חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת וארא – מאמרות, מכות ודיברות

השם המפורש

הפרשה פותחת: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל שדי, ושמי י-ה-ו-ה לא נודעתי להם", ובהמשך: "וידעו מצרים כי אני י-ה-ו-ה", "וידעו מצרים כי אני י-ה-ו-ה בנטותי את ידי על מצרים…'. סה"כ חוזר הביטוי "אני י-ה-ו-ה', שמונה פעמים בפרשה.

ויש להבין מה עניינו של השם העליון הזה, הקדוש ביותר בשמות ה'. חז"ל קוראים לשם זה: השם המפורש. כלומר, עניינו של שם זה הוא לפרש ולגלות, לחשוף את העניין האלוקי, ולגלות את דבר ה' בעולם.

בספר שמות, ישנו את הגילוי האלוקי העליון ביותר- הגילוי האלוקי במעמד הר סיני, שם דיבר ה' עם כל העם. מעמד הר סיני הוא המקור, הוא הגורם והמחולל לדבר המופלא של חיים על פי רצון ה', ליכולת שלנו לדעת "מה ה' אלוקיך רוצה מעמך". ולקראת הגילוי הזה, ישנם הכנות, שהולכות ומגלות, הולכות ומפרשות, הולכות ומאירות את הגילוי האלוקי בעולם.

הגילוי האלוקי מופיע בשלוש מדרגות עיקריות: עשרת המאמרות, עשרת המכות ועשרת הדיברות. כדבריו של השפת אמת בשם סבו הרי"מ: "שהיה צורך לעשר מכות, להסיר הקליפה והסתר מעשרה מאמרות, לעשותן עשרת הדיברות" (שפת אמת, בא, תרל'א), "אחר גאולת מצרים נעשה מעשרה מאמרות עשרת הדיברות באמצעות עשר מכות" (תרל'ב).

כלומר, יש כאן שלבים בגילוי האלוקי – מאמרות, מכות ודיברות- כאשר המכות הופכות את המאמר לדיבור. ויש לראות מה כוונת הדברים? היאך המכות מגלות את הדיברות? ומה ההבדל בין מאמר לדיבור?

ה'שפת אמת' מבאר שמאמר הוא נסתר. הקב"ה מתגלה בטבע, בחוכמה האינסופית, הנמצאת בכל- מביצי כינים עד קרני ראמים, מעומקי העומקים עד מרחבי הרקיע, שאיננו יודעים את סופם.

אבל כל החכמה האלוקית הזאת נסתרת. וכלשון הזהב של דוד המלך: "השמים מספרים כבוד אל, ומעשה ידיו מגיד הרקיע, יום ליום יביע אמר, ולילה ללילה יחוה דעת, אין אמר ואין דברים, בלי נשמע קולם, בכל הארץ יצא קום, ובקצה תבל מליהם…". יש כאן מאמר אדיר, ללא קול, יש כאן פלא, אך הוא טבעי.

מה זה אומר לנו? מה אנחנו צריכים לעשות? מה הקב"ה רוצה מאיתנו? מה חובת האדם בעולמו?

לעומת המאמרות, הדיבור האלוקי הוא הגלוי, המנהיג (דבר לדור), המכוון, הברור והבהיר המופיע בתורה, כפי שמופיע שם בהמשך אותו המזמור: "תורת ה' תמימה משיבת נפש, עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי לב, מצוות ה' ברה מאירת עיניים…'.

בין המאמרות לדיברות

מה בין השניים? – הטבע מספר ומגיד. התורה משיבת נפש, מחכימת פתי, משמחת לב, מאירת עיניים – מה שאין בכוחו של הטבע לעשות. הוא (השמיים, היום והלילה) רק מספר, מגיד, מביע, מחווה. אבל לא הכול שומעים, לא הכול רואים ומבינים וקולטים.

ובין שני אלה, בין המאמרות ובין הדיברות – באו עשר המכות, מעשי ה' במצרים, שהיו הכנה למעמד הר סיני ולהתגלות שבמתן תורה. בהן נתגלה כוחו להדביר את כוחות הטבע, המטעים את הבריות, על ידי שהפך ים ליבשה, מים לדם, עפר לכנים, אור לחושך – לגלות את שם הוי'ה.

עשרת המאמרות, מעשה בראשית, נפלאות ה' שבטבע – גם דיבורם אינו אלא דומם: 'אין אומר ואין דברים, בלי נשמע קולם', ואפילו בשעה ש'בכל הארץ יצא קום, ובקצה תבל מליהם'. מי שאינו יודע להטות אוזנו – אינו שומעם, ואינו רואה בהם פועל ה'- והוא עשוי לייחסם לעבודה זרה או לטבע העיוור.

ואילו עשרת הדיברות הם התגלות מפורשת: 'פנים בפנים דבר ה' עמכם' – במעמד הר סיני.

אך כדי להכשיר את העולם להתגלות זו נדרשה הכנה מוקדמת: הפגנת כוחו של ה' ונפלאותיו מעל לטבע, נפלאות שלא יוכל הרואה להתכחש להן ולכפור בהן ולהתעלם ממי שעשאן.

קולות אלוקים

אלו הדברים באופן כללי, אך שומה עלינו להקשיב מה אומרות המכות בפירוט, מה הן דוברות אלינו. לא נוכל במסגרת זו לפרט את כל המכות, אך ניתן דוגמא אחת:

המכה החותמת את פרשתנו היא מכת הברד. אם היו שואלים אותנו מה הדבר הקשה במכת הברד, היינו אומרים שזה שהברד משבר, מקלקל, הורס ופוגע ביבול ובתבואה, בבע"ח ובאדם שלא נס לביתו- אלו הדברים הקשים שבמכה זו. אלא שפרעו מדגיש דבר אחר: "העתירו אל ה' ורב מהיות קולות אלוקים וברד ואשלחה אתכם ולא תוסיפון לעמוד, ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרוש את כפי אל ה' הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי לה' הארץ". מה שמפריע לפרעה זה קולות האלוקים!

מכת ברד באה להשמיע קול אחר, קול עליון מאד, קולות אלוקים, את אותו הקול שלא נשמע, זה מה שבאה מכת ברד להשמיע, קול אלוקים נשמע בארץ, משנה את המציאות כולה, אי אפשר לא להשוות את הפסוקים כאן לפסוקי מעמד הר סיני: "ויט משה את מטהו על השמים וה' נתן קולות וברד ותהלך אש ארצה…", "ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר…והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן…".

רש"י מביא את דברי המדרש על המילים "על השמים" המחדדים את הדברים עוד יותר: "מדרש אגדה הגביהו הקב"ה למשה למעלה מן השמים", משה עולה למרום להביא קולות אלוקים…

כל מכה ומכה, משמיעה את הקול האלוקי בדרכה שלה. ופרעה לא יכול לסבול זאת.

יהי רצון שנזכה להקשיב ולשמוע, לקול האלוקי הגלוי, ומתוך כך לחשוף את הקולות האדירים הסמויים בכל המציאות.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן