Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

1. הכשרת כלי 2. חרקים בכרובית

שלום וברכה, 1. בטעות כיסיתי סיר בשרי עם מכסה פרווה מזכוכית שמסביבו פס סיליקון שחור. איך הופכים את המכסה שוב לפרווה. 2. קראתי בכשרות ב' על כרובית וברוקולי, אם הבנתי נכון, מספיק בדרך האמצע לפרק אותה לחלקים ולהשרות במי סבון ואז לבשל? ככה גם עלים ירוקים? גם שומר שנגוע יותר?

  1. אם לא היה מאכל בשרי רותח בסיר בשעת הכיסוי, המכסה נשאר פרווה. אם היה מאכל בשרי רותח בסיר, צריך להכניס את המכסה כמה שניות לתוך סיר יותר גדול עם מים מבעבעים מרתיחה. לא משנה איזה סיר – בשרי או חלבי או פרווה, העיקר שיהיה נקי.
  2. עלים ירוקים כמו חסה וכרוב וכן שומר דינם יותר קל מכרובית וברוקולי, שהרי אפשר לנקות אותם לגמרי לאחר שרייה במי סבון.

לנוחותך אביא לך את הדינים הנוגעים לשאלתך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

מאכלים שלא ניתן לנקות כראוי

כ. בכרובית, ברוקולי וקלחי תירס אין אפשרות להוציא בהשרייה ושטיפה את כל השרצים הזעירים, הואיל וזרם המים אינו מגיע בעוצמה למקומות שהם נחבאים בהם. לכן המחמירים צורכים רק גידולים שגודלו בתנאים מיוחדים שלא מתפתחים בהם שרצים. והנוהגים על פי עיקר הדין מסתפקים בשטיפה טובה, שאין לחשוש לשרצים זעירים שאדם אינו רואה. ונכון ללכת לפי דרך האמצע ולהשרותם במים עם חומר ממוסס למשך כארבע דקות, ולשוטפם היטב.

כא. עלי בצל ירוק וכרתי (כרישה-לוף): למחמירים יש לקנות גידול מיוחד, או לחתוך כל עלה לשניים, להשרותו במים עם סבון ולשוטפו תוך שפשופו לכל אורכו. לפי עיקר הדין לא צריך לחותכו, אלא לשוטפו כמו שהוא. ונכון לחתוך כשלושה ס"מ ממקום החיבור שבין הבצל לעלה ולזורקו, שבאזור זה החשש לשרצים גדול יותר, ואת שאר העלים להשרות כמו שהם במים עם חומר ממוסס ולשטוף.

כב. תות שדה: למחמירים ניתן לאכול תותי שדה מגידול רגיל רק אם מקלפים את קליפתם, או משרים אותם במים עם חומר ממוסס, ושוטפים תוך הברשה יסודית של הקליפה. לפי עיקר הדין מותר לאכול תות שדה כדרכו. ונכון יותר לחתוך את מקום החיבור של התות לענף, להשרות במים עם חומר ממוסס ולשטוף היטב. כך יש לעשות גם בפטל ובתות עץ.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:29:19

אירוע לכבוד עבודי חברה בסינמה שלושת השבועות

שאלתי אתמול, לגבי אירוע עובדי חברה שנעשה בסינמה סיטי בשלושת השבועות. נשאלתי בתגובה מה יכלול הערב. הערב יכלול שיחות עם העובדים, סרט ואוכל. האם אפשרי ללכת בשלושת השבועות?

מכיוון שלא מדובר על מופע סטנדאפ או משהו כזה, ויש צורך שתהיי שם, אפשר ללכת גם אם זה יוצא בתשעת הימים. לגבי הסרט, כדאי לבדוק מראש שאין שם קטעים שלא ראוי לאדם דתי לראות. אם הוא לא ראוי, אז תלכי לשאר הערב חוץ מהסרט.

אביא לך את הדינים הרלווניים בקיצור כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא זה עתה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

בילוי ונופש בשלושת השבועות

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

שמחה של רשות

ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.

ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:11:36

כשרות גג רפרפת בפרגולה לסוכה

האם גג רפרפת חשמלי עם שלבים מאלומיניום שיכולים להיות נצבים ואז חמתה מרובה מצילתה ובחלק אחר של הזמן השלבים שוכבים ואז הגג אטום, האם פרגולה כזאת יכולה להיות כשרה עם שלבים נצבים וסכך כשר

כן. רק צריך לשים לב ששמים כמות של סכך כזו שגם ללא השלבים הוא עושה צל מרובה מהחמה, באופן שלא מתחשבים בסכך שנמצא בדיוק על השלבים עצמם, שהרי הוא לא עושה צל.

דין זה מבואר במשנה ברורה תרכו, יז. וכן בספר מקראי קודש הררי ה, מה הערה קכד.

בנוסף לכך, לכתחילה טוב לשים בין הפרגולה לבין הסכך – קורות עץ שעליהם הסכך נשען, מדין 'מעמיד', כפי שמובא בפניני הלכה סוכות, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "מותר לכתחילה להשעין את הסכך על כותל אבנים, אבל טוב שלא להשעינו על דבר שפסול לסכך, כגון ברזל, פלסטיק או קרשים שמקבלים טומאה. לפיכך, מי שמסגרת סוכתו מברזל, טוב שיניח על הברזל קורות עץ, ועליהן ישעין את הסכך."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-23 10:59:41

שלושת השבועות

שלום כבוד הרב, רציתי לשאול בקשר לשירים בשלושת השבועות אני קראתי מה שהרב כתב לעניין שירים אבל לא הבנתי כ"כ מה זה שירים סתמיים כל שיר שומעים היום הוא שיר סתמי? גם אם יש בוא קצב?

יש שירים עצובים, יש שירים סתמיים – לא שמחים ולא עצובים, ויש שירים שמחים. עד תשעת הימים אסור רק שמחים. אביא לך את הדברים כפי שהם כתובים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-22 08:15:47

יש לך שאלה?

שמות – להנצל משטף המים

משה רבנו והגאולה

השבת אנו מתחילים ספר חדש, ספר שמות. ספר זה מכונה גם 'ספר הגאולה'. האיש האדיר והגדול שמוביל את עם ישראל בספר הגאולה הוא משה רבנו, וננסה להתבונן בדמותו האדירה ולהבין דרכה מהי גאולה ומהי הדרך להיות גאולים.

השם של מנהיג ישראל, מי שהיה מלך ישראל הראשון, הכהן הגדול הראשון, ראש וראשון למעבירי התורה והנבואה, מי שהוביל את העם בראשית יצירתו, נקבע על ידי בתיה בת פרעה. זהו דבר מעניין שצריך לתפוס את תשומת ליבנו. יתר על כן השם הזה הוא על שם מאורע שולי לכאורה שהתרחש על ידי בתיה, כפי שמעיד הפסוק: "…ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו". על פי דברי חז"ל זהו איננו השם שהעניקו לו הוריו הצדיקים העליונים עמרם ויוכבד (המדרש אומר: "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא –  תני רבי מאיר: אומר טוב שמו, רבי יאשיה אומר: טוביה שמו". גם ההגיון מורה לכאורה להעדיף את השם טוב או טוביה, המייצגים את רצון האדיר של משה לעשות טוב וליצור טוב בעולם. משה הוא מנחיל התורה המכונה טוב, וכדברי הגמרא הידועה במנחות (נג:) "יבא טוב, ויקבל טוב, מטוב לטובים, 'יבא טוב' – זה משה דכתיב  'ותרא אותו כי טוב הוא', ויקבל טוב זו תורה דכתיב 'כי לקח טוב נתתי לכם',  מטוב זה הקב"ה דכתיב 'טוב ה' לכל',  לטובים אלו ישראל דכתיב 'הטיבה ה' לטובים'").

ממילא יש להבין מדוע בתיה היא הנותנת את שמו של מנהיג ישראל? מדוע דווקא שם זה הוא השם אותו בחר הקב"ה והוא השם הנישא בפי עם ישראל?

אולי נוסיף על הדברים עוד יסוד חשוב מאד והוא העובדה שאנו רואים את הקשר הגדול של גאולה זו למים: פרעה גוזר על הבנים להיות מושלכים למים, משה נמצא במים – והכול כי האצטגנינים ראו 'שעתיד מושיען של ישראל ללקות במים'. משה משוי מן המים, המצרים סופם ליפול במים: 'כי בדבר אשר זדו עליהם'. מה העניין הגדול של המים, עד שהמהר"ל מסביר שזו הסיבה שעם ישראל קרויים עברים – עברו ים. מדוע הים? ובכלל, מדוע העובדה שמשה משוי מן המים, ושעם ישראל עבר את המים, זה עניין כל כך חשוב ויסודי?

המים, הצורה והעקרונות

המהר"ל מסביר כי "מים מה שמאבד את הצורה" – המים סוחפים, שוטפים, שוחקים, מפוררים ומאבדים כל צורה. יתר על כן, המים לא רק מאבדים צורת כל דבר, אלא הם עצמם, במהותם, חומר חסר צורה.

המים מייצגים את החלק חסר האופי, חסר הצורה, חסר העקרונות. מי שמתפורר, נזיל, מושפע, מתפעל, הוא המיוצג על ידי המים. 'רשעים כים נגרש' – יש אנשים שנסחפים, אנשים חסרי עקרונות.

לצאת ממצרים, זה לצאת מתרבות שעובדת למים, עובדים ליאור. המכה הראשונה הייתה למים, כי מצרים מעריצים את המים, מעריצים את האנשים הזורמים, חסרי העקרונות, הנסחפים. וכפי שמגדיר הנביא יחזקאל 'זרמת סוסים זרמתם', או כפי הגדרתו של המהר"ל שמגדיר את מצרים כולה כ'חומר ללא צורה'.

משוי מן המים – זה לצאת מתרבות ההסחפות, תרבות הרייטינג, הטרנדים והפרסומות. איך זה קורה שנסיכה מצרית מצליחה לא להסחף? היא יורדת להטהר מגילולי בית אביה, היא מחליטה לצאת מהזרם, מהסחף, להיות בת-יה, בת חורין, היא מחליטה לחשוב מי היא ובמה היא מאמינה, היא מצילה ביודעין ילד מילדי העברים, היא מגלה את האישיות שלה- 'מן המים משיתהו'.

משה יוצא אל אחיו, הוא גדל בבית פרעה, כל מנעמי החיים לפניו, אבל הוא יוצא – ורואה איש מצרי מכה. אלה מעשים בכל יום- וממשה לכאורה מצופה לא להגיב, לזרום עם המציאות… אבל משה לא זורם. הוא מתקומם, הוא משוי, הוא לא מוכן לקבל את הנורמות המקולקלות, הוא מוכן למסור את כל עולמו כדי לא להסכים לעוול, לרשע, לחוסר האנושיות. הוא משוי.

חז"ל מבטאים זאת בלשון ציורית, שצווארו נעשה שיש. משה הוא אבן יציבה, הוא לא זורם, הוא איש אמת, איש עקרונות, חרב פרעה לא שולטת בו.

משה מגיע למדיין בה הוא איש זר, לא מכיר אף אחד. הנטייה הבסיסית במצבים כאלו הינה להטמע בחברה, להשתלב, אך משה מגיע. הוא רואה שמציקים לבנות יתרו, ומקבל מיד החלטה לא מימית- להתערב, לשנות. הוא לא מוכן לקבל את המציאות הזאת והוא דולה את המים שע"פ חז"ל עלו לקראתו. הוא איש השולט במים, קורע את הים. זה משה רבנו.

זכירת יציאת מצרים לימינו

יש מצווה לזכור כל יום בוקר וערב את יציאת מצרים, כי כל הזמן צריך להיזהר ממצרים, שכשיקוף למה שהם – טבעו במים. צריך להזהר לא לטבוע במים, לא להיסחף, לא להיות מושפעים, להיות אנשים של צורה, של עקרונות.

זה נכון תמיד, זה הולך ונהיה נכון יותר ויותר. במי התקשורת, המידע, הפרסומות השוטפים אותנו מכל עבר, זה נכון יותר מתמיד. היום לקראת הפריימריז, לקראת הבחירות, שמנסים לשטוף אותנו בנחשול אדיר, נהיה אנשים שלא נסחפים, מתפוררים וניגררים.

שנזכה להיות אנשים של צורה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן