חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

יש לך שאלה?

יש חיים אחרי המוות – לפרשת פרה

השבת הינה השבת השלישית מארבעת הפרשיות ובא נקרא את פרשת פרה. כפי שכבר כתבנו, יש בארבעת הפרשיות מהלך הדרגתי בו אנו מתעלים מפרשת שקלים לפרשת זכור ומפרשת זכור לפרשת פרה, וממנה לפרשת החודש.

פרשת פרה עוסקת בהיטהרות מטומאת המת, ובאופן פשטני היא נקראת בתאריך זה כחלק מההכנה להקרבת קורבן הפסח, ולעניות דעתי, יש כאן ניסיון עמוק להמשיך להילחם בעמלק.

מחשבתו של המן

המן שמח מאוד שהגורל נופל על חודש אדר ובו יהיה, על פי תכנונו, כלויים והשמדתם ח"ו של ישראל. שמחתו נובעת מכך שבחודש זה נפטר משה רבנו, מושיעם של ישראל. התפיסה העמלקית סוברת שלכל דבר יש סוף, שאין דבר נצחי או אינסופי בעולם הזה. לכל התחלה יש סוף, וכפי שישראל התחילו בחודש הראשון- חודש ניסן- הרי שסופם יופיע בחודש האחרון, הוא חודש אדר.

תפיסה זו שכל דבר הוא סופי (בדור הזה אי אפשר שלא להיזכר ב'פתרון הסופי') היא היסוד לכל חטא ועוון, לכל עצב ומצוקה. זו גם הסיבה שרבים מן הראשונים מסבירים שיסוד המושג טומאה נעוץ במוות: המת הוא אבי אבות הטומאה, טומאת הצרעת עניינה מיתת תאים אצל האדם (כפי שאומר אהרון למשה על הצרעת של מרים "אל-נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו"), וטומאת נידה וטומאת בעל קרי הן כוחות חיים שנאבדים והולכים לטמיון.

על פי מה שכתבנו, הסיבה לריחוק מהמוות והסלידה ממנו היא שהמוות מפגיש אותנו כביכול עם הסוף, ומפגש זה עלול להשריש בנו את התפיסה השגויה שהכול סופי.

מה המשמעות במעשי בני האדם?

ישנן שתי הסתכלויות על החיים. האחת, רואה את כל מעשיו של האדם כנצחיים. אמנם גופו עתיד להתכלות (למרות שגם זה איננו ברור שהרי אומרים שגופם של צדיקים נשאר שלם בקבר עד לתחיית המתים), אולם מעשיו של האדם, מבחינה רוחנית, משפיעים לנצח. כל מעשה טוב, חסד, מצווה, קדושה, נשמר באוצר הנצח ומשפיע על העולם לעד.

באופן כזה האדם הופך להיות חלק מהנצח. תפיסה זו מחייבת את האדם וממריצה אותו לעשות מעשים גדולים וחשובים, ונותנת ערך לעבודתו ועמלו. אדם שחי באופן כזה מלא בשמחה וחיוניות, ושום דבר זמני לא יוכל להעכיר את רוחו.

מאידך ישנה תפיסה הרואה את האדם כצועד, מיום לידתו, בדרך חד-סטרית, צעדה שאפשר לקרוא לה בשם המזעזע 'צעדת המוות'. כל שנה, חודש ויום שעוברים, האדם צועד לקראת מותו. בתפיסה זו הדבר היחיד שנותר לאדם לעשות הוא לנסות להנעים ולענג את צעדת המוות, וממילא גם ברור שכל הרעת תנאים מעציבה אותו מאוד, שהרי כל מגמת חייו היא ליהנות ולכייף…

ההיטהרות

עמלק הוא המייצג את התפיסה שהכול סופי., וזו הסיבה שהוא מנסה להשמיד את ישראל. ישראל מייצגים את הנצח, עם הנצח, עם ה', ועמלק מנסה לקרר את ההתלהבות הגדולה שמופיעה בעולם כאשר נפגשים עם מישהו שמייצג את הנצח בחיי העולם הזה.

לכן כשאנו מתמודדים עם עמלק ומנצחים אותו, ההמשך הברור הוא להיטהר מטומאת המת, להתרחק מתפיסת המוות והחידלון, הסופיות וקצבה. כל מי שרוצה להתקדש צריך להתרחק מהמת. הכוהנים, הנזירים, העולים למקדש- כולם צריכים להתרחק מהטומאה.

הדרך להיטהר מטומאת המת היא לקחת פרה אדומה, המייצגת את החומריות הגסה, להשמיד אותה, לשרוף אותה כליל, להפוך אותה לאפר, ולגלות שהאפר הזה עדיין פועל בעולם. כאשר מחברים אותו למים חיים בכוחו לטהר ולהיות שותף לעבודת ה' של הכהנים והלווים, של ישראל הקדושים.

הפרה שלכאורה כלתה ואבדה ממשיכה להשפיע, להיות חלק חשוב והכרחי בבניין הקודש בעולם. ואם פרה, כאשר היא מתחברת למקור מים חיים יכולה להשפיע, ממילא מובן כמה גדול כוחו של אדם שמתחבר לתורת החיים, לאלוקים חיים, להשפיע. כיליון גופו של האדם באופן זמני ודאי שלא יעצור את ההשפעה, וכפי שהבאנו בדברנו על פורים, משה רבנו ביום מותו נולד מחדש בנשמות כל ישראל, "אתפשטותה דמשה בכל דרא".

השבת, כשנקרא את פרשת פרה, אנו צריכים להתחבר למבט הנצח, למבט החיים האינסופיים, לנצח את העמלקיות המייאשת ומתוך כך לעשות מעשים גדולים שישפיעו לדורי דורות.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן