חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

אליעזר עבד אברהם – השליח הראשון

אנחנו כולנו שליחים, כדבריו הידועים והנפלאים של הרב סולוביצ'יק, שצריכים להיות מול עיננו תמיד:

"האדם נברא בתור שליח, עצם היצירה, הלידה, מכילה בתוכה בהכרח את דבר מינוי השליחות…את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים, בתקופה מיוחדת ובמקום מוגדר, ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות, נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר שליחותו של האדם.

ההשגחה יודעת היכן וכיצד יכול הפרט היחיד על חסרונותיו וכוחות הנפש האצורים בו, לקיים את שליחותו, באילו נסיבות ותנאים ובאיזו חברה יהא בכוחו של אדם למלא את שליחותו.

בורא עולם פועל בהתאם להלכה האומרת, כי לא ייתכן למנות שליח כדי לבצע תפקיד, שהוא למעלה מכוחותיו של השליח. זוהי שליחות, שאי אפשר לקיימה, והיא מחוסרת כל ערך, מאחר שאם ממנים אדם למלא שליחות, מן הראוי ליתן לו את היכולת לפעול כשליח. משום כך נברא האדם היחיד בתקופה ובמקום, שבהם יוכל לקיים את פעולתו לשם קיום שליחותו.

שליחותו של הקב"ה לאדם היא בבחינת דבר שאינו קצוב בזמן – היא שליחות מתמדת. מזמן לזמן מקבל האדם תפקידים ומעשים חדשים. זוהי שליחות לכל החיים, והיא מסתיימת עם המוות".

לכן ראוי להתבונן היטב פרשתנו במעשי השליח הראשון, אליעזר עבד אברהם.

חז"ל הדגישו לנו כמה חשובה פרשייה זו באומרם: "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים." לענ"ד כוונת המדרש בהדגשתו את הלימוד מעבדי האבות, ללמדנו שהלימוד מאליעזר היא איך להיות עבד באופן שלם, איך להיות שליח באופן מלא, שהרי התואר העליון ביותר שנאמר על אדם הוא: עבד ה', התואר האדיר שנותנת התורה למשה רבנו.

התורה  בדרך כלל מקצרת ואינה מפרטת את כל פרטי הסיפור, אפילו המצוות, שמדריכות את חיינו מנוסחות בקצרה בתורה, חז"ל מלמדים אותנו שהסיבה לפירוט הנרחב, הוא כדי ללמוד על מסירותו של עבד אברהם לשליחות, האריכות היא ללמדנו איך להיות עבד.

אחת ויחידה היא פרשתנו, המתארת פועלו של איש אחד על פני פסוקים רבים (62 פסוקים) ואעפ"י כן שמו של האיש אינו מופיע, אלא הכתוב מכנה אותו "עבד" ופעמים "איש", מול אברהם הוא עבד, ולא לפניו הוא איש. התורה אינה מזכירה את שמו כדי להדגיש את משאת נפשו של העבד לעשות את דברו של אברהם, הוא מבטל את כל אישיותו ומתמסר לשליחות, זה לא רק שכך מציגה אותו התורה, אלא גם שהוא מציג את עצמו בפני משפחתה של רבקה, הוא מציג את עצמו – 'כעבד אברהם', ולא מציג את שמו.

גדלותו של אליעזר תתעצם יותר לאור דברי חז"ל, שקדמה לשליחות שיחה לא פשוטה בינו לאברהם. במעמד מינוי אליעזר לשליחות הוא שואל שאלות רבות, וחז"ל מבינים שהשאלות נבעו משאיפתו להתחבר למשפחתו של אברהם:

"כנען בידו מאזני מרמה לעשֹק אָהֵב'. 'כנען' – זה אליעזר. 'בידו מאזני מרמה' – שהיה יושב ומשקיל את בתו, ראויה היא, או אינה ראויה. 'לעשק אהב'- לעשוק אהובו של עולם, זה יצחק. אמר, אולי לא תאבה ואתן לו את בתי? אמר לו (=אברהם): אתה ארור ובני ברוך, ואין ארור מתדבק בברוך". (ב"ר נט,ט)

מוצאו של אליעזר מכנען שנגזר עליו להיות עבד. אברהם העריך את אליעזר אבל הסביר לו, שאין אפשרות להתאחד למשפחה אחת, ובתו לא תוכל להתחתן עם יצחק. באותו הרגע הפנים אליעזר את  מצבו ויוצא למשימה מיד.

אליעזר זונח את רצונותיו האישיים, וכל כולו קודש למשימה לעשות רצון אדונו על אף שקבל תשובה שלילית לבקשתו. אישיותו המיוחדת של אליעזר מאפשרת לו להתמודד עם מצבו בצורה אצילית. הוא אינו מערער על הראשונות אלא מבקש להעניק משמעות למצבו העכשווי. לצורך משימה זו נדרש אליעזר להכיר במצבו ואעפ"י שלא היה לו נוח ממעמדו האישי, קיבל את המציאות, ופעל במרץ במעשה ובתפילה מעומק הלב, לעשיית שליחותו.

ואולי בזכות התמסרות מופלאה זו, והניסיון האדיר, להיתקל בסירוב, לקבל אמירה כל כך חריפה, ולהמשיך את השליחות בכל הכוח, הוא זוכה לצאת מכלל ארור ולהיכנס לכלל ברוך:

"וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ ה' לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ …".  אומר המדרש (ב"ר פרשה ס') : " …א"ר יוסי ב"ר דוסא כנען הוא אליעזר ועל ידי ששרת אותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך, ויאמר בא ברוך ה'"

עוד אומרים חז"ל: "שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן, אלו הן… אליעזר עבד אברהם" (כלה רבתי ג,  כג).

דברים נוקבים מאלה מובאים בזוהר:

"מאחר והיה שליח נאמן, מה כתוב בו? 'בוא ברוך ה". ברוך ה' ממש. ועל זה כותב כך בתורה, שיצא מכלל אותה קללה ואתברך, ולא די שיצא מהקללה, אלא התברך בשם הויה. ומקובלנו שבא מלאך ושם את המילים הללו בפיו של לבן".

המדרש זיהה את מאמציו של אליעזר, שידע שלא לטשטש את מעמדו האישי ולמרות זאת התמסר לאדונו באמונה. מי שמסוגל להשלים עם מצבו ולעשות את המיטב הופך כדברי המדרש את הארור לברוך.

יש כאן לימוד אדיר, הרבה מאד פעמיים בחיים, אנו נמצאים במציאויות שלא רצינו ולא תכננו אותו, לעיתים אדם מגיע למציאות של מחלה, פיטורין, גירושין ומוות של מישהו קרוב, וכל מיני מקומות שאף אחד לא רוצה להיות בהם, מאליעזר נלמד, שנכון יותר לשחרר ולהרפות ולא להיאחז בחלומות שווא, לקבל את המציאות ולהתקדם ולעשות את המיטב מתוך המקום והמעמד האמיתי שלנו כך מציאות ארורה נהפכת לברוכה.

אנחנו חיים בדור שמעודד את האדם לחשוב רק על עצמו. לעיתים זה במודע ולעיתים לא, החברה מסביב משדרת תשדורות המעודדות אגואיזם, לכן, לחיות חיים של שליחות, הופך להיות עוד יותר קשה וגם השליחות האמיתית שלנו פה בעולם נשכחת תחת שכבות האינטרסים וסדרי העדיפויות האישיים.

שאלה נפוצה ששואלים אותנו בתור ילדים, וגם קצת בתור מבוגרים, היא, מה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול. במרכז השאלה עומד ה'אני'. מה אתה רוצה להיות? שואלים את הילד. מה אני רוצה להיות? שואל האדם את עצמו. זה נראה לנו דבר מובן מאליו שהאדם צריך לשאוף אל מה שהוא רוצה, ולחפש את מה שטוב לו. האדם שואף לעסוק בתחומים שמסבים לו הנאה או בדברים שמעניקים לו כסף ומעמד. הצד השווה בכולם – הוא מחפש מה טוב לו.

מול הגישה הזאת השמה את האדם והרצון לקבל שלו במרכז העניינים, עומדת תפיסה אחרת, תפיסת השליחות. מה שקובע אינו מה שאני אוהב ורוצה ומה שייתן לי סיפוק, תהילה, כסף ומעמד, השאלה שהאדם צריך לשאול את עצמו, אחת היא: מה שליחותי? מה תפקידי? כיצד אוכל למלא את שליחותי בצורה הטובה ביותר?

תפיסת השליחות משמעותה שהאדם מעמיד את עצמו בשרותו של הקב"ה ואומר: "הנני". הוא עומד הכן לכל משימה שתוטל עליו.

ונסיים בשיר המופלא:

 

אנא אלי
עשה אותי כלי לשליחותיך

במקום שבו מקננת שנאה
תן לי לזרוע אהבה.
במקום שבו עלבון – סליחה
במקום שבו חושך – אור
במקום שבו עצב – שמחה

עשה שלא אתאווה כל כך
להיות מנוחם אלא מנחם
עשה שלא אתאווה כל כך
להיות מובן אלא מבין
עשה שלא אתאווה כל כך
להיות אהוב אלא אוהב

אלוקים תן לי את השלוה
להשלים עם שאיני יכול לשנות.
אנא תן לי את אומץ הלב
לשנות דברים שביכולתי.
ואנא תן לי את החוכמה
להבחין בין אלה לבין אלה.

 

יהי רצון שנזכה להיות שליחים נאמנים!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן