שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

נסיעה בשבת ללידה

שלום הרב. האם בנסיעה ללידה בשבת מותר לעצור בדרך ולהוריד את הילדים אצל ההורים. מדובר שההורים נמצאים במסלול הנסיעה. בנוסף אשמח לדעת האם מותר להפעיל מזגן ולהשתמש במוזיקה במהלך נסיעה ללידה בשביל לעזור ליולדת. תודה רבה

  1. רק אם אין ברירה ולא ניתן להשאירם אצל השכנים (להלן יג).
  2. לא תמיד כשנוסעים לבית החולים האישה נחשבת יולדת לעניין התרים אלו, שהרי פעמים שהיתה ירידת מים אבל האישה מרגישה מצוין למרות שצרכים לנסוע לבית החולים. וגם כאשר היא נחשבת יולדת, מותר רק מה שממש נצרך ליולדת. מוזיקה אינה דבר ממש נצרך. מזגן – אם היולדת צריכה מזגן – מותר.
    שולחן ערוך – "נקראת יולדת לחלל עליה שבת משתשב על המשבר, או משעה שהדם שותת ויורד, או משעה שחברותיה נושאות אותה בזרועותיה שאין לה כח ללכת." אנחנו נוסעים לבית החולים גם כשיש צירים או ירידת מים כדי להיות מוכנים ללידה בבית החולים, אבל היא עדיין לא נחשבת 'יולדת'.

    עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. אביא לך אותם הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

    מה מותר לעשות עבור החולה המסוכן

    ה. מעבר לטיפול הישיר שנועד להצלת החולה, עושים גם דברים שנועדו להפגת כאביו או חיזוקו, שעל ידם יוכל להתגבר על מחלתו. אמנם כאשר המטפל יודע שמלאכה מסוימת אינה נצרכת להצלת חיי החולה כלל, או שאפשר לדחותה למוצאי שבת, יימנע מלעשותה בשבת. אבל אם אינו יודע מה נחוץ לחולה לשם הצלתו ומה לא, יעשה את כל הנצרך לו.

    ו. מלאכת ההצלה צריכה להיעשות באופן הטוב ביותר, אבל כאשר המצב אינו בהול, וברור שעשיית המלאכות על ידי גוי או קטן או בשינוי לא תגרום לשום פגיעה או עיכוב בהצלה, לא בהווה ולא בעתיד, עדיף לעשות כך כדי למעט באיסור. ולכן טוב שבתי חולים ואנשים שעוסקים בהצלה, ילמדו כיצד למעט באיסורי השבת.

    ז. היודע שיצטרך לטפל בשבת בחולה מסוכן, צריך להכין את כל מה שאפשר בערב שבת, כדי שיעשה פחות איסורים. ואף במצב של ספק, טוב להתכונן לטיפול בחולה, כגון מי שלעיתים מזדמן לו לטפל בפצועים, טוב שיחתוך לפני שבת את התחבושות. וכן העומדת ללדת, טוב שתשים בתיק לפני שבת את דברי המוקצה שצריכה לקחת לבית החולים יחד עם שאר הדברים, ותוציא מהרכב את המשאות המיותרים. אבל אינה צריכה לשבות בקרבת בית החולים, כי זו טרחה יתרה.

    ח. רופא שהוזעק מביתו לטפל בחולה מסוכן, טוב שיתקשר כדי לברר את מצב החולה, כי אולי יש צורך לתת כבר עכשיו הדרכה מסוימת, ואולי יתברר שצריך להביא עמו ציוד נוסף, ואולי אף יתברר שאין צורך בנסיעה. כמו כן, אם הזעיקו אמבולנס ובינתיים נמצאה דרך אחרת להבהיל את החולה לבית החולים, יש להתקשר כדי לבטל את ההזמנה.

    הנסיעה לבית החולים

    ט. יש לנסוע לבית החולים הקרוב, כדי שלא להוסיף בחילולי שבת. אמנם כאשר מדובר במקרה מיוחד שעל פי השיקול הרפואי יש עדיפות ברורה לבית החולים הרחוק, מותר לנסוע אליו. וכאשר היתרון הרפואי קל, או שהחולה לחוץ והנסיעה לבית החולים הרחוק תרגיע אותו, או שמדובר על בית חולים שמתנהל לפי ההלכה, אפשר להאריך מעט את הדרך.

    י. אפשר לנסוע ברכב פרטי או להזמין אמבולנס, וכן אפשר לקחת כל דבר נחוץ לשהייה בבית החולים. ואף דברי מוקצה הנחוצים מאוד למוצאי שבת, כגון כסף ופלאפון, מותר להניח בתיק בשינוי, ולהביאם אגב שאר הדברים.

    יא. לאחר שמגיעים וחונים במקום שאינו מפריע להגעת כלי רכב אחרים, לכתחילה יש לבקש מגוי שיכבה את הרכב והפנסים וינעל אותו על ידי השלט. ואם אין שם גוי, יכבה וינעל בשינוי (כמבואר בפרק ט, יא).

    יב. חולה שיש בו סכנה זקוק למלווה אחד שיהיה עמו בבית החולים, לכן אם המלווה לא הגיע איתו, יתקשרו אליו כדי שייסע לבית החולים. ובמקרים חריגים, כאשר החולה או היולדת נכנסים לחרדה ותובעים מלווה נוסף, יכולים שניהם לנסוע. ואם הנסיעה ארוכה והמלווה הוא הנהג, ניתן לצרף מלווה נוסף שיחיש עזרה בעת הנסיעה.

    יג. כל תוספת של אדם נוסף ברכב כרוכה באיסורי תורה של הבערת אש חזקה יותר במנוע. לכן כאשר יש ליולדת ילדים קטנים בבית, היא צריכה להשאיר אותם אצל השכנים. ורק אם הם גרים במקום שלא ניתן לסמוך על אף שכן שיהיה עם הילדים, ויש סכנה בהשארתם לבד בבית, מותר לצרפם לנסיעה לבית החולים, ואף להאריך מעט את הדרך כדי להביאם למשפחה שתוכל לשמור עליהם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-03 12:13:07

יום טוב

שלום לרב. האם מותר ביום טוב למרוח דבש לא מבושל על ג'חנון אפוי כל צרכו, ולחמם על הפלטה עבור מחללי שבת בפרהסיה? ראיתי בפניני הלכה שהרב מתיר לבשל עבור מחללי שבת בפרהסיה. השאלה שלי, לדעת המחמירים שאוסרים לבשל עבור מחלל שבת בפרהסיה, האם הג'חנון עם הדבש, שהגיע ליד סולדת על הפלטה נחשב לבישול? 1.שהרי לא ניכר בעין שיש כאן בישול עבורם. 2.הדבש טפל לג'חנון.

כאשר אסור לבשל, כמו עבור גויים, כל דבר שיש בו משום בישול בשבת אסור גם ביום טוב. לכן הסברות שהבאת לא שייכות. סברות אלו אולי שייכות לדין הזמנתו של הגוי או היהודי, ששם האיסור הוא שמא ירבה בשבילו מאכל ולא שמא יוסיף בשבילו דבש לג'חנון, אבל בזה הפוסקים בימינו נטו להקל להזמין מחלל שבת (ציץ אליעזר חלק ח' תשו' יז; אשרי האיש יו"ט אות יז בשם הרב אלישיב; שולחן שלמה יו"ט סי' תקיב אות יב).

יש לציין שגם לדעת המחמירים בבישול עבור חילוני בחג, יש מקום להקל, וכפי שכתב הרב אויירבך בהליכות שלמה, שאדם שבוש מלחלל שבת בפני אדם חשוב, אין דינו כמחלל שבת בפהרסיא לענין זה, וכן אדם שבוש בכך בפני אביו או אמו ואינו מחלל שבת במחיצתם – מותר לבשל עבורו ביום טוב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-03 09:45:38

קו התאריך בספירת העומר

האם מותר לטוס מאוסטרליה ללוס אנג'לס בספירת העומר ואם כן מה סופרים ומתי חוגגים את השבועות והאם הדין קל יותר שחוגגגים שבועות בירושלים ולא בארהב בתודה רבה מראש

האם מותר? כן.

איך יספור? הואיל ונוסף לו יום אחד – ביום שבו הוא מגיע ללוס אנג'לס יספור בלי ברכה עוד הפעם את הספירה שספר אתמול באוסטרליה ואנשי לוס אנג'לס סופרים היום, ובהמשך הימים יספור בברכה כאנשי המקום.

לגבי חג השבועות – בכל מקרה חוגג כפי המקום שנמצא שם באותו זמן, לא משנה אם הוא בארה"ב או בירושלים.
https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 21:51:19

הוא למעלה והיא וכו'

הוא למטה והיא למעלה. מה ההלכה? ראיתי דעות שונות בעניין.

יש דין ויש חומרה או הידור. חשוב בהלכה לדעת את הדין ולהחליט האם להחמיר או לא לפי המצב. למשל אם שמחת הזוג תהיה דווקא באופן שהאישה למעלה, הדין הופך להיות הידור, שהרי עיקר העניין הוא שמחת הזוג יחד.

את פירוט הסוגיה והסברתה אתה יכול לראות בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו סוף פרק ב דרך האתר, שם אפשר לקרוא מכל הספרים, כולל ספר ההרחבות לשמחת הבית.

אביא לך את מסקנת ההלכה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור שכבר יצא (סעיף לט):

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

שלא כדרכה

לז. כאשר אחד מבני הזוג חש צורך לקיים את החיבור בפי הטבעת תוך הוצאת הזרע, אם השני מסכים לכך, רשאים להקל באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע היריון.

לח. כאשר בני הזוג אינם יכולים לקיים ביאה בנרתיק או בפי הטבעת, יכול הבעל להוציא את זרעו על גוף האישה או בחיבור עם קונדום באקראי, אך לא באופן קבוע כדי למנוע היריון (ועי' להלן ה, טו-יז).

לט. יש אומרים שגם כאשר החיבור נעשה בנרתיק, נכון שייעשה באופן שהאיש למעלה והאישה למטה ופניהם זה אל זה. אמנם מצד הדין כל התנוחות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. ובחיבור שמקווים שממנו יהיה היריון, עדיף שיתחברו באופן המובחר. וכן כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שלא לשנות.

ראייה ונישוק

מ. מותר לאיש ולאישה לראות ולנשק כל מקום בגופו של השני. כאשר דבר מסוים משמח באופן מיוחד אחד מהם, אף שהשני אינו מעוניין בו כל כך, כל זמן שאינו דוחה אותו, הרי הוא בכלל מצוות עונה ומצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".

אמנם לגבי הסתכלות ונישוק הבעל בפתח הנרתיק של האישה, מצד הצניעות והקדושה עדיף להחמיר, אלא אם כן הדבר משמח מאוד אחד מהם, עד שבלא זה שמחתו פגומה (ואם ירצו להחמיר, יימנעו מכך בחיבור שיכול להיות ממנו היריון). וכאשר אחד מבני הזוג חש מזה דחייה, נכון שלא לעשות זאת. לאישה אין הגבלות ביחס לנישוק וראיית האיבר של בעלה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 19:56:06

כיסוי ראש מלא אל מול פאה

שלום רב לרבנים. לפי הרב מלמד שליטא למסקנה מה עדיף מטפחת לכיסוי הראש שמוציאים ממנה שיעור שתי אצבעות או פאה נורית? תודה רבה לרבנים על כל העזרה.

המנהג הרווח כיום של אלפי נשים צדיקות להוציא מעט משיער הראש, לכן זה עדיף על פאה נוכרית שבפועל בציבור שלנו המנהג הרווח להחמיר בזה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 11:24:46

יש לך שאלה?

פרשת וארא – מאמרות, מכות ודיברות

השם המפורש

הפרשה פותחת: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל שדי, ושמי י-ה-ו-ה לא נודעתי להם", ובהמשך: "וידעו מצרים כי אני י-ה-ו-ה", "וידעו מצרים כי אני י-ה-ו-ה בנטותי את ידי על מצרים…'. סה"כ חוזר הביטוי "אני י-ה-ו-ה', שמונה פעמים בפרשה.

ויש להבין מה עניינו של השם העליון הזה, הקדוש ביותר בשמות ה'. חז"ל קוראים לשם זה: השם המפורש. כלומר, עניינו של שם זה הוא לפרש ולגלות, לחשוף את העניין האלוקי, ולגלות את דבר ה' בעולם.

בספר שמות, ישנו את הגילוי האלוקי העליון ביותר- הגילוי האלוקי במעמד הר סיני, שם דיבר ה' עם כל העם. מעמד הר סיני הוא המקור, הוא הגורם והמחולל לדבר המופלא של חיים על פי רצון ה', ליכולת שלנו לדעת "מה ה' אלוקיך רוצה מעמך". ולקראת הגילוי הזה, ישנם הכנות, שהולכות ומגלות, הולכות ומפרשות, הולכות ומאירות את הגילוי האלוקי בעולם.

הגילוי האלוקי מופיע בשלוש מדרגות עיקריות: עשרת המאמרות, עשרת המכות ועשרת הדיברות. כדבריו של השפת אמת בשם סבו הרי"מ: "שהיה צורך לעשר מכות, להסיר הקליפה והסתר מעשרה מאמרות, לעשותן עשרת הדיברות" (שפת אמת, בא, תרל'א), "אחר גאולת מצרים נעשה מעשרה מאמרות עשרת הדיברות באמצעות עשר מכות" (תרל'ב).

כלומר, יש כאן שלבים בגילוי האלוקי – מאמרות, מכות ודיברות- כאשר המכות הופכות את המאמר לדיבור. ויש לראות מה כוונת הדברים? היאך המכות מגלות את הדיברות? ומה ההבדל בין מאמר לדיבור?

ה'שפת אמת' מבאר שמאמר הוא נסתר. הקב"ה מתגלה בטבע, בחוכמה האינסופית, הנמצאת בכל- מביצי כינים עד קרני ראמים, מעומקי העומקים עד מרחבי הרקיע, שאיננו יודעים את סופם.

אבל כל החכמה האלוקית הזאת נסתרת. וכלשון הזהב של דוד המלך: "השמים מספרים כבוד אל, ומעשה ידיו מגיד הרקיע, יום ליום יביע אמר, ולילה ללילה יחוה דעת, אין אמר ואין דברים, בלי נשמע קולם, בכל הארץ יצא קום, ובקצה תבל מליהם…". יש כאן מאמר אדיר, ללא קול, יש כאן פלא, אך הוא טבעי.

מה זה אומר לנו? מה אנחנו צריכים לעשות? מה הקב"ה רוצה מאיתנו? מה חובת האדם בעולמו?

לעומת המאמרות, הדיבור האלוקי הוא הגלוי, המנהיג (דבר לדור), המכוון, הברור והבהיר המופיע בתורה, כפי שמופיע שם בהמשך אותו המזמור: "תורת ה' תמימה משיבת נפש, עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי לב, מצוות ה' ברה מאירת עיניים…'.

בין המאמרות לדיברות

מה בין השניים? – הטבע מספר ומגיד. התורה משיבת נפש, מחכימת פתי, משמחת לב, מאירת עיניים – מה שאין בכוחו של הטבע לעשות. הוא (השמיים, היום והלילה) רק מספר, מגיד, מביע, מחווה. אבל לא הכול שומעים, לא הכול רואים ומבינים וקולטים.

ובין שני אלה, בין המאמרות ובין הדיברות – באו עשר המכות, מעשי ה' במצרים, שהיו הכנה למעמד הר סיני ולהתגלות שבמתן תורה. בהן נתגלה כוחו להדביר את כוחות הטבע, המטעים את הבריות, על ידי שהפך ים ליבשה, מים לדם, עפר לכנים, אור לחושך – לגלות את שם הוי'ה.

עשרת המאמרות, מעשה בראשית, נפלאות ה' שבטבע – גם דיבורם אינו אלא דומם: 'אין אומר ואין דברים, בלי נשמע קולם', ואפילו בשעה ש'בכל הארץ יצא קום, ובקצה תבל מליהם'. מי שאינו יודע להטות אוזנו – אינו שומעם, ואינו רואה בהם פועל ה'- והוא עשוי לייחסם לעבודה זרה או לטבע העיוור.

ואילו עשרת הדיברות הם התגלות מפורשת: 'פנים בפנים דבר ה' עמכם' – במעמד הר סיני.

אך כדי להכשיר את העולם להתגלות זו נדרשה הכנה מוקדמת: הפגנת כוחו של ה' ונפלאותיו מעל לטבע, נפלאות שלא יוכל הרואה להתכחש להן ולכפור בהן ולהתעלם ממי שעשאן.

קולות אלוקים

אלו הדברים באופן כללי, אך שומה עלינו להקשיב מה אומרות המכות בפירוט, מה הן דוברות אלינו. לא נוכל במסגרת זו לפרט את כל המכות, אך ניתן דוגמא אחת:

המכה החותמת את פרשתנו היא מכת הברד. אם היו שואלים אותנו מה הדבר הקשה במכת הברד, היינו אומרים שזה שהברד משבר, מקלקל, הורס ופוגע ביבול ובתבואה, בבע"ח ובאדם שלא נס לביתו- אלו הדברים הקשים שבמכה זו. אלא שפרעו מדגיש דבר אחר: "העתירו אל ה' ורב מהיות קולות אלוקים וברד ואשלחה אתכם ולא תוסיפון לעמוד, ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרוש את כפי אל ה' הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי לה' הארץ". מה שמפריע לפרעה זה קולות האלוקים!

מכת ברד באה להשמיע קול אחר, קול עליון מאד, קולות אלוקים, את אותו הקול שלא נשמע, זה מה שבאה מכת ברד להשמיע, קול אלוקים נשמע בארץ, משנה את המציאות כולה, אי אפשר לא להשוות את הפסוקים כאן לפסוקי מעמד הר סיני: "ויט משה את מטהו על השמים וה' נתן קולות וברד ותהלך אש ארצה…", "ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר…והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן…".

רש"י מביא את דברי המדרש על המילים "על השמים" המחדדים את הדברים עוד יותר: "מדרש אגדה הגביהו הקב"ה למשה למעלה מן השמים", משה עולה למרום להביא קולות אלוקים…

כל מכה ומכה, משמיעה את הקול האלוקי בדרכה שלה. ופרעה לא יכול לסבול זאת.

יהי רצון שנזכה להקשיב ולשמוע, לקול האלוקי הגלוי, ומתוך כך לחשוף את הקולות האדירים הסמויים בכל המציאות.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן