שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת ראה | להאיר את הדור!

להאיר את הדור! הקריאה הגדולה של הרב קוק זצ"ל

זכה עם ישראל למאור גדול, מאור שאורו רק הולך ומתגלה משנה לשנה, הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. חז"ל אומרים: "תּוֹרָה שֶׁאָדָם לָמַד בָּעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל הִיא לִפְנֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ", אורו של הרב קוק, מתורתו של משיח, מאיר את מהלכי הגאולה הכלליים ואת עבודת האדם הפרטית ואת החיבור ביניהם.

תורתו הכוללת והמופלאה של הרב קוק מאירה את כל מרחבי החיים: העם והארץ, התורה והעבודה, החול והקודש, ישראל והעמים – את ההרמוניה והאחדות הכוללת. מתוך התורה העליונה הזאת, שבעלי המבט המצומצם מסתנוורים מאורה ודומה עליהם כחושך, אני רוצה להאיר הארה קטנה בפרשת השבוע.

בפרשה אנו פוגשים ביטוי ייחודי לספר דברים: "לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכוֹרוֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ. כִּי אִם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בוֹ". במקום לכתוב את האיסור באופן פשוט – "לא תאכל בשעריך…" – מופיע הביטוי המיוחד "לא תוכל", ביטוי זה מופיע מספר פעמים בספר דברים: "לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ…" "…לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא." "…וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם."

וננסה להבין – מה עניינו של הביטוי הייחודי הזה? ומדוע הוא מופיע רק בספר דברים?

לספר דברים יש שם ייחודי – ספר הַיָּשָׁר (על פי אחת הדעות בגמרא בעבודה זרה כה א). "…מַאי סֵפֶר הַיָּשָׁר?… רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: זֶה סֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה, וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ סֵפֶר הַיָּשָׁר? דִּכְתִיב:  וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה'…" ונשאל: מדוע ספר דברים נקרא ספר הישר? האם בשל העובדה שפעם אחת מופיע בו הביטוי "ועשית הטוב והישר"? כדי לענות על כך, צריך להבין מהו בכלל "ישר"?.

נראה שהכוונה ישר היא לעשות את הדברים מרצון עצמי פנימי, מתוך מוסר כליות, כביטויו הידוע של הרב קוק במאמר הדור על ההבדל בין ישר לבין כובש.

ראיה לכך ניתן להביא מרש"י בפרשתנו: "…ְּבָמָה אֵין קָרֵב אֶלָּא הַנִּדָּר וְהַנִּדָּב. וְזֶהוּ 'אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו', נְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁאַתֶּם מִתְנַדְּבִים עַל יְדֵי שֶׁיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם לְהָבִיאָם וְלֹא עַל יְדֵי חוֹבָה – אוֹתָם תַּקְרִיבוּ בַּבָּמָה".

ספר דברים הוא ספר ההכנה לכניסה לארץ. בארץ ישראל, האדם נדרש להתעלות למדרגה שבה הציווי האלוקי כל כך מובן ובהיר, בשכל וברגש, עד שהוא רוצה לעשות את דבר ה", אז הוא הופך להיות ישר – הוא מגיע למצב שהוא לא יכול להתעלם מאבידת חברו, לא יכול שלא להעלות את הקורבנות למקדש. הוא כל כך מחובר לטוב האלוקי – לדבר ה' – עד שהוא באמת לא יכול אחרת.

באופן מפתיע, מתוך שש פעמים שמופיע בתורה הביטוי "לעשות את הישר", חמש מופיעות בספר דברים.

לעשות את הדברים באופן טבעי – זהו תיקון האדם. כשהאדם מחובר כל כך לרצון ה', הוא הופך את רצונו לרצון ה'. כמו שכותב הרב קוק: "אָסוּר לְיִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁתִּדְחַק אֶת הַמּוּסָר הַטִּבְעִי שֶׁל הָאָדָם, כִּי אָז אֵינָהּ עוֹד יִרְאַת שָׁמַיִם טְהוֹרָה. סִימָן לִירְאַת שָׁמַיִם טְהוֹרָה הוּא כְּשֶׁהַמּוּסָר הַטִּבְעִי, הַנָּטוּעַ בְּטֶבַע הַיָּשָׁר שֶׁל הָאָדָם, הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה עַל פִּיהּ בְּמַעֲלוֹת יוֹתֵר גְּבוֹהוֹת… וִירְאַת שָׁמַיִם כָּזֹאת שֶׁאֵינָהּ מַעֲלָה אֶת הַמּוּסָר – הִיא יִרְאָה פְּסוּלָה."

בגלות, מקום בו אין השראת שכינה והטבע הישראלי מסתתר ונחלש, פחות ניתן להסתמך על השכל הישר והרגשות הטבעיים. אבל בארץ ישראל, מקום שבו הטבע קדוש – יש להם חשיבות גדולה בהנהגת החיים ובהוראת הדרך.

זו תמציתו של מאמר הדור. הדור שלנו, דור הגאולה, דורש חיבור בין כוחות החיים הטבעיים – המוסר, ההיגיון, אהבת האדם והאומה – ובין האמונה והתורה. זהו דגלו של הרב קוק, וזו משימת דורנו.

רבים מתלמידיו דנו האם מאמר הדור עדיין רלוונטי. אך היום, בימי מלחמה, אין ספק בכך. אנו רואים בעינינו כיצד הכוחות האדירים של העם מתגלים: מאות אלפים מתגייסים באומץ ובגבורה להגן על העם והארץ.

הרב קוק מתוך אמון אדיר בכוחות החיים של האדם כותב: "הָאָדָם הַיָּשָׁר צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּחַיָּיו… הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מְחוּיָּב לְהַאֲמִין, שֶׁנְּשָׁמָה אֱלֹהִית שְׁרוּיָה בְּקִרְבּוֹ, שֶׁעַצְמוּתוֹ כֻּלָּהּ הִיא אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה… וְהָעָם צָרִיךְ בִּכְלָלוֹ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה בְּהִירָה וּנְלַהֶבֶת מְאֹד בְּחַיָּיו, בִּנְטִיּוֹתָיו, וְלָלֶכֶת בָּהֶם בְּבִטְחָה – אָז יֵדַע אֵיךְ מִשְׁתַּמְּשִׁים לְאוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרַת חַיִּים."

המצב המתוקן הוא שהאדם עושה כרצונו – שהוא עצמו רצון ה'.

בדורנו ניתן לראות בבירור את בקשת ההתחברות – הרצון לעשות מתוך הזדהות, הבנה והרגשה. בספר דברים, עם הכניסה לארץ ישראל, חושפת התורה שזוהי התנועה הטבעית והנכונה בדור של גאולה.

אנחנו, הממשיכים להאיר מכוח תורתו הגדולה של הרב קוק, צריכים לשמוע את הבקשה של הדור – בקשה לתורה שיש בה חיים ותיקון עולם, שיש בה רוחב וגדולה, שנותנת מקום לכל כוחות החיים.

כפי שכתב הרב קוק (במאמר הדור): "לֹא נַעֲשֹׁק מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הָאוֹר וְהַטּוֹב, אֶת כָּל הַזֹּהַר וְהָעֹצְמָה שֶׁרָכַשׁ לוֹ, כִּי אִם נַרְבֶּה עֲלֵיהֶם, נַזְרִיחַ עֲלֵיהֶם, בְּאוֹר שֶׁל חַיִּים, בְּאוֹר אֱמֶת, הַמַּנְהִיר מִמָּקוֹר הַנְּשָׁמָה הַיִּשְׂרְאֵלִית. וּבָנֵינוּ יַבִּיטוּ אֵלָיו וְנָהֲרוּ".

"לָהֶם אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְלַמֵּד תּוֹרַת חַיִּים מִמְּקוֹר הַחַיִּים, דַּרְכֵי מוּסָר מְלֵאֵי אוֹרָה וְצָהֳלָה, דִּבְרֵי חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב, מְזוֺקָקִים וּמְצוֹרָפִים… שֶׁל אוֹצַר הַחַיִּים לְתוֹרַת חַיִּים."

"לֹא נַחְפּוֹץ לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלֵינוּ, לֹא נֵאָבֶה לְהַגִּישׁ לִנְחוּשְׁתַּיִם אֶת הַכֹּחוֹת הַצְּעִירִים וְהָרַעֲנַנִּים, הַמִּסְתַּעֲרִים וּמִתְרוֹמְמִים. כִּי אִם נָאִיר לִפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ, נִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיהֶם בְּעַמּוּד אֵשׁ שֶׁל תּוֹרָה וָדַעַת קְדוֹשִׁים כְּבִירֵי כֹּחַ לֵב".

אנו מתפללים ומייחלים שנזכה להאיר את תורת החיים הגדולה בדרכו של הרב קוק.

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן