שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת וישלח – האדם השלם

תוכן עניינים

יעקב אבינו מכונה "יעקב שלמתא", ועליו אומר הזוהר בפרשתנו (זוהר א, קעב, ב):

"דהוה שלים מאבהן, דהוה שלים מבנוי, ודא הוא שלם, שלם לעילא שלם לתתא, שלם בשמיא שלם בארעא, שלם לעילא דאיהו כללא דאבהן, תפארת ישראל, שלם לתתא בבנוי קדישין, שלים בשמיא שלים בארעא, וכדין ויהי בשלם סוכו ואוקמוה" (שהיה שלם מהאבות, ושלם מבנים, וזהו שלם, שלם למעלה ושלם למטה, שלם בשמים ושלם בארץ, שלם למעלה שהרי הוא כולל את כל האבות, והוא מידת התפארת (שמאחדת את מידות החסד והגבורה). שלם למטה שהרי כל בניו קדושים ושייכים לעם ישראל. שלם בשמים ושלם בארץ ולכן כתוב עליו "ויהי בשלם סוכו").

יעקב מהווה מודל לאדם השלם, ועלינו להתבונן היטב בדרכו של יעקב ובמידותיו, בכדי לנסות לקנות את השלמות המופלאה של יעקב אבינו.

נראה לעניות דעתי שבאותו הפסוק שדורש הזוהר על שלמותו של יעקב, טמונים תמציתם של הדברים:

"ויבוא יעקב שלם עיר שכם, אשר בארץ כנען, בבואו מפדן ארם, ויחן את פני העיר, ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אוהלו מיד בני חמור אבי שכם במה קשיטה, ויצב שם מזבח ויקרא לו א-ל אלוקי ישראל".

כבר מהתבוננות ראשונית בפסוקים רואים את השילוב המופלה בין שמים לארץ. מצד אחד יעקב אבינו מנהל משא ומתן עם האנשים הנמוכים ביותר, בני חמור, וקונה את אדמת הארץ. מאידך גיסא, יעקב אבינו מציב מזבח וקורא בשם ה'. העיסוק בקניין הארצי של אדמת הארץ לא פוגע ולא מפחית את הקישור לקב"ה ואת העלאת כל הדברים לקדושה.

אם נעמיק מעט יותר, על פי דברי חז"ל "ויבוא יעקב שלם'- אמר רב שלם בגופו (שנתרפא מצליעתו), שלם בממונו (שלא חיסר כלום מכל אותו דורון), שלם בתורתו (שלא שכח תלמודו בבית לבן)". כלומר, יעקב אבינו שלם מכל הצדדים, מצד הגוף, מצד הנשמה, ומצד יכולת ההשפעה והפעולה בעולם.

אולי כך ניתן לראות כבר בתחילת פגישתנו עם יעקב, שם מכנה אותו התורה "איש תם יושב אוהלים". "איש תם"- כלומר, איש שלם. "יושב אוהלים"- כלומר, יושב בהרבה אוהלים: אוהל התורה, אוהל החכמה, אוהל המלאכה וכו'. מתוך השלמות של יעקב אבינו הוא זוכה שכל 12 השבטים ממשיכים להיות חלק מעם ישראל, שהרי יש מקום לכל כוח ולכל שיטה.

כך אולי גם ניתן להסביר את הדברים הנוראיים שדורשים חז"ל על המילים "ויקרא לו אל אלוקי ישראל": "אמר רב אחא אמר רבי אלעזר: מניין שקראו הקב"ה ליעקב 'אל' שנאמר ויקרא לו 'אל אלוקי ישראל…'". אנו יודעים שהמילה אלוקים מייצגת את כל הכוחות כולם. מצד מסויים יעקב אבינו הוא אל, שכן הוא מכיל את כל הכוחות, וכך קורא לו הקב"ה.

וממשיכים חז"ל לדרוש: "ויחן את פני העיר'- אמר רב מטבע תיקן להם, שמואל אמר שווקים תיקן להם, ורבי יוחנן אמר מרחצאות תיקן להם". ואומר המדרש (בראשית רבה עט, ו): "התחיל מעמיד הטליסין (שווקים, חנויות) ומוכר בזול". כלומר, חז"ל דורשים את המילה 'ויחן' מלשון חן. כמה נפלא שכאשר יעקב אבינו מגיע לארץ, עוד לפני שהוא קונה אותה, הוא מתחיל בתיקונה ויפוייה.

הרצון הגדול של יעקב לתקן ולשפר כל מקום אליו הוא מגיע, הן ברמה הכלכלית (מטבע) והן בדאגה לכל אחד ואחד (מרחצאות וגשרים, הורדת מחירים), נובע מראייתו של יעקב את כל העולם כמכלול אחד. כל תיקון, בכל רמה, מקרב את העולם כולו לגאולתו. תיקון המטבע תורם באופן ישיר לקרבת ה' ולהופעת מלכות ה' בעולם.

כך גם ניתן להסביר את תחילת הפרשה ואת היחס שבין יעקב לעשו. רבים תמהו על נתינת המקום לעשו (המתנות, ההשתחוויות ודברי ההלל והשבח). ניתן לראות זאת כאסטרטגיה בלבד – הינצלות מעשו הרשע. אך גם ניתן לומר שיעקב ראה בעשו גם צדדים טובים שנצרכים לתיקון שלם של העולם.

גם אנו צריכים להיות אנשים שלמים למעלה ולמטה, בשמים ובארץ, פועלים לתיקון העולם ויישובו לשם שמים, ומחברים תורה ועבודה, לימוד ומעשה, גוף ונפש.

יהי רצון שדרכו של יעקב אבינו, דרכם של ישראל, תופיע עוד ועוד בעולם.

אולי יעניין אותך

רביבים 1179 - נאמנות לתורה, רגישות למשפחה

נאמנות לתורה, רגישות למשפחה

ככלל, אסור להשתתף בחתונה שאינה על פי ההלכה • בלא חתונה כדת משה וישראל אסור לאיש ולאישה לקיים יחסי אישות • מצווה מהתורה למחות כנגד העובר עבירה • בד בבד צריך לשקוד על שמירת היחסים הטובים עם כל בני המשפחה • במצב שבו עלול להיווצר קרע במשפחה, עדיף להשתתף באירוע כפי מידת ההכרח • צעיף פטור מציצית, הואיל ונועד לכיסוי הצוואר • מי שיכול עדיף שיקיים את מצוות הציצית בטלית מצמר
ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן