שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

פרשת יתרו – העבודה זרה בימינו

בפרשתנו אנו נפגשים עם עשרת הדיברות, עשרת עקרונות היסוד, לפיהם אנו צריכים לנהל את חיינו. בתוך עקרונות היסוד הללו ישנם שני עקרונות-על:

"אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים,
לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני, לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ, לא תשתחווה להם ולא תעבדם…"

'אנכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמענום. האזהרה על עבודה זרה היא אזהרה החוזרת שוב ושוב בתורה, ואין דבר שהתורה הזהירה עליו יותר מאשר עבודה זרה. ולכאורה בדורנו אין פשר לדברים, שכן העבודה זרה כבר לא מצויה. ועל כן יש לתהות האם כל מאות האזהרות בעניין עדיין רלוונטיות?

לענ"ד אזהרת העבודה זרה רלוונטית היום כמו לפני אלפי שנים, ובמידה מסויימת אולי אפילו יותר. אזהרת עבודה זרה היא האמירה האלוקית האומרת: אל תיצור אתה את האלוהים, אל תגדיר אותו, אל תגביל אותו, אל תקבע לפי הבנתך המצומצמת שרק כך הוא צריך לפעול ולא אחרת. כל הדברים האלה מאד רלוונטיים היום, שהמדע מפותח מאד, שהמודעות העצמית מאד מתקדמת, שהתפיסה שהכול סובייקטיבי ואישי היא התפיסה הרווחת, צריך להזכיר ביתר שאת: אל תעשה לך פסל ולא תמונה, הקב"ה הוא הרבה מעבר לכל הבנה ותפיסה שלך.

וכך כותב הרב קוק, במאמרו היסודי 'ייסורים ממרקים':

"את המעצור היותר גדול ברוח האדם, בבואו לכלל דעת, מביא מה שהמחשבה האלוקית היא קבועה בצורה מיוחדת וידועה אצל בני אדם מפני ההרגל והדמיון הילדותי. זהו נצוץ מהפגם של עשית פסל ותמונה, שתמיד אנו צריכים להיזהר בו הרבה מאד, וביותר בתקופת דעת יותר בהירה".

כל תפיסה מקובעת היא עשיית פסל ותמונה. אנו חייבים להבין שיסוד האמונה הוא שצריך כל הזמן להבין יותר, ללמוד עוד, להעמיק ולהרחיב את ההבנה והתפיסה, ויחד עם זאת להבין כל הזמן שכל מה שהבנו הוא רק חלק.

לא לחינם נותן התורה הוא משה רבנו שתכונתו המרכזית היא הענווה. מי שאין לו ענווה והקשבה ללימוד המתמיד והאינסופי – סופו שיעשה פסל ותמונה, הוא יתקבע ויהיה נתון למסגרות ודוגמות.

ביטויה של העבודה זרה בימינו הוא שכאשר האלוקים לא מתאים לעולם הערכים שלי, אני מעצב את האלוקים כרצוני, אני מפרש את התורה כפי ההבנה שלי – לא מתוך ענווה והקשבה זהירה לתורה ולמסורת הדורות, אלא כפי מחשבותיי וערכיי, כאילו האלוקים מחוייב אליהם. כשאלוקים פועל בהיסטוריה, ו"מעז" לפעול לא כרצוני, להביא גאולה או לא לקדם אותה כפי רצוני, אני מתרעם ולא מקבל…

כשאנו שומעים שוב את עשרת הדיברות זה הזמן לומר לעצמנו: איננו עושים תמונה, איננו משועבדים למה שאנו חושבים, אנו מוכנים לקבל תורה אלוקית, תורה מן השמיים, ולרומם את כל המחשבות והתפיסות שלנו.

יהי רצון שנזכה לקבל את דבר ה' באמת, יום יום, ולהמשיך להתעלות ולהתגדל, לצאת ממסגרות התמונה שלנו, מפסלינו המקובעים והקפואים, לדבר ה' החי והמאיר.

 

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן