Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

נשיאת ספר הזוהר

היי אני חייל שמשרת בבסיס מרוחק בדרום כל פעם שאני עולה לשאטל ביום ראשון מישהי מחלקת ספרוני זוהר קטנים ומבקשת שנשים אותם תמיד עלינו. האם יש סיבה באמת לשאת אותו עליי כל הזמן האם זה באמת מגן״ אני אישית פחות מאמין בקמעות ודברים כאלה השאלה אם יש טעם לדבר

הרב מלמד בדיוק כתב על נושא הקמעות בשבוע שעבר כאן -https://yhb.org.il/shiurim/revivim1103/

אביא לך את הנוגע לשאלתך:

מנהג החיילים ליטול בכיסם ספר תהילים או סידור קטן כסגולה לשמירה בקרב הוא מנהג משובח שאין בו שום פגם. וכן נהג הרב שלמה גורן זצ"ל לחלק לכל החיילים במלחמות ספרי תהילים קטנים. שכן לרוצים קמע, הרי שהסידור או תהילים הם הקמע המושלם ביותר, שיש בהם שמות קדושים ופסוקים לרוב, והם כתובים בהיתר, מפני שהם כתובים במסגרת ספר שלם או סידור תפילה. וגם למתנגדים לקמעות אין בהם שום פגם, שהרי מה טוב לחייל שיהיה בידו סידור או תהילים, ומעת לעת יוכל להתפלל על ידם לה' שיעזור ויושיע את עמו ישראל ויחזרו כל החיילים לביתם עטורי ניצחון.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-21 06:07:12

מתנה בימי בין המיצרים

כלי מטבח חדש שקניתי לזוג שהתחתן לפני שלושת השבועות אבל הגיע לידי רק אחרי י"זבתמוז- האם אני רשאי להעניק אותו במתנה לזוג או שראוי לחכות עד אחרי תשעה באב?

מותר לתת אותו עד ראש חודש אב, שהרי כיוון שהוא יהיה שייך לשניהם, ברכתו 'הטוב והמטיב' ולא שהחיינו, כמבואר בפניני הלכה זמנים פרק ח. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

שהחיינו

יג. אין לקנות בכל שלושת השבועות דברים שצריך לברך עליהם 'שהחיינו', משום שלא מתאים בימים אלו לברך ברכה זו. אבל דברים שלא מברכים עליהם 'שהחיינו' מותר לקנות עד סוף חודש תמוז, כגון גרביים וגופיות (עי' בהלכות ברכות יז, ב-ה). גם הנוהג לברך על בגד חדש בזמן הלבישה ולא בזמן הקנייה (כפי המנהג הרווח), מותר לקנותו בלא ללובשו. וכן מותר לבני זוג לקנות רהיט, שהואיל והם שותפים בו, ברכתו 'הטוב והמטיב'. ומשנכנס אב ממעטים במשא ומתן משמח, ולכן גם כשלא מברכים על הקנייה 'שהחיינו', יש להימנע ממנה (להלן, טז-כ).

יד. מותר לברך 'שהחיינו' על פרי חדש בשבתות של ימי בין המצרים, אבל על בגד חדש יש יותר שמחה ולכן מותר לחדש אותו ולברך עליו רק בשבתות שלפני ראש חודש אב.

טו. נזדמן לידו בלא כוונה דבר שמברכים עליו 'שהחיינו' ולא ניתן לדחות את הברכה, מותר לברך, כגון מי שנולדה לו בת, או מי שברית המילה או הפדיון של בנו יוצאים בשלושת השבועות, וכגון הפוגש חבר ששמח לראותו ולא ראהו שלושים יום, או מי שנזדמן לידו פרי חדש ואין לו אפשרות לדחות את אכילתו לשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-21 04:41:33

הספד בבית הקברות ע"י אישה

האם מותר לאישה להספיד או שיש בזה בעית צניעות? ואם אסור, האם נכון לחברא קדישא לאסור?

מותר לאישה להספיד במקום שכך המנהג, אבל אם הנוכחים בהספד נוהגים להחמיר בזה, יש להחמיר.

האם נכון לחברה קדישא לאסור? אני חושב שלא, זה עניין של המשפחה, ורק היא יכולה לדעת האם הדבר ראוי ונכון או לא.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-20 21:50:05

מורה מקצועי למוזיקה , לבנים ולבנות.

מורה למקהלות בנים ובנות בנפרד וזו פרנסתו. המנתח הוא מצח מקהלות של בנות מתחת לגיל מצווה ומעל גיל מצווה. מה ההיתר לכך ובאילו תנאים? אשמח למקורות לפסיקתך. תודה כבוד הרב.

האם מותר לגבר להיות מורה או מנצח מקהלה של בנות? לא.

מה ההיתר למי שיכול להתיר זאת? יש שתי סברות מרכזיות: א. הוא עוסק במלאכתו ולא מאזין לשירה היפה של הבנות, שזה הדבר האסור. וכמו שהתירו לרופא לטפל בנשים. ב. יש סברה המחלקת בין האיסור לשמוע אישה אחת שרה לבין ההיתר לשמוע כמה נשים ששרות יחד שהקולות נבעלים. אמנם למעשה כמבואר בפניני הלכה ליקוטים משפחה פרק ז יש להחמיר.

אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-20 21:03:04

יש לך שאלה?

פרשת וישב – שבת חנוכה

לכבוד ימי החנוכה הבאים עלינו לטובה נכתוב על עניין החנוכה.

הרב קוק באיגרתו לבנו כותב על שאלתו המפורסמת של הבית יוסף מדוע חוגגים שמונה ימים, הרי ביום הראשון לא היה נס, שהרי היה בפח שמן ליום אחד? שההסבר לכך הוא שהיה חייב להישאר שמן מן היום הראשון, שהרי אם לא היה נשאר שמן מן היום הראשון, והקב"ה היה עושה נס ובורא שמן, לא היה שמן זה כשר להדלקת המנורה, שהרי אין זה 'שמן זית' אלא 'שמן נס'.

וממשיך מרן הרב לבאר: "אמנם הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל העיר על דברי הש"ס ב'במה מדליקין' דף כא, שמנים ופתילות שאמרו חכמים אין מדליקים בהם בשבת אין מדליקים בהם במקדש דמאי שייך שמנים לשון רבים, הא שמן זית זך כתית בעינן, ונראה לעניות דעתי שכשם שאמרו במנחות כ"ח דזהב אינו מעכב במנורה, משום דכיוון דכתיב גם כן גביעים כפתורים ופרחים דרשינן באה זהב באה גביעים כפתורים ופרחים, אינה באה זהב אינה באה גביעים כפתורים ופרחים, הכי נמי יש לדרוש באה שמן זית באה זך כתית, אינה באה שמן זית אינה באה זך כתית, ונמצא שבדיעבד או כשאין להם שמן זית גם שאר שמנים כשרים, אובל אותם שאין מדליקים בהם בשבת גם בדיעבד פסולים"- כלומר, מבאר הרב קוק שכפי שלגבי המנורה כתוב שצריכה להיעשות מזהב ודורשת הגמרא שאין הכוונה שאי אפשר לעשות את המנורה מחומרים אחרים, אלא הכוונה היא שכאשר נעשית מזהב אז שייכים בה כל פרטי הדינים המפורטים בתורה, ואילו כשנעשית ממין אחר אז אין את כל פרטי הדינים של עשיית כפתורים, פרחים וגביעים. והוא הדין בשמן בו מדליקים את המנורה, שאמנם כתוב בתורה 'שמן זית' אבל אין הכוונה שאי אפשר להדליק בשאר שמנים, אלא הכוונה היא שרק בשמן זית שייכים הדינים המוזכרים בתורה, שצריך להיות זך וכתית.

החידוש הזה מיוסד על דברי המשנה: "שמנים ופתילות שאמרו חכמים אין מדליקים בהם בשבת- אין מדליקים בהם מקדש", שמדבריה עולה שכל מה שכן מדליקים בו את נרות השבת, ניתן להדליק בו במקדש. ועל פי זה ממשיך הרב וכותב: "ולפי זה נעשה הנס ביום הראשון בשביל הידור מצווה"- שהרי גם שמן נס כשר כפי שכשר לשבת, אלא שאין זה הידור מצווה, כפי שהמנורה כשרה להיעשות גם מברזל או עץ, אלא שזהו הידור מצווה לעשותה מזהב. ומדגיש הרב "וזה אינו דוחק שנעשה הנס בשביל הידור מצווה, דבלאו הכי כתבו המפרשים שנעשה הנס בשביל הידור, דטומאה דחויה או הותרה בציבור, אלא להודיע חיבתם"- כלומר, כבר העירו המפרשים שמן הדין את עבודת הציבור, אם אי אפשר לעשות בטהרה אז מותר לעשות בטומאה, ולכן מן הדין יכלו להדליק את המנורה בשמן שנטמא, ולכן ברור שכל עניינו של הנס הוא הידור מצווה (ולכן רק בחנוכה אנו מוצאים שכל ישראל נוהגים כמהדרין מן המהדרין- מושג שהתחדש רק בחנוכה).

ממשיך הרב: "אלא שיש להתעורר למה נעשה הנס בשמן בשביל הידור ובמנורה לא נעשה להם נס, שתמצא בשביל הידור, שהרי אמרינן התם (מנחות כ"ח) דמלכי בית חשמונאי עשו אותה משיפודין של ברזל, ולחד מאן דאמר מעץ, אמנם יסוד הנס דחנוכה נעשה להודיע סגולת רוח הקודש השורה בישראל, שהוא מקיים את החומריות ואינו תלוי בה, וזה אין בכח שום רוח ותרבות של חול, על כן אף על פי שהתיקון הרצוי הוא שהתוכן החומרי, שהוא הכלי להאופי הרוחני, יהיה בהידור ושלמות, אבל בכל זאת כשגלי צרות משברים את הצד החומרי שבישראל נשאר רוחו חי, ואור ה' יקימהו לעד וישוב ופרח בכל ערכיו. ואז היה הדבר כן, במצב של עניות חומרית נשארה האומה אבל בעושר רוחני, על כן עמד טעמה ונמשכה שלשלת קיומה ואור קודשה כהיום הזה, שעומדת לתחיה עליונה ומושלמת. על כן לא נעשה נס על הכלי, המנורה… אבל בנוגע לעצם המכוון נגד הרוח, הפנימיות, התוך, השמן, נעשו ניסים כדי שיהיה בתכלית ההידור"- כלומר, המנורה רומזת לצד החומרי שבישראל, שצריך שיהיה בתכלית ההידור, הסידור והתיקון, כדי שיוכל להכיל בתוכו את התכנים, הערכים והאידיאלים האלוקיים של עם ישראל. ואילו השמן מרמז על עצם האידיאלים, הערכים והקדושה שמשתמשת בכלי. וכדי שיהיה ברור שהאידיאלים הפנימיים קודמים לכלים שעל ידם מופיעים האידיאלים הללו, לכן נעשה ההידור דווקא בשמן ולא במנורה.

וזהו יסוד ההבדל שבין החוכמה היוונית לבין התורה הישראלית, שהחוכמה היוונית מיסודו של יפת נועדה לשמור על הכלים, וכל המידות והאידיאלים עניינם לסדר את העולם החומרי באופן טוב יותר. וזוהי תכונתו של יפת, לסדר את הדברים באופן יפה (יפה אינו אומר שהדבר צודק, טוב, או אמיתי). לעומת זאת תורת ישראל עניינה להגשים את הערכים והאידיאלים, את הצדק והמוסר בעולם, וכל הכלים הממלכתיים, הצבאיים והכלכליים נרתמים לשם כך.

בימים אלו נזדמן לפתחנו אותו מאבק, כפי שהיה בין היוונים למכבים. יש המקדשים את הכלי, את הצבא, ללא קשר לתוכן מעשיו, ולכן טוענים שאף על פי שפקודות המפקד סותרות את הערכים והאידיאלים האלוקיים יש לקיימים. ואנו טוענים שלא ייתכן שיקום הגולם על יוצרו, ושכל מטרת הכלי הוא ליישם את האידיאלים האלוקיים. ולכן ברור שכאשר אנשים שלא מבינים לשם מה נוצר הכלי מפעילים אותו בניגוד לערכים הפנימיים שהביאו להקמתו, נעדיף, בנקודה זו, את הערכים הפנימיים מאשר את כלי. ובסופו של דבר תגרום עמדה זו להחזרת הכלי לשימושו המקורי, וממילא לחיזוקו הגדול. וכפי שנאמר בהפטרת חנוכה: "כל כלי יוצר עלייך לא יצלח…".

יהי רצון שהאור הקטן שאנו מאירים במקדש המעט שלנו, יאיר אור גדול ויודלק בכל בתי ישראל.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן