שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

חג שבועות

שלום וברכה המ"ב פוסק (תצד,א): "וצריכין ליזהר אותם הנעורים כל הלילה שלא לברך על נטילת ידים בבוקר רק אחר שעשה צרכיו קודם התפלה ואז מברך על נט"י ואשר יצר" 1.לפי זה צריך להיזהר לאחר שמתפנה שלא לרחוץ ידיים כמו שעושים בכללי לאחר שמתפנה כיוון שצריך שהידיים יהיו מלוכלכות מהנגיעה במקום המכוסה? או שאם רוצה לחרוץ קודם אז יגע אחרי זה שוב במקום מכוסה ואז יטול? 2.צריך לגעת עם 2 הידיים וכל כף היד במקום מכוסה כשמפנה?

  1. אכן אם ישטוף וינגב נראה שהפסיד את הברכה ולא יועיל שייגע במקום מכוסה בלי התפנות, שאם לא כן מדוע אמרו בעניין זה שיתפנה לפני התפילה ולא הסתפקו בנגיעה במקום מכוסה. ולכן או שישטוף ולפני הניגוב ייטול ואזי הנטילה היא המשך של השטיפה וזה בסדר, או ייטול ואז ישטוף ובמקרה זה יכול כמובן לברך ולנגב לפני השטיפה.
  2. מספיק אצבעות של יד אחת.

    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-31 21:58:26

ברכות

האם יש בעיה להציע אוכל לאדם שאני יודעת שלא יברך, והאם יש הבדל בין סתם אוכל לאוכל שמברכים עליו "המוציא"? אם יתכן שאם אני לא יציע הם יעלבו זה משנה?

דין זה מבואר בפניני הלכה ברכות פרק יב. אביך לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

נתינת מאכל לחילוני

יט. אדם שמכבד את חברו במאכל, מוטל עליו לדאוג שיברך. אבל אם יש חשש סביר שהחבר ייעלב מבקשתו שיברך, יכבד אותו במאכל ומשקה בלא לבקש ממנו לברך. ואם אפשר, יברך בקול והחבר יענה 'אמן', וכך ייחשב כשותף במידת מה בברכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-30 12:34:17

לוחות הברית הראשונות

באיזה תאריך לוחות הברית הראשונות היו ?

לוחות הברית זה סיפור אחר (לוחות ראשונים נשתברו בי"ז בתמוז, ומשה ירד עם הלוחות השניים ביום הכיפורים). אתה ודאי שואל לגבי יום מתן תורה שאנו מזכירים אותו בחג השבועות. עניין זה מבואר בפניני הלכה מועדים פרק יג:

ג – זמן מתן התורה

מראשית הבריאה היתה הארץ יראה, "שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה – אתם מתקיימים, ואם לאו – אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו" (שבת פח, א). זהו שנאמר (בראשית א, לא): "וַיַּרְא אֱלוֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי", נוספה 'ה' ליום השישי, ללמד שכל קיומו של העולם תלוי באותו יום שישי בסיוון שבו יגיעו ישראל להר סיני ויקבלו את התורה.

בפועל התורה נתנה לנו ביום החמישים ואחד לספירת העומר, שחל בשביעי בסיוון, שכן כאשר ציווה ה' את משה להודיע לבני ישראל שיתקדשו במשך יומיים לקראת מתן תורה שיהיה ביום שישי בשבוע, הוסיף משה רבנו יום אחד, והורה להתקדש במשך שלושה ימים, והסכים הקב"ה עמו ונגלה על הר סיני ביום השבת (שבת פו, ב – פז, א). מתוך עובדה מופלאה זו למדנו על מעמדה של התורה שבעל פה, שאין התורה שבכתב יכולה להתגלות בלעדיה, שהיא המתווכת בין התורה שבכתב העליונה אלינו, ולכן אפילו מתן תורה נדחה ביום על פי תורה שבעל פה, היינו על פי פרשנותו של משה רבנו.

אלא שלכאורה קשה, אם כן מדוע אנחנו אומרים בתפילה שחג השבועות הוא "זמן מתן תורתנו" (שו"ע תצד, א), והלא חג השבועות הוא ביום החמישים לספירת העומר, ואילו אנו קיבלנו את התורה ביום החמישים ואחד לספירת העומר? אלא שבאמת, לאחר שנשלמה ספירת העומר, הגיע היום המקודש שבו זיכה אותנו ה' בתורה, וכך היה בשמיים, שכבר ביום החמישים התורה ניתנה לנו, אלא שאנחנו נזקקנו לעוד יום כדי לקבל אותה בפועל. אבל לדורות נקבע יום מתן תורה לפי היום שאותו קידש הקב"ה למתן תורה, ובו נִתנה לנו התורה בכוח (מהר"ל תפארת ישראל פרק כז).[1]

[1]. הדעה הרווחת שהציווי על לקיחת השה לקרבן הפסח היה בשבת י' ניסן, יציאת מצרים ביום חמישי, ומתן תורה ביום החמישים ואחד, שהוא יום שבת ז' בסיוון. וזוהי דעת ר' יוסי בשבת פו, ב, וכדעתו נפסק בשו"ע יו"ד קצו, יא. וכך כתב מהר"ל בתפארת ישראל כז. וכך כתבתי למעלה. אמנם יש עוד שתי דעות: למסקנת הגמרא (שבת פח, א) דעת חכמים שהתורה ניתנה בשבת שחלה ביום החמישים הוא ו' סיוון, ויצאו ממצרים ביום שישי. ולדעת מ"א בריש סימן תצד, אפשר שעל פי דעתם אומרים "זמן מתן תורתנו". ולירושלמי שבת פ"ט ה"ג, ופרקי דרבי אליעזר מה, יצאו ממצרים ביום חמישי, והתורה ניתנה ביום שישי ו' סיוון שהיה היום החמישים לספירה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-30 07:23:03

קפה לפני התפילה

שלום ראיתי שהרב כתב ברביבים של השבוע שלאחר הלימוד בליל שבועות, מי שצריך לשתות קפה אחרי עמוד השחר רשאי לשתותו ללא סוכר. מה זה שונה מיום רגיל שאדם קם ורוצה לשתות קפה לפני התפילה והןא רגיל לשתותו עם מעט סוכר וחלב שהרב כתב להתיר אם יש צורך וכו

אין זה שונה. גם ביום רגיל לכתחילה ישתה בלי סוכר, וגם בשבועות אם קשה יוסיף סוכר.

אביא לך את הדין מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה הלכות תפילה:

אכילה ושתייה לפני התפילה

ח. משעלה השחר אסור לאכול או לשתות משקה חוץ ממים קודם התפילה. מי שיתקשה להתרכז בתפילה בלא שתיית קפה או תה, רשאי לשתותם. אם מתקשה לשתותם בלא סוכר, רשאי להוסיף סוכר, ואם גם בלא חלב אינו יכול לשתות את הקפה, יוסיף חלב.

ט. מי שרעב מאוד או שחושש שיהיה רעב מאוד באמצע התפילה, ובלא שיאכל מעט לא יוכל להתרכז, רשאי לאכול מעט (בשבת לא יקדש לפני שיאכל). ואדם חלש שנאלץ לאכול ארוחה שלמה לפני התפילה, אם יכול להתפלל ביחיד לפני שיאכל, יעשה כך, ולאחר מכן טוב שילך למניין כדי לשמוע קדיש וקדושה.

י. מאכלים ומשקים שנועדו לרפואה, מותרים. וכן קטן שעוד לא הגיע לגיל בר מצווה, רשאי לאכול לפני התפילה, אמנם אם אין בכך קושי עדיף לעודדו להתאפק.

יא. מעיקר הדין מותר לאכול ולשתות לפני עלות השחר, ובחצי שעה שלפני עלות השחר אסור לאכול לחם ומאפה מזונות בשיעור 'כביצה' ואסור לאכול ארוחה שלמה. אמנם לכתחילה ראוי שלא לאכול ולשתות אחר שינת קבע בלילה עד לאחר תפילת שחרית, אלא אם כן בלא זה ייגרם לו ביטול תורה (והנוהגים על פי הקבלה מחמירים בזה יותר).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-05-29 11:51:03

יש לך שאלה?

ואהבת לרעך כמוך

הרב גור גלון

עם קדוש

בפרשתנו ישנו ריבוי גדול של מצוות: הן מצוות שבין אדם למקום והן מצוות שבין אדם לחברו, והכותרת לכל המצוות הללו היא ההבטחה והציווי "קדושים תהיו".

עובדה מעניינת ומופלאה שמעתי מהרב יצחק בן-שחר, בכל ספר בראשית לא מופיע הציווי לקדש, וכן לא מופיע השורש ק.ד.ש – פרט לבריאת העולם בה נאמר שהקב"ה קידש את היום השביעי.

הפעם הבאה בה מופיע שוב השורש ק.ד.ש הינה כאשר משה רבנו נשלח, במעמד הסנה, להיות מנהיגם הראשון של עם ישראל ולגלות את כוח האומה הישראלית.

הדברים מתחברים למה שהערנו בעבר, אין אפשרות להשיג קדושה אלא כאומה (וראו בעניין זה את דבריו הנפלאים של רבי יונתן אייבשיץ' על תחילת פרשתנו שהבאנו בעבר).

הפעם נוסיף ונעיין בדברי ה'מאור ושמש' שמדייק מהמילים "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו",

"האדם ירצה להתבודד להיות ביחיד, ויסבור שעל ידי זה יזכה לקדושה העליונה? תלמוד לומר: 'כי קדוש אני'- 'קדושתי למעלה מקדושתכם' שאין זה אלא בהבורא לבדו שהוא יחיד ומיוחד. אבל אם האדם ירצה להמשיך עליו קדושת הבורא ברוך הוא אי אפשר אלא בהקהל יחד".

כלומר, כדי להגיע לקדושה צריך ליצור מדינה מתוקנת. רק אומה שלמה על כל מרכיביה – יכולה ליצור קדושה קיימת שתתמיד במציאות.

כלל גדול בתורה

נמקד את המבט בנקודה יסודית אחת, שבמבט ראשון אולי תראה כסותרת את דברינו הראשונים, אך במבט עמוק יותר נראה כי היא הבסיס והיסוד להם.

בספרא על פרשתנו מובאת מחלוקת מהו הכלל הגדול ביותר בתורה: "ואהבת לרעך כמוך'- רבי עקיבא אומר זהו כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר 'זה ספר תולדות אדם' זה כלל גדול מזה". על מנת להבין את כוונת דברי בן עזאי יש לעיין במלוא הפסוקים העוסקים בסוגיה (בראשית ה, א-ב): "זה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלוקים אדם בדמות אלוקים עשה אותו, זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם".

"זה ספר תולדות אדם". מהו אדם? מיהו אדם? מגלה הפסוק שאדם הוא אותו אחד המורכב מזכר ונקבה. זוהי כנראה הכוונה של המילים "בדמות אלוקים עשה אותו" – באדם ישנם כוחות רבים ומגוונים (הפרוש הפשוט של 'אלוקים' הינו 'בעל הכוחות כולם'). מתוך ריבוי הכוחות וחיבורם יכולות להתגלות תולדות.

כלומר, לדעת בן עזאי, הכלל הגדול ביותר בתורה הוא שמתוך חיבור הזכר והנקבה נוצר האדם שבכוחו לפרות ולרבות. פרייה ורביה ויצירת אדם זוהי ודאי היצירה המופלאה ביותר שהאדם יכול ליצור בעולם. מכאן עולה לכאורה שבן עזאי חולק על רבי עקיבא ואומר שהכלל הגדול ביותר הוא לא רק להתחבר 'לרעך' אלא להגיע לחיבור ואהבה שלמה עם אשתך. אולם פעמים רבות שמענו ממו"ר הרב אליעזר מלמד שליט"א בשם האר"י הקדוש שמצוות 'ואהבת לרעך כמוך' מתקיימת בשלמות רק בין בני הזוג – כך שיוצא שרבי עקיבא מסכים לדבריו של בן עזאי.

ואהבת לרעך – והגדתם לבנך

אמירתו של בן עזאי היא אמירה יסודית ובכוחה לשנות את החיים. אם יש בנו את ההבנה, שזה הכלל הגדול ביותר, זהו לימוד גדול על ההשקעה והמאמצים הנצרכים לבניין הבית לעניין הזוגיות והפרייה והרבייה הנוצרת מתוך אותו חיבור ואהבה. כל מי שמבין בחינוך יודע שזהו הדבר החשוב ביותר בו, המודל לאהבה, חיבור, חברות, יחסי אנוש, תקשורת, דיבור, שיתוף, עזרה הדדית, שיחה והמון דברים נוספים שנמצאים במערכת זוגית שלמה – אלו הדברים החשובים ביותר שנוכל להקנות לדור הבא, אם יגדל בבית של זוג שזכו ושכינה ביניהם.

יש כאן יסוד חשוב. בניין האומה והחברה יבנה רק מתוך אבני בניין חזקים, שהם הבתים המתוקנים, בתים שבבסיסם עומדת זוגיות שלמה, אהבה גדולה, ובהם גדלים ילדים שהם דור העתיד של האומה.

יהי רצון שנזכה לבנות משפחות מפוארות, בתים של אהבה וקדושה ומתוך כך להקים בפועל את עם הקודש על אדמת הקודש.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן