשלו, ומדברי אדם רשע אל תיראו, כי כבודו לדומן ורימה, היום יגבה ומחר לא ימצא כי ישוב לעפרו ושנותיו יאבדו. חיזקו בני ויתאוששו בתורה כי בה תיכבדו".

ויהי רצון שנזכה לראות את הדברים גם בדורנו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן