כאשר מניחים גרעין בתוך קופסת פלסטיק, הוא יכול להישמר שם היטב, אך לא להכות שורשים ולצמוח. אך אם יניחו אותו באדמה שמתאימה לו הוא יכול לגדול ולהצמיח פי כמה וכמה מגודלו. כך גם תֹּכֶן לִמּוּדִי – הוא יכול להיות מנותק לגמרי מחייו של האדם שלמד אותו, לא להשפיע עליהם כלל, אך אם יתקבל אצל אדם בעל אישיות גדולה, בעל שאיפה וחזון – הוא יכול להצמיח תובנות ומעשים גדולים, פי כמה וכמה מגודלו העצמי, ליצור הַפְרָיָה וּנְבִיעָה כָּזֹאת, שֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ בְּשׁוּם תֹּכֶן לִמּוּדִי מִצַּד עַצְמוֹ. שכן אדם בעל אישיות נעלה נותן ממדים אחרים ומשמעויות חדשות לגמרי לתוכן הלימודי.
על מנת לזכות באישיות נעלה כזו, שגורמת להפריה ונביעה של התוכן הלימודי, יש לשוב בתְשׁוּבָה עִלָּאָה, תשובה עליונה, כוללת, המשפיעה על כלל האישיות, וממילא גם על התוכן שהאדם לומד. תשובה כזו, בָּאָה מֵאַהֲבָה גְּדוֹלָה וּמִתּוֹךְ הַכָּרָה בְּרוּרָה. הרב קוק מזווג כאן שני מושגים, שהם למעשה עניין אחד: תשובה מֵאַהֲבָה גְּדוֹלָה, צריכה להיות גם מִתּוֹךְ הַכָּרָה בְּרוּרָה, שכן כאשר אדם מאוד רוצה להיטיב את דרכיו מתוך אהבה, הזדהות עם המגמה האלוהית ורצון לממש את צלם האלוהים שבו – אם אינו לומד כראוי כיצד עליו לתקן את דרכיו ומדוע, מהי המגמה האלוהית ומה היה פסול בחטאו, תשובתו לא תהיה טובה. "אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד" (אבות ב, ה). כמו כל אהבה, שמצריכה הרבה לימוד והבנה עמוקה. אחרת האוהב עלול לפגוע בנאהב, להזיק לו ולעצמו. לכן רק כאשר יש הכרה בהירה ובירור שכלי מעמיק יכולה להיות תשובה אמיתית מאהבה. לא בכדִי, בפרק הראשון של הספר, הרב קוק מכנה את התשובה מאהבה "תשובה שכלית", שנובעת מעיון שכלי, ואינה רק רצון ורגש חולף. בהקדמה לספר 'מסילת ישרים' מאריך הרמח"ל לבאר את חשיבות העיון השכלי במוסר ויראה, שכן הוא רואה שרוב בני האדם חושבים לעצמם בטעות שקִרבת ה' מצריכה סיגופים גופניים שונים, צומות וגלגולי שלג, בשונה מהדרכת התורה ודברי חז"ל, שיש ללומדם בעיון עמוק ורק כך אפשר לזכות בקרבת ה' כראוי.
ממילא בתשובה כזו, של אהבה והכרה, התוכן הלימודי מתברך, כדברי חז"ל על הלומד תורה לשמה, ש"נעשה כמעיין המתגבר" (אבות ו, א) – שכן בגלל כוונתו ללמוד לשם מגמת התורה – לתקן את העולם, הוא אינו מסתפק בהבנה חיצונית ומינימלית של הדברים, אלא מעמיק בהם כדי להבין את משמעותם הגדולה. וכפי שבכל מערכת יחסים בין אנשים קרובים יש לאדם מידע על רעהו, ואם הוא אוהב אותו, המידע הזה יקר מפז בעיניו, שבזכותו הוא יכול להיטיב לו ולשמח אותו, להגדיל את מה שחביב בעיני רעהו ולמנוע ממנו דברים שהוא נרתע מהם, כדי להרבות את אושרו של רעהו. כך גם השב בתשובה מאהבה – התורה יקרה מפנינים עבורו, ולכן הוא מגדיל אותה, מעמיק ומחדש, ומאיר על ידה את העולם.
