שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת יתרו

שאלה גדולה מתעוררת כאשר אנו רואים את הפרשה כולה. מחד, פרשה זו הינה פרשת מתן תורה, שהוא המאורע הגדול והמשמעותי ביותר בכל שנות קיום העולם, שכל בריאת שמים וארץ תלויים בו, ושכל יציאת מצרים וניסים שהיו בה אינם אלא בשבילו, וכמאמר הכתוב בפרשת שמות, במפגש הראשון של הקב"ה עם משה רבינו, "וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה"- ויש לשאול מה כאן האות? איזה מן אות הוא זה? רש"י מסביר שבמילים 'תעבדון את האלוקים על ההר הזה' באו לענות על השאלה 'מה זכות יש לישראל שייצאו ממצרים, דבר גדול יש לי על הוצאה זו שהרי עתידין לקבל התורה על ההר הזה'- ולכן כל היציאה. וכך מפרשים כל המפרשים, שכל מטרת יציאת מצרים הינה קבלת התורה.

וגם לאחר אלפי שנים אומר רב יוסף "האי יומא דקא גרים", כלומר, היום הזה, יום מתן תורה, הוא הנותן משמעות לחיינו, הוא הנותן והוא המביא ערך לקיומנו.

מאידך, הפרשה מתחילה ונקראת על שמו של יתרו, שהינו גוי שעבד עבודה זרה ונתגייר, והוא נותן הצעות אנושיות פשוטות כיצד יש לנהל את סדרי המשפט בעם ישראל. ולכאורה יש לשאול, מדוע נסמכו הדברים זה לזה? ובכלל, מדוע התורה מספרת ומדגישה את הצעתו האנושית של יתרו?

ואולי יש מקום להוסיף ולשאול מדוע זהו חותנו של משה? וכי לא יכלו למצוא מישהו עם 'ייחוס' משובח יותר? ואכן, מספר המדרש שהיו מבני ישראל שהלעיגו על משה בדבר זה… ואולי יש להוסיף תמיהה נוספת, הרי ידוע שהאדם מושפע מאוד ממקום גידולו וחינוכו, ומשה רבינו, נותן התורה, זוכה להתגדל בארמון פרעה, ובוודאי הדמויות החינוכיות שעמדו לנגד עיניו הינם פרעה, יועציו, שריו וחרטומיו, וכי זו האוירה החינוכית ודמויות המופת שכדאי שיעמדו לפני משה?

ונראה שיש כאן יסוד גדול מאוד, שאי אפשר לקבל תורה בלי בניין החוכמה האנושית, בלי תיקון הדרך ארץ הפשוטה. ולכן משה רבינו מתגדל וסופג חוכמה אנושית, ויתרו מופיע לפני קבלת התורה ונותן חוכמה אנושית, סידורית ואירגונית, בטרם קבלת התורה.

וכדברי חז"ל ש"דרך ארץ קדמה לתורה" וכל ההיסטוריה האנושית המתוארת בספר בראשית עניינה דרך ארץ. והסיבה לכך היא שכדי מלקבל הארה אלוקית, כדי לקבל שפע אלוקי, כדי לקבל עוצמה אדירה, יש צורך בהכנת הכלים, וזה תפקידנו, ככל שנכין כלים טובים יותר, כך תיקלט התורה בעומק ובגודל נפלא יותר.

ויותר מכך, אם חס ושלום אדם לומד תורה בלא הכנת הכלים, דהיינו, ללא תיקון המידות, ללא דרך ארץ, התורה הופכת להיות כוח משחית והורס, ובלשון הגמרא "זכה- נעשית לו סם חיים, לא זכה- נעשית לו סם המוות". וכדבריו החריפים של הגר"א שהתורה הינה כמטר, ומצמיחה ומגדלת מה שבלב האדם. ולכן קבלת התורה נעשית בכפייה ולא תלויה בבחירתנו, מה שתלוי בנו הוא הכנת הכלים לקלוט אותה, ולכן גם עיקר עבודתו של האדם הוא תיקון המידות באופן אישי, ותיקון כל הסדרים החברתיים, הכלכליים, המשפטיים, המדיניים וכל סדרי ההנהגה באופן כללי. ואז זוכים לקבל תורה.

יהי רצון, שנזכה לתקן את כל הסדרים, את ההתנהלות הכלכלית, המשפטית, המוסרית והמידותית שלנו ושל עם ישראל, ומתוך כך נהיה מוכשרים ומוכנים לקבלת התורה בעומק ובגודל הראוי לה.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן