השבוע, אנו מוצאים גם בפרשה וגם בהפטרה התמודדות עם סוגיית הפחד.
ההפטרה מתחילה בפסוק:
"אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת וּמִבֶּן אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן".
הנביא עוסק בפחדים של ציון, חלק מהנחמה היא הסרת הפחדים.
בפרשת השבוע מדובר על תפקידו החשוב של כהן משוח מלחמה להרגיע את הפחדים של יוצאי המלחמה. במידה והכהן לא הצליח להרגיע אנשים מסוימים, הרי הם חוזרים לביתם.
כבר בפסוק הראשון העוסק ביציאה למלחמה התורה מרגיעה אותנו:
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ, לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"
ההרגעה הפסיכולוגית הראשונה היא שהניצחון לא תלוי בכמות החיילים, אלא בסיוע האלוקי.
"וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם, אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם"
הכהן מזכיר ארבעה ביטויים ביחס לפחד, ולאחר מכן מוסיפים השוטרים ואומרים:
"מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ".
הפחד מדבק, אדם מלא פחדים יכול לשתק מחנה שלם. הרמב"ם הקדיש פרק שלם בהלכות מלכים לעידוד זה. הוא מביא את דברי הכהן ומוסיף דברי עידוד אחרים.
אין מידה בנפש האדם שכל כך עוצרת את האדם מלפעול ולעשות כמו הפחד, כמו שנהוג לומר: "כל מה שאי פעם רצית, נמצא בצד השני של הפחד", או כמו שאמר אלברט איינשטיין: "רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע".
מהו הפחד ומהו ההבדל בין הפחד לזהירות, שכולנו מצווים עליה? הרמח"ל במסילת ישרים מסביר שהפחד הוא מפני דבר דמיוני והזהירות היא מפני דבר ממשי. בנוסף, הפחד הוא בדבר שאין ביכולתו של האדם לעשות ולפעול ואילו הזהירות היא בדברים שאדם יכול להשפיע עליהם.
זהיר עושה מעשים על מנת לשמור על עצמו. לעומת זאת, הפחדן לוקח מקרים בודדים ומצרפם בדמיון ומעצימם לכדי דבר גדול ומסוכן. לא זו בלבד שהוא פוחד מדברים דמיוניים, אלא גם את אמצעי הזהירות שיכול לנקוט, אין הוא נוקט משום שהפחד משתק אותו. מסיבה זו, הפחד הפוך מהזהירות.
הרב קוק, באורות הקודש, מקדיש פרק שלם לפחד ומסביר שהפחד נובע כולו מהדמיון. לאדם דמיון עז ותפקיד הדמיון הוא לצרף דברים שהאדם פגש ולהעצימם.
הרב קוק במאמרו הפחד מתאר את הפחד ואת השפעתו ההרסנית:
"הפחד הנפרז הוא נוטל את זיו החיים של האדם ושל כל החי המרגיש. אין דבר רע ואכזרי בעולם דומה לו. הוא מגדיל את כל הרעות יותר באין ערוך ממה שהם, ומאפיל את זוהר כל הטובות, בחתירתו אשר יחתור מתחת לאשיותיהן להגזים ששם צפונה רעה, תחת הטוב הגלוי.
מקור כל חולשה וכל רפיון חומרי מוסרי ושכלי, הוא רק הפחד העובר את גבולו ; הוא יאיים על האדם, שלא יעשה כל דבר לישועתו, שלא ינקוף אצבע להצלתו, שמא יינזק, שמא יביא עליו רעה לא יוכל כפרה, עד שהוא עושהו לחלש ומלא רפיון, עד שמעצלות ואפס מעשה הוא נופל בכל רע".כיצד נלחמים בפחד? מכיוון שהפחד הוא דבר דמיוני, צריך לבחון אותו. צריך להציף את החששות על פני השטח ולבחון אותם בהגיון, ואז להתמודד עם מה שצריך, להוריד את מה שאיננו ריאלי, ובגבורה שהיא ההיפך של הפחד – להתמודד.
כמעט בכל הפטרות הנחמה חוזר האלמנט שראינו – העם הנגאל פוחד מהגאולה. לכאורה, העובדה שהנגאל פוחד מהגאולה היא מוזרה. אולם, זהו חלק מהתהליך הפסיכולוגי של גלות – קללת הגלות המשתקת את העם מלפעול, אלא גורמת לו לנסות לשמר את המצב כפי שהוא. הרבה מנבואות הנחמה מורות כיצד להתמודד עם פחד זה.
כפי שכותב הרב קוק:"אי אפשר שיחול רוח הקודש והמאור האלוקי על ישראל כי אם כשיסיר מקרב נשמתו את הפחד הרע והפרוע, אשר דבק בו כמכה מלפפת, ממשך ימי הגלות והרדיפות של שונאיו השפלים והרעים. גם על איש יחידי אין השכינה שורה כי אם על חכם גיבור ועשיר, ואינה שורה אלא מתוך שמחה, וקל וחומר על הגוי כולו".
חלק מתפקיד נביאי הנחמה הוא לנסוך אומץ בעם. אין פירושו של אומץ עיוורון וחוסר זהירות, אלא הערכה נכונה של המצב, ראייה אובייקטיבית של המציאות והעמדת הדברים במקומם הראוי.
הפחד הגדול ביותר, אומר הרב קוק, הוא הפחד לחשוב – לחשוב מחדש, לחשוב מחשבות גדולות ורחבות. כל פעם שמישהו אומר משהו חדש, מיד הוא מותקף, כי זה מפחיד. שרפו את כתביו של הרמב"ם, כלאו את הרמח"ל ושרפו את רוב כתביו, מפחד וחשש.
השבוע ציינו את ג' באלול יום פטירתו של המאור הגדול של הגאולה, הרואה העליון, הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, הרב קוק שראה בראייה בהירה את המציאות, ראה את הגאולה ההולכת ומתרקמת, שחזה את הקמתה של מדינת ישראל, את הפיכת א"י למרכז החיים של האומה, את החשיבות העצומה של צבא ישראל, את קדושת המדינה ואת ההתיישבות בא"י כערך בתהליך הגאולה, אך דבריו המאירים, נתקלים חומות, חומות של פחד, של חשש, בשל החידוש והגודל!
כמו האנשים שנשארים בחושך כי האור מסנוור, כך הפחד גורם לנו לחשוש והתנגד לדברים גדולים – אחת העבודות החשובות בדורנו היא ההתגברות על הפחד!
אסור שהפחד ישתק אותנו. חייבים להסתכל לפחד בעיניים, לפרק אותו לגורמים ולראות מה יש בו, מה הרכיב האמיתי ומה הרכיב הדמיוני. ככל שנשתחרר מהפחדים נוכל לחשוב מחדש, ולקדם את העולם. כפי שאמר אושו: החיים מתחילים איפה שהפחד נגמר!
יותר מדי מאיתנו לא חיים את החלומות שלנו מכיוון שאנו חיים את הפחדים שלנו.
יהי רצון שנזכה להתאזר בגבורה, ולהביא ברכה וטובה לעולם!
- הרב גור גלון |
- בהר |
- בחוקותי |
- חומש ויקרא |
- פרשת שבוע |
- ויקרא |
- מאמרים |
