שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

פרשת זכור ופורים – לא להיבהל מהתחפושות והמסכות – לדעת שכולנו עם מרדכי!

אנו עומדים לפני חג הפורים, כבר כתבנו שמרדכי לא כורע ומשתחווה להמן, כדי לעורר את עם ישראל לזכור מיהו ומהו, את גדולתו וייעודו, את תפקידו ומעמדו.

אך אולי צריך לשאול, איך ייתכן שמרדכי לקח סיכון עצום כל כך? הרי הישועה החלה כי עם ישראל התעורר, עם ישראל התכנס והתאחד, אך אם זה לא היה קורה? אם עם ישראל לא היה מתעורר?

התשובה היא שמרדכי מכיר את עם ישראל, מרדכי מלא באמון בעם ישראל, הוא יודע שהעם הזה, מלא ברצון, מלא בקדושה וממילא ברור שהוא יתעורר.

הראשון לזהות את הכוחות שיש בכל האומה הוא דווקא המן, כשמרדכי לא כורע ולא משתחווה לו הוא מחליט להרוג את כל היהודים:

וַיְבַקֵּשׁ הָמָן, לְהַשְׁמִיד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל-מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ–עַם מָרְדֳּכָי.

המן מזהה שכל היהודים הם עם מרדכי, גם אלו שנהנו מסעודתו של אותו הרשע, גם אלו שמנסים להתבולל ולהיות חלק ממלכות פרס, כל היהודים הם עם מרדכי.

המן יודע לזהות שמאחורי התחפושת  והמסכות, כל היהודים הם עם מרדכי.

אמנם בגלוי יש רק 'איש יהודי' אחד בשושן הבירה:

אִישׁ יְהוּדִי, הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ–אִישׁ יְמִינִי, אֲשֶׁר הָגְלָה, מִירוּשָׁלַיִם, עִם-הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה, עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ-יְהוּדָה–אֲשֶׁר הֶגְלָה, נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.

יש רק איש יהודי אחד, שזוכר מיהו ומהו, הוא זוכר שהוא גולה ולא שייך לכאן, הוא זוכר שהוא גולה ומצפה לחזרתו לירושלים.

אבל זה רק ברובד הגלוי, באמת, כל היהודים המנסים לברוח מיהודותם הם 'איש יהודי' הם 'עם מרדכי'.

המן יודע את זה, וגם מרדכי יודע את זה, ולכן הוא לא מהסס, ומכניס את עם ישראל לסיכון אדיר כי הוא יודע שברגע שתתעורר הסכנה, כולם יסירו את המסכות והתחפושות, ויגלו שהם יהודים ושהם מאוחדים!

יום הפורים, כותב הרב חרל"פ, הוא יום גילוי פנימיותם של ישראל, בפורים שותים יין לגילוי הסוד, לגילוי הכוחות האדירים באומה.

הגמרא מנסה לברר על מה נגזרה הגזירה הנוראה להשמדת עם ישראל:

שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי: מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה?
אמר להם אמרו אתם, אמרו ל:ו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע
אם כן שבשושן יהרגו שבכל העולם כולו אל יהרגו?
אמרו לו אמור אתה:: אמר להם מפני שהשתחוו לצלם.
אמרו לו וכי משוא פנים יש בדבר? (הרי אם עבדו ע"ז, באמת דינם מוות, ומדוע נעשה להם נס?) אמר להם הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים.

הגמרא בעצם מגלה, שכל הנס היה כדי להסיר את המסכות, כל ההשתחוויה הייתה חיצונית, אך בפנימיותם עם ישראל, הם עם ה'!

לכן בפורים קיבלו את התורה מרצון, כי התגלה, הרצון האמיתי של ישראל, הרצון המוסתר והמוחבא.

לכן אדם מחויב ביום הפורים להשתכר, מחייב איניש לבסומי בפוריא, כי כל השנה אנו חיים עם רצונות חיצוניים, כל השנה אנו לא מוציאים את הרצון האמיתי אל הפועל, אך כשאדם שותה המחסומים משתחררים, הפחד והבושה, מסתלקים, ואז אדם יכול לומר את האמת הפנימית שלו, שאנו רואים כל שנה, שהיא מלאה בטוב, מלאה באהבה ובגבורה, בקישור לקב"ה, לתורה, לעם ישראל ולארץ ישראל.

השנה, יותר מכל שנה, אנו יודעים כמה מרדכי צדק, כמה העם המופלא הזה, יש לו חוץ ויש לו פנים, וברגע שהוא נתקל ברוע וברשע, הטוב האדיר של העם הזה מתגלה, באחדות מופלאה, בגבורה עצומה, במסירות נפש ובנתינה ללא גבול.

אנו אומרים 'שושנת יעקב צהלה ושמחה', והרבה שנים תמהתי למה דווקא בפורים מדמים את ישראל לשושנה? מה עניינו של הדימוי הזה?

הדימוי של עם ישראל לשושנה הוא משיר השירים:

כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת

מה הביטוי הזה אומר:

במדרש ראו בפסוק זה דימוי לישראל הנתונים בין אומות העולם:

'כשושנה בין החוחים'. אימתי השושנה נאה? כשהיא נראית למעלה מן החוחים, אם נתחייבה השושנה הרוח נושבת בחוחים והם מכים אותה.

השושנה יכולה להתערב בחוחים ולשכוח שהיא שונה ואחרת, כשזה קורה הקב"ה דואג שהחוחים ידקרו אותה, ואז היא נזכרת שהיא לא חלק מהם וחוזרת למקומה.

עוד אומר המדרש שבקריעת ים סוף נעשו שושנים:

ראו אותו על הים, נעשו שושנים!

מתוך המצוקה הנוראה על הים, עם ישראל נזכרים מיהם ומה ייעודם.

השושנה יכולה לעמוד בין החוחים גם לה יש קוצים ועד שלא תפתח את עליה הכותרת שלה, היא עלולה להראות כמותם, אך שיש סכנה, שיש גזירה, עם ישראל מגלה שהוא אחר שהוא לא כמו החוחים, אלא הוא שושנה!

כשם שהשושנה פותחת לפתע את עליה ומתגלה במלוא יופייה, כך ישראל עשויים להראות עכורים, סגורים ודוקרניים, ואז בעת רצון נופלות לפתע המחיצות, ומתגלה פנימיותם של ישראל,

רש"י על פי מדרש אחר כותב:

כשושנה בין החוחים – שמנקבין אותה, ותמיד היא עומדת בנוייה ואדמומיתה. כן רעייתי בין הבנות – מפתות אותה לרדוף אחריהן, לזנות כמותן לאלוהים אחרים, והיא עומדת באמונתה!

שום כוח, שום לחץ או השפעה חיצונית לא ישפיעו עלינו, שושנת יעקב, גם שאנו במצב לא טוב, יעקב ולא ישראל, אנו באמת, דבקים בה' בפנימיותנו.

התפקיד של עמלק הוא להיות הקוץ שדוקר את השושנה ומזכיר לה שהיא לא כמו החוחים, לעורר את פנימיותה, לגלות את תפקידה.

נזכה בפורים הבעל"ט לגלות את פנימיותנו ואת פנימיות כל עם ישראל, נגלה את הטוב האדיר שטמון בנו, נזכה לראות מעבר לתחפושת, מעבר למסיכה, נלך בדרכו של מרדכי שהאמין בטוב ובקדושה שיש בעם ישראל.

 

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן