בפרשת השבוע אנו פוגשים את דמותו של אברהם אבינו, ובמידה מסוימת אברהם אבינו הוא תחילת הגילוי האנושי של הקדוש ברוך הוא בעולם, כפי שאומר המדרש על הפסוק "אלה תולדות השמים והארץ בהיבראם"- אל תקרי 'בהיבראם' אלא 'באברהם'- כלומר אברהם אבינו הוא תחילת תולדות השמים והארץ.
ואף על פי שהיו צדיקים עוד לפני אברהם אבינו, שהבולט שבהם הוא כמובן נח, עליו מעידה התורה שבדורותיו היה איש צדיק ותמים ושמצא חן בעיני ה', עם זאת אברהם אבינו הוא כבר מדרגה חדשה. וננסה לראות את ההבדל היסודי בין אברהם לנח, ומדוע דווקא אברהם זוכה לייסד את עם ישראל וממילא ליצור את ראשית צמיחת הגאולה, שהרי עם זה בסופו של התהליך יוביל את העולם כולו לגאולתו, ואילו נח לא זוכה לכך.
רש"י מבאר את ההבדל בין אברהם לנוח כך:
"את האלוקים התהלך נח' ובאברהם הוא אומר 'אשר התהלכתי לפניו'. נח היה צריך סעד לתומכו אבל אברהם היה מתחזק ומתהלך בצדקו מאליו".
ונראה לבאר שנח כשמו כן הוא, איננו אדם אקטיבי ופעיל המחפש בכוחות עצמו כיצד לפעול עם אל ובאיזה אופן לתקן את העולם. נח נאמן לדבר ה' כפי מה שמגיע אליו ובכדי לפעול ולעשות הוא זקוק לציווי האלוקי, ולכן, כיוון שנח מטבעו מושפע מאוד ומקבל מאוד, הוא מתרחק מבני דורו כדי שאלו לא ישפיעו עליו לרעה.
לעומת זאת אברהם אבינו מחפש את הקב"ה עוד בטרם הקב"ה פונה אליו. אברהם אבינו דואג לעולם כולו, הוא מלא באידיאליסטיות, בשאיפה לתקן עולם וברצון להשפיע את האמת האלוקית לכל העולם.
וכך מסביר את הדברים מחבר ספר 'שם משמואל':
"ונראה דהינה אברהם עם כל ענוותנותו הגדולה שאמר 'ואנכי עפר ואפר' היה איש חזק מאוד ונקרא איתן שמשמעו לשון חוזק… כעין שאיתא במדרש אחת היא יונתי תמתי'- אמר רבי יוחנן 'יונה תמה' אין כתיב כאן אלא 'יונתי תמתי', אצלי הם כיונה פותה אין לב שכל מה שאני גוזר עליהם הם עושין אבל כנגד אומות העולם הם קשים כחיות… אבל נח, עם כל צדקותו שהיה צדיק תמים, ומצינו בו ענווה יתרה…. היה חסר לו חוזק הלב".
כלומר, אברהם אבינו איננו מושפע אלא משפיע, הוא קולט את האמת האלוקית מתוכו פנימה (המשילו חכמים ואמרו ששתי כליותיו נעשו לו כשני רבנים ולימדוהו תורה) ומתוך העוצמה הפנימית הזאת הוא הולך ומשפיע , ולכן לא פוחד להתערב, לדבר ולהתווכח עם אנשי דורו, שכיוון שהדברים נובעים אצלו מבפנים אין לו אפשרות להיות מושפע. נח לעומת זאת קולט את דבר ה' מבחוץ, מהעולם, מהשמים שמספרים כבוד אל ומעשה ידיו שמגיד הרקיע. וכיוון שהוא מושפע ולא משפיע גם חסרה לו העוצמה הפנימית, ולכן צריך להיזהר ולהתרחק מאנשי דורו, כדי שלא יהיה מושפע מהם.
ובעצם ניתן לומר שזהו ההבדל הגדול שבין אומות העולם לעם ישראל. תפקידם של אומות העולם הוא להיות מושפעים ולא משפיעים, קליטתם את האמת האלוקית היא חיצונית ולכן אין באפשרותה לגרום לרצון לשנות את העולם על פי האידיאלים האלוקיים, שהרי העולם עצמו כפי שהוא הוא המקור לקליטת האלוקות. ולעומתם ישראל קולטים את האמת האלוקית מתוך נשמתם, מתוך חיי העולם שנטע בתוכנו. ומכיוון שהתגלות זו עליונה מן העולם עם ישראל מלאים בשאיפה פנימית וברצון כביר לשנות את העולם ולהתאים אותו לאמת האלוקית שבתוכם.
יהי רצון שנזכה להתמלאות באותה אמת פנימית, להפסיק להיות מושפעים ולהתחיל ולמלא את תפקידנו, להשפיע על העולם, לתקנו ולהביאו לגאולתו.
