שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

פרשת פקודי – גם לך יש חלק!

פרשתנו מסכמת את עשיית המשכן, וכותבת "ותכל כל עבודת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה ה' את משה כן עשו".

ושתי שאלות עולות מפסוק זה:

  1. מה הכוונה במילים "ויעשו בני ישראל"? הרי רמ"ח עשיות הוזכרו בעת מלאכת המשכן (רבנו בחיי), ובשתי הפרשיות שעוסקות בעשייה בפועל מוזכר באופן עקבי שהעוסקים במלאכה היו בצלאל, אליאב וחכמי הלב, ואילו בני ישראל לא מוזכרים. אז מדוע, אם כן, כותבת התורה "ויעשו בני ישראל"?
  2. מדוע הפסוק כופל את דבריו באומרו "ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה ה' את משה" ושוב חוזר ואומר "כן עשו"?

הרמב"ן בהתייחסו לשאלה האחרונה אומר "כי כן יכפול בכל השומרים מצוות ה', כמו שנאמר בפרשת הפסח 'וילכו ויעשו בני ישראל כאשר ציווה ה' את משה ואהרן כן עשו". וכן מביא שם הרמב"ן דוגמאות נוספות.

ועדיין יש להבין מדוע התורה נוקטת אופן זה בכל מקום, וממילא גם נבין את הסיבה לכפילות בפסוק שלנו.

נענה על הראשונה ראשונה, הספורנו על הפסוק מבאר "ויעשו בני ישראל' – הפעולה כולה על שלמותה נעשתה על ידי כל ישראל. קצתם התנדבו ממון, קצתם עשו את המלאכה בנדבת ליבם לעשות רצון קונם".

כלומר, המלאכה בשלמותה אכן נעשתה על ידי כל ישראל, שהרי כל אחד ואחד נתן את חלקו, יש שהביאו תרומות ויש שעסקו במלאכה. וניתן אף להרחיב את העניין ולומר כי יש נשים שדאגו למשפחה בזמן שעושי המלאכה טרחו לעשות את המשכן, ויש מי שדאג להכין ולהגיש את המאכלים לעושי המלאכה, וכן על זה הדרך. ולכן כל ישראל היו שותפים למלאכה.

אם כן יש כאן ביטוי עמוק להבנה שכל כוח וכוח בעם ישראל חשוב טוב והכרחי שיהיה שותף לעשייה, ורק בזכות השותפות המלאה והשלמה של כלל ישראל בבניין המשכן זכו לבנות ולהקים את פסגת האנושות, את מקום השראת השכינה.

וכפי שמעיר הספורנו בתחילת פרשתנו, המשכן, לעומת בתי המקדש, לא הושמד ולא נפגע מעולם על ידי אויבי ישראל. הוא וכליו גנוזים וכפי הנראה גם ישמשו אותנו במהרה בימינו, בבית המקדש השלישי. וזה לשונו "כאמרם ז"ל 'שמא תאמר אבד סברם ובטל סכוין, תלמוד לומר 'עצי שיטים עומדים', שעומדים לעולם ולעולמי עולמים', וגם כן לא נפל דבר מהם וביד האויבים, על היפך מה שקרה למקדש שלמה וכליו כמבואר בחרבן בית ראשון על ידי נבוזראדן…" ובהמשך דבריו תולה זאת הספורנו, בין השאר, בקדושת עושי המלאכה. ולדרכנו יש להסביר שאחדות ישראל שהייתה בעשיית המשכן, כפי שמעיד הכתוב, "ויעשו בני ישראל", היא היא שעמדה לו להיות עומד לעד ולעולמי עולמים.

ויש להסביר באופן עמוק יותר שעניין האחדות שמתגלה בעשיית המשכן איננו רק ככל אחדות שהיא ערך גדול וחשוב בעם ישראל, אלא זהו אחד מתפקידיו המרכזיים של המשכן, לחבר ולאחד את כל הכוחות סביב לקדושה האלוקית, להראות כיצד כל כוח מפיץ ומגלה בדרכו המיוחדת את האלוקות בעולם. שהרי כל כלי וכלי רומז לכוח מסוים בעם ישראל, כפי שהאריכו המפרשים לבאר.

אור החיים הקדוש מבאר את הדברים באופן עמוק עוד יותר, שכמובן מתחבר לפשט הספורנו. וזה לשון האור החיים הקדוש:

"כאן עשה הכתוב מחברת הכללות (=חיבור הכלל) בקיום התורה, והראה כי בני ישראל יזכו זה לזה, והתורה ניתנה להתקיים בכללות ישראל. כל אחד יעשה היכולת שבידו ויזכו זה לזה. ואולי לזה רמז באומרו 'ואהבת לרעך כמוך'- לצד שהוא כמוך, כי בשלומו ייטיב לך, ובאמצעותו אתה משלים שלימותך, ואם כן אינו אחר אלא עצמך וכאחד מחלקיך. ובזה מצאנו נחת רוח, כי ה' ציווה תרי"ג מצוות ומן הנמנע שיימצא אדם אחד שישנו בקיום כולם. וזה לך האות: כהן ולוי וישראל ונשים… ומה מציאות יש ליחיד לקיימם כדי להשלים תיקון לרמ"ח אבריו ושס"ה גידיו אשר יכוונו להם? ודאי רק כך, שתתקיים התורה במחברת הכללות ויזכו זה לזה ויזכה זה מזה. והוא מה שאמר הכתוב כאן 'ויעשו בני ישראל ככל אשר ציווה ה"- כינה לכולם יחד מעשה כולם, הגם שמהם שהביאו הנדבר, מהם עשו מלאכה, יאמר על כללותם שעשו הכל".

על פי זה מובן פירושו של רבי דוד פארדו בספרו 'משכיל לדוד' על פירוש רש"י לתורה, וזה לשונו:

"ותיקן רבנו, במה שהוסיף 'את המלאכה', דידוע ד'מלאכה' כולל שני עניינים: מלאכת ההבאה ומלאכת העשייה. והנה מלאכת ההבאה שווה לכל נפש ישראל, והעשייה אינה אלא לחכמי לב העושים מלאכת הקודש, והיינו דכתיב: 'ויעשו בני ישראל'- את המלאכה- כלומר ההבאה, ככל אשר ציווה- 'כן עשו' האמנים והחכמים, לומר שגם הם- האומנים וחכמי הלב- כן עשו מלאכת העשייה ככל אשר ציווה ה'".

ולדברנו ניתן לבאר את הפסוק באופן פשוט יותר, על פי דרכו של רבי דוד פארדו, שאכן שתי העשיות מרמזות על ההבאה ועל העשייה, אבל במכוון בשתיהן העושים הם בני ישראל ככלל, שהרי מתאחדים זה עם זה, כפי שבארנו, וכל אחד זוכה להיות שותף בהכל.

יצא אם כן, שפתרון השאלה הראשונה הוא שכל אחד מישראל נטל איזשהו חלק במלאכת המשכן. כפילות הדברים באה להראות את השותפות בין העושים בפועל לתומכים במלאכה ובזה תשובת השאלה השניה.

יהי רצון שנזכה שכל אחד ואחד מבני ישראל, כל עדה ועדה, כל מגזר ומגזר, כל מגדר ומגדר, כל משפחה ומשפחה, כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה, יתרמו את חלקם המיוחד לקידוש שם שמים, ומתוך כך מדינת ישראל אכן תתגלה במלוא תוקפה ככיסא ה' בעולם.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן