שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

פרשת כי־תצא – האדם נבחן בבלת"מ (בלתי מתוכנן)

מצד אחד יש ערך גדול לזרימה הטבעית של החיים, ומצד שני יש חשיבות עצומה לשליטה ולכוונה.
האדם מורכב מגוף שמלא בדחפים ויצרים – חלקם נמוכים ושליליים, וחלקם עמוקים ומשמעותיים.

מול הדחפים השליליים – האימפולסיביות, היצריות והתאווה – עומדים השכל, שיקול הדעת והשליטה העצמית. המצוות המרובות שבפרשתנו נועדו לעדן את האדם ולכוון את יצריו.

המבחן הקשה ביותר הוא דווקא כשאין הכנה מוקדמת. ברגעים מפתיעים נחשף האדם – האם הוא פועל לפי יצריו או לפי ערכיו, לפי דחף רגעי או לפי רצון עמוק, לפי הגוף או לפי הנשמה.

אחת הטומאות שמופיעה בפרשתנו היא מקרה לילה – טומאת קרי. היא מבטאת כניעה למקריות, ליצר הסוחף, למה ש"בא לי".

אשת יפת תואר

הפרשה נפתחת בסוגיית אשת יפת תואר. גם כאן מדובר במפגש מקרי:

"כִּי־תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֶיךָ, וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ, וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ.
וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת־תֹּאַר, וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה…".

הפסוק מתאר מצב פתאומי – "וְרָאִיתָ". האדם רואה אשה יפה ובליבו מתעורר חשק.  זה לא רגש של אהבה, אלא דחף. חז"ל מזהים את החשק הזה עם יצר הרע.

התורה מציבה סדר של צעדים שנועדו להשהות את ההתלהבות הראשונית ולברר אם יש כאן משהו עמוק יותר. אם גם אחרי התהליך הארוך האדם עדיין רוצה בה – ייתכן שיש בכך יסוד אמיתי. ובכל זאת, כיוון שהדחף הראשוני היה חשק בלבד,

התורה מלמדת שעתיד להיוולד בן סורר ומורה – ילד שנמשך אחר חשקיו, "זוֹלֵל וְסֹבֵא", שאינו יודע גבולות ומשמעת:

"אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ".

מצוות במקרים שהאדם נפגש איתם

אחרי פרשת יפת תואר מופיעות מצוות נוספות, שכולן מתארות מצבים שונים שהאדם פוגש בימי חייו:

  • קן ציפור:

"כִּי יִקָּרֵא קַן־צִפּוֹר לְפָנֶיךָ…".
האדם נתקל בקן ציפור. הנטייה הטבעית היא לקחת לעצמך. התורה מזכירה – תחשוב גם על הציפור, אל תהיה מרוכז רק בעצמך.

  • מעקה לגג:

"כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ…"
גם בשמחת הבנייה, עליך לחשוב על אחרים – "וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ".

  • רחמים על בעלי־חיים:

"לֹא־תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו".
כשאתה חורש – שים לב גם לחמור החלש, שלא יסבול.
"לֹא־תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ".
גם בשעת עבודה – תן לבהמה לאכול.

התורה מחנכת אותנו לפתוח עיניים ולב, בכל המקרים בחיינו.
לראות גם את האחר, אפילו אם הוא ציפור או בהמה.

הגוף – כבוד וכיוונון

היהדות איננה נגד הגוף. להיפך – היא רוצה לרומם אותו ולכוון אותו.
מערכת יחסים גופנית צריכה להיות בתוך מסגרת של חופה וקידושין.
במסגרת מסודרת, מאורגנת, לא באקראי.
התורה אוסרת הפקרות – "לֹא־תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל".

לכן אונס נחשב כרצח:

"כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל־רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ – כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה".

המסר ברור – כבוד לגוף, אך לא כניעה להתפרצות היצר.

עמלק – מקרה או השגחה

בסוף הפרשה מופיע עמלק – עם שחי מתוך אקראיות:

"אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ".

עמלק מאמין במקריות ונצמד ליצריו. עם ישראל לעומתו מאמין שהכול בהשגחה אלוקית. כל מקרה הוא קריאה לצמיחה ולעשייה טובה.

כך כתב הרמב"ן:

"…וּמִן הַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים הַמְפוּרְסָמִים אָדָם מוֹדֶה בַּנִּסִּים הַנִּסְתָּרִים, שֶׁהֵם יְסוֹד הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁאֵין לָאָדָם חֵלֶק בְּתוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עַד שֶׁנַּאֲמִין בְּכָל דְּבָרֵינוּ וּמִקְרֵנוּ – שֶׁכֻּלָּם נִסִּים, אֵין בָּהֶם טֶבַע וּמִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם…"

הזדמנות בכל מקרה

כשאדם מבין שאין "מקרה", כל מצב הופך להזדמנות.
כפי שאמר קרלוס קסטנדה:

"לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ סֶנְטִימֶטֶר מְעוּקָּב שֶׁל הִזְדַּמְּנוּת הַצָּץ לְנֶגֶד עֵינֵינוּ מִפַּעַם לְפַעַם. הֶבְדֵּל בֵּין אָדָם בֵּינוֹנִי לְבֵין אָדָם מַצְלִיחַ – שֶׁהָאָדָם הַמַּצְלִיחַ מוּדָע לָזֶה וּמְצַפֶּה לָזֶה".

וכפי שאמר אלכסנדר גרהאם בל, ממציא הטלפון:

"כְּשֶׁנִּסְגֶּרֶת דֶּלֶת אַחַת – נִפְתַּחַת אַחֶרֶת. אֲבָל לְפָעָמִים אָנוּ מַבִּיטִים בְּכָאב רַב כָּל כָּךְ עַל הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה, עַד שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹאִים אֶת זוֹ שֶׁנִּפְתְּחָה".

יהי רצון שנדע לראות בכל מקרה את יד ה'.
כך נוכל להפוך כל הזדמנות לצמיחה ולקידוש שמו יתברך.

כבר כמה שנים המייל שלי נחתם בשורה הזאת:
"יום נפלא מלא הזדמנויות לקדש את שמו יתברך!".

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן