חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת ויצא- יעקב והאבנים בחייו

אחת הנקודות שחוזרות בחייו של יעקב היא האבנים.

יעקב מגיע ל'מקום' ולוקח מאבני ה'מקום'. לאחר מכן, כשהוא קם, "ויקח את האבן אשר שם מראשותיו, וישם אותה מצבה ויצוק שמן על ראשה".

מיד לאחר מכן יעקב נודר נדר שאם ישוב בשלום אל בית אביו אזי ה' יהיה לו לאלוקים "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים".

כשיעקב מגיע לבאר בחרן, ממנה משקים את העדרים, ישנה שם "והאבן גדולה על פי הבאר. ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והישקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה". וכאשר יעקב רואה את רחל מגיעה עם הצאן- "ויגל את האבן מעל פי הבאר".

22 שנים אחר כך, כאשר לבן רודף אחרי יעקב ומשיגו, והם באים בדין ודברים, מציע לבן "ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך". בתגובה יעקב מיד לוקח אבן: "ויקח יעקב אבן וירימה מצבה. ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים. ויקחו אבנים ויעשו גל, ויאכלו שם על הגל". כלומר, לבן מציע ליעקב ברית, ויעקב שם אבן, ולא מסתפק בכך אלא קורא לכל בניו ואומר גם להם לקחת אבנים.

וננסה היום להבין מדוע האבנים מקבלות מקום משמעותי כל כך בחייו של יעקב אבינו– עד כי הוא מכונה "אבן ישראל" (בראשית מט, כד)?

כפי שהבאנו שבוע שעבר, חז"ל אומרים שאברהם אבינו קרא לקב"ה 'הר', יצחק אבינו קראו 'שדה', ויעקב אבינו קראו 'בית'. ניתן ללמוד מכאן כי אצל אברהם ויצחק הגילוי האלוקי לא נכנס לתוככי המציאות ותוככי החיים. (זו גם כנראה הסיבה שהם לא מצליחים להעמיד את בית ישראל, שכן יש חלקים במציאות שעדיין לא מסוגלים לקבל עול מלכות שמים, להופיע את הגילוי האלוקי. לכן ישמעאל ועשו, חלק מזרעם, לא שייכים לגילוי דבר ה' באופן המרכזי. וכלשון חז"ל: "נמצא בזרעם פסול"). לעומת זאת יעקב אבינו מצליח לגלות את השכינה בכל רבדי המציאות, עד האבנים שמייצגות את הכוח הנמוך ביותר בטבע, את הכוח הדומם. אפילו אבנים סופגות קדושה, ולא רק שאינן מפריעות לגילוי האלוקי אלא להיפך, הן מצטרפות אליו.

מהמקום הזה יכול יעקב אבינו להיות "אבן ישראל"- היסוד והתשתית עליה בנויים כל ישראל: כל י"ב השבטים, כל שישים ריבוא נשמות ישראל המייצגות את כל הכוחות כולם. זו אולי גם הסיבה שחז"ל אומרים שיעקב זוכה לנחלה ללא מיצרים. כלומר, הוא זוכה לקדש את כל המציאות.

זה החידוש המיוחד של יעקב, ולכן בראשית דרכו הוא מעמיד אבן ואומר ש"זה בית אלוקים וזה שער השמים", שגם מתוך האבן תתגלה הקדושה האלוקית. ואז הוא ממשיך לצעוד ומגיע לבאר המכילה מים חיים וחיוניות (וכידוע בהרבה מקומות "אין מים אלא תורה"). אלא שישנה בעיה- יש אבן גדולה על פי הבאר. ויותר מכך, התורה מדייקת "והאבן"- כלומר, יש כאן אבן ידועה, אותה האבן שתמיד חוסמת מלפגוש את המציאות הרוחנית, מלפגוש את הגילוי האלוקי, ולכן היא מצריכה מאמצים כבירים על מנת להצליח להגיע למים החיים. אך יעקב מוריד את האבן בקלילות, ובכך מגלה שאין כאן באמת חסימה, ושגם האבן היא חלק מהגילוי האלוקי.

כך גם כאשר לבן רוצה לכרות עם יעקב ברית, יעקב רוצה להדגיש ללבן שאין כאן כריתת ברית בין איש רוח לאיש חומר, שאין חלוקה בין העולם הזה לעולם הבא. יעקב מדגיש שהוא שייך לכל, ולכן הוא שם אבן, ואומר לכל שבטי י-ה לאסוף אבנים, להראות שהמציאות כולה שייכת לגילוי דבר ה'.

בימים אלה אנו מתמודדים שוב עם סוגיית יישוב הארץ, הסוגיה המרכזית שמלווה אותנו במאה השנים האחרונות, שהיא סוגיית הגילוי האלוקי באבנים, בסלעים ובאדמה. אנו יודעים שהסלעים והאבנים של ארץ ישראל הם באמת שער השמים, ולכן מכירים בקדושת כל רגב וסלע בה.

יהי רצון שנזכה לקדש את המציאות כולה, כפי שמביא ה'מסילת ישרים':

"כי העולם נברא לשימוש האדם. אמנם הנה הוא עומד בשיקול גדול, כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הינה הוא מתקלקל ומקלקל העולם עמו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו. כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך… ובעניין אבני המקום שלקח יעקב אבינו ושם מראשותיו אמרו: 'אמר רבי יצחק: מלמד שנתקבצו כולן למקום אחד והיתה כל אחת אומרת: עלי יניח צדיק ראשו".

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן