חיפוש
לוגו ישיבת הר ברכה
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

בעל כבלן לאשתו

שלום באזור שלנו אין כרגע אשה שנעים לאשתי שתהיה לה בלנית במקווה, האם מותר באופן זה לבעל להיות בלן לאשתו? תודה רבה

תחליטו יחד לפי מה שכתוב בפניני הלכה:

ח – הבלנית

כיוון שהאשה אינה רואה את עצמה בטבילתה, יש לחשוש שאולי שערה אחת משערות ראשה נשארה לצוף על פני המים וטבילתה פסולה. לפיכך, צריך שאשה אחראית תעמוד ותראה שכל גופה ושערותיה של הטובלת נכנסו לתוך המים (שו"ע קצח, מ). כיוון שכך, היו שנהגו לבקש מאותה אשה שגם תסייע להן לבדוק שאין דבר חוצץ על גופן במקומות שאינן יכולות לראות. מתוך כך נוסד המנהג, שבכל מקווה ישנה בלנית שמדריכה טובלות חדשות ומסייעת לוותיקות לטבול כהלכה בלא חציצה.

בפועל יש מקוואות שבהם מקובל שלפני הטבילה הבלנית חוזרת עם הטובלת על פרטי ההכנות הנדרשות כדי לוודא שלא שכחה דבר, ויש מקוואות שבהם הבלנית אף מסייעת בבדיקת הגוף והציפורניים מכל שמץ חציצה. ויש מקוואות שבהם הבלנית רק רואה שכל השערות נכנסו למים. והנכון, שבעת כניסתה של הטובלת למקווה, בעודה לבושה, הבלנית תשאל באיזה סיוע היא מעוניינת, ולא תכפה עליה סיוע שאינה מעוניינת בו, מפני שיש נשים שנפגעות מאוד מהתערבות שאינה לרצונן. בנוסף, על הבלניות להימנע מלכפות על הטובלות חומרות ומנהגי חסידות, כדוגמת הסרת איפור טוב או צבע שאין בו ממש (להלן הלכה יב), או גזיזת ציפורניים שעשויות היטב או הסרת עור קשה שברגליים וכדומה (להלן הלכה יג).

אשה שנמצאת במקום שאין בו אשה שיכולה ללוות את טבילתה, אם שערה קצר, תטבול לבדה. ואם שערה ארוך, תבקש מבעלה שיראה שבטבילתה כל שערותיה נכנסו למים (מהר"ם מרוטנבורג, נו"ב תנינא יו"ד קכב). אפשרות נוספת, שתעטוף את שערה בבד או תכרוך אותו בסרט, ותקפיד שיהיו רפויים, וכך תבטיח שכל שערותיה יהיו בתוך המים (שו"ע קצח, מ).[1]

[1]. יסוד מנהג הבלנית: כתבו כמה ראשונים שצריך שאשה אחרת תעמוד ותראה שכל שערות הטובלת יהיו בתוך המים (רא"ש). ואם אין אשה, תבקש זאת מבעלה (מהר"ם מרוטנבורג, אורחות חיים). ויש שהוסיפו שאם כרכה בד על שערה עלתה לה טבילה (רשב"א, מאירי, שו"ע קצח, מ). ויש שכתבו זאת כשתי אפשרויות שוות, שתיעזר בחברתה או תכרוך בד (ראב"ד). בכל אופן, יש למנהג הבלנית חשיבות מרובה, שכן הניסיון מראה, שבלא נוכחות של בלנית טובה בטבילה, יש טובלות שטועות בהלכה ואין מי שיעמיד אותן על טעותן. אמנם אשה שמתביישת שבלנית תראה אותה או שמסיבה אחרת אינה רוצה להיעזר בבלנית, אינה חייבת לקיים את המנהג, ותוכל לטבול לבדה תוך הקפדה שכל שערהּ יהיה בתוך המים. ראשית, מפני שיש ראשונים שלא כתבו שצריך שאשה אחרת תפקח על טבילתה (רי"ף, רמב"ם ועוד). שנית, גם הסוברים שיש להיעזר באשה, מסכימים שאם הטובלת דאגה לכך בעצמה, עלתה לה טבילתה. אמנם במקום שבו הציבור מקפיד על מנהג הבלנית ורוצה לחזקו כנורמה, ניתן לקבוע שבמקווה שלהם טובלים רק עם בלנית כמקובל, ובלבד שיש פתרון סביר למי שאינה מעוניינת לטבול עם בלנית.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-11 16:47:22

שבת

שלום אני אשכנזי הולך על פי הרב אליעזר מלמד ויש לי 2 שאלות: 1. אם נפל לי משהו על החולצה בשבת מותר לי לנער את זה מהחולצה? 2. אני גר בירושלים ונניח שרשום ששבת נכנסת ב 5 ועשרה, האם אני יכול לעשות מלאכה עד 20 דק אחרי זה?(יש גם מקומות שרשום זמן כניסת שבת בירושלים ב5 וחצי) תודה רבה.

  1. אם הדבר דורש רק ניעור מהחולצה, כגון שנפלה שערה או קשקשים על החולצה – מותר, שכן למרות שהם מוקצה מחמת גופו, כל עוד הם על החולצה הם טפלים אליה. אם מדובר על דבר שייצור כתם ולא מספיק לו רק ניעור, כאן כבר שייכים דיני כיבוס המבוארים בפניני הלכה.
  2. אתה צריך פשוט לפתוח באתר הזה ולראות מתי השקיעה. עד כמה דקות לפני השקיעה שאז חובה על כל אחד לקבל תוספת שבת, מותר לעשות מלאכה.  https://skyview2020.co.il/%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-10 09:46:29

מלאכה בשבת על עדי תינוק

שלום (שאלת המשך לתשובה שקיבלתי) בספר פניני הלכה מבואר שקטן כבן שנה שלא מבין את ההשלכות של מעשיו מותר להעמידו ליד מתג שידליק את האור. רציתי לשאול האם צריך תינוק שלא מבין שעל ידי הלחיצה במתג נדלק האור או שדי שאינו מבין מה המשמעות של אסור ומותר בשבת? תודה רבה

אין סיכוי שילד בן שנה מבין את המשמעות של אסור ומותר בשבת. ואף שהוא מבין שלחיצה על המתג מדליקה או מכבה את האור, שהרי אחרי פעם אחת שהוא עשה את זה או ראה מישהו שעשה את זה, הוא מבין מה המתג עושה, מכל מקום מכיוון שאינו מבין את משמעות הדבר עבור הגדול, האם הוא מועיל או מזיק במעשיו, הוא נחשב כ'מתעסק' וממילא מותר במקום הצורך לעשות זאת. אביא לך את הפסקה המלאה מתוך פניני הלכה:

כבה האור בשבת במקום שצריכים לו. אם יש שם תינוק קטן כבן שנה שעדיין לא מבין שההורים רוצים שידליק את האור, וכאשר מעמידים אותו ליד מתג החשמל הוא משחק בו בלי להבין שהוא מועיל או מזיק, בשעת הצורך מותר להניחו ליד המתג, ומיד לאחר שידליק את האור יקחוהו משם. שהואיל ואינו מבין את משמעות ההדלקה והכיבוי, אין למעשה שלו חשיבות של איסור, אלא הרי הוא כ'מתעסק'

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 18:16:45

ללכת לרופאה/ תינוק בשבת

שלום 1. האם מותר לגבר ללכת לרופאה לצורך טיפול ברגל (פדיקור), אין באזור שלנו גבר שעושה טיפולים כאלה? 2. בעניין אחר האם מותר להעמיד ילד קטן בן שנתיים שלוש ליד המתג בשבת והוא מעצמו ידליק או יכבה את האור?

  1. מותר, מפני שהיא עסוקה במלאכתה, ומגעה מקצועי לצורך רפואה. יש להקפיד שהחדר לא יהיה נעול כדי להימנע מאיסור ייחוד. דין זה מבואר בפניני הלכה טהרת המשפחה פרק ז (אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה), וכן יובא בספר הקיצור לפניני הלכה על ענייני זוגיות ומשפחה שיצא בעז"ה לאור בקרוב.
  2. גם דין זה מבואר בפניני הלכה שבת, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שכבר יצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "בשעת הצורך ניתן לגרום לקטן כבן שנה שאינו מבין את השלכת מעשיו, לעשות אפילו איסור תורה עבור הגדול, כגון להעמידו ליד מתג החשמל כדי שישחק בו, וברגע שידליקו או יכבהו, ייקחו אותו משם."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 14:14:17

כשרות

יש לי כלמיני קערות מקרמיקה שבהן אנחנו מכינים טחינה, לפעמים קרה שחתכנו לימון ושום עם סכין בשרית וערבבנו בתוך הטחינה עם כף נקייה. האם זה הופך את הטחינה לבשרית? ויותר חשוב את הכלי לבשרי? כל הכלים היו נקיים כמובן.

אמנם לכתחילה אין לערבב, אלא מאכל שמתכננים לאכול עם בשר, יכינו בכלי בשר, ומאכל שמתכננים לאוכלו עם שני המינים, יכינו בכלי פרווה. אבל בדיעבד או כאשר על מדובר על כלי שהוא ספק בשרי, כגון סכין חיתוך, שבבתים רבים לא חתכו איתה מעולם מאכל בשרי רותח, כך שלא בלעה מעולם בשר, וגם אם פעם חתכו איתה בשר רותח, היא אינה בת יומה – אפשר להקל ולאכול את הטחינה עם בשר ועם חלב, ובוודאי שהקערות לא נעשו בשריות.

דינים אלו מבוארים באר היטב בפניני הלכה כשרות (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה), וכעת גם בספר הקיצור לפניני שיצא לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-08 11:58:26

יש לך שאלה?

לפרשת לך לך – האידיאל הגדול

אם כל חי

פעמים רבות כתבנו את הדבר שכגודל פשטותו כך גודל ההתעלמות ממנו – שכדי לדעת מהם הערכים המרכזיים שצריכים להוביל את חיינו ואת הדירוג הפנימי ביניהם, צריך האדם להתבונן בתורה, בפשטי המקראות, ולראות את המקום והדגש שנותנת התורה לכל אידיאל ולכל ערך.

כשאנו מתבוננים בשלושת הפרשיות הפותחות את התורה, ללא ספק עולה מצווה אחת חשובה ומרכזית שתופסת מקום נרחב הרבה מעבר לכל ערך ואידיאל אחר- וזוהי המצווה להוליד ילדים ולחנכם בדרך טובה.

מיד אחר יצירת האדם אומרת התורה "ויברך אותם אלוקים ויאמר להם אלוקים פרו ורבו ומילאו את הארץ…"

לאחר מכן אנו רואים ששמה של האישה הראשונה נקרא על ידי האדם הראשון- "חוה"- והנימוק הוא "ויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא הייתה אם כל חי". כלומר, היצור האנושי הראשון שניתן לו שם פרטי (לעומת שם המין) נקרא על שם הפעולה האנושית העליונה ביותר, שהוא להיות אם כל חי- להוליד ולגדל את החיים.

חז"ל במדרש שהובא בפתיחת ה'עין יעקב' מביאים דעה שהפסוק המרכזי ביותר בתורה הינו "זה ספר תולדות אדם", והפשט הוא שדבר המרכזי ביותר שהתורה מכוונת אליו הוא הולדת התולדות.

פרו ורבו ומלאו את הארץ

גם כשאר נוח יוצא מהתיבה, או במילים אחרות כהעולם מתחיל את התחלתו השלישית- אומר לו הקב"ה "ויברך אלוקים את נוח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ". והדבר חוזר פעם נוספת בסוף דברי הקב"ה: "ואתם פרו ורבו שירצו בארץ ורבו בה".

אנו רואים כי האידיאל הגדול של פריה ורביה הינו הדבר המרכזי והחשוב ביותר שהאנושות יכולה לעשות. פסוקים רבים מתארים את האידיאל הגדול הזה- "ויחי… ויולד את… ויחי… אחרי הולידו את… ויולד בנים ובנות". עניינם של פסוקים אלו לתאר את ההיסטוריה האנושית דרך הדבר המרכזי אותו היא פועלת- ההולדה.

לאור דברנו אלו מאירים ומובנים יותר דברי חז"ל שקבעו ש"לא נברא העולם אלא לפריה ורביה, שנאמר 'לא תוהו בראה לשבת יצרה".

הייעוד הישראלי

היה מקום לומר שזהו רק התפקיד של האנושות הכללית, אבל האנשים הגדולים ובראשם היהודים- להם נכונו לכאורה משימות חשובות יותר כגון פיתוח המחשבה, המוסר והמידות וכיוצא באלה. אך בפרשתנו אנו מגלים שלא כך הם פני הדברים, וגם התפקיד הישראלי כולל בתוכו כמרכיב מרכזי את האידיאל הגדול של פריה ורביה.

בפרשתנו רואים כי הדיבור הראשון ליהודי הראשון הינו: "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" ומהי סיבה ההליכה? כי שתתקיים בו ההבטחה הגדולה "ואעשך לגוי גדול"

ומרגע זה חוזר ה' בכל דיבור ודיבור עם האבות על הבטחת הזרע כדבר הראשון "וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת". "וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעימו, שא נא עיניך וראה מן המקום אשר את שם צפונה ונגבה וקדמה וימה, כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם, ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה".

לאחר מכן אנו מוצאים תמיהתו הגדולה של אברהם אבינו "ויאמר אברם ה' אלוקים מן תיתן לי ואנוכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר, ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע (רש"י: "ומה תועלת בכל אשר תיתן לי") והנה בן ביתי יורש אותי". כלומר, אברהם אבינו שואל את הקב"ה מה התועלת בכל הדברים שהוא עושה אם אין לו זרע.

הקב"ה מסכים להנחת היסוד של אברהם ועונה לו שהוא אכן יזכה לזרע גדול מאוד "והנה דבר ה' אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר ייצא ממעיך הוא יירשך ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר לו כה יהיה זרעך".

גם אצל שרה אמנו אנו מוצאים שהדבר הראשון שמוזכר על שרה, כבר בפרשת נוח, הוא "ותהי שרי עקרה אין לה ולד". ובפרשתנו אנו מוצאים את המאמצים הגדולים והוויתורים הנוראיים שעושה שרה בכדי לזכות לולד, בכך שנותנת את בעלה לשפחתה באומרה "בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה" וכפי שמסביר רש"י "בזכות שאכניס צרתי לתוך ביתי". (אגב הדברים מעיר רש"י על המילים "אולי אבנה ממנה"- "לימד על מי שאין לו בנים שאינו בנוי אלא הרוס").

יכולנו להמשיך להאריך בדברים אך ההבטחות על הזרע גלויות וברורות וחוזרות בכל דיבור ודיבור אל אברהם אבינו.

מכאן אנו למדים על החשיבות העליונה להגדיל ולהרחיב את הזרע, כחול אשר על שפת הים וככוכבים בשמים, כפי שהובטח לאברהם אבינו ולאבות אחריו. ומי שאינו מבין את החשיבות והמרכזיות של הדבר מקורו איננו מהתורה שהיא רצון ה', אלא מרצונות זרים שאת מקורם ניתן לחפש בשדות זרים.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן