שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

ברכות ועוד

שלום 1. ראיתי שיש פוסקים שכניסה לשירותים בבית מהווה הפסק בברכה ראשונה בדברים שברכתם האחרונה בורא נפשות. לא ראיתי התייחסות לכך בפניני הלכה. מה דעת הרב? 2. בעניין מעבר בין 2 נשים, מה דעת הרב? (תוקף האיסור, מצבים שמותר וכ'ו)

  1. אינו הפסק. אם הרב היה סובר כך, ודאי היה מביא זאת. הכלל הוא כפי המובא בפניני הלכה.
    מתוך ספר הקיצור הלכה:
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
    שינוי מקום
    יט. האוכל או שותה בתוך ביתו דבר שברכתו האחרונה 'בורא נפשות', ויצא לרחוב או לבית אחר, אם רוצה להמשיך לאכול או לשתות, צריך לברך שוב ברכה ראשונה. אבל אם יצא למרפסת ביתו או לחצרו הפרטית או לחדר המדרגות, לא צריך לברך שוב, כיוון שהם טפלים לביתו. ואם רגיל לפעמים לצאת אליהם בזמן אכילתו, רשאי לעשות כן לכתחילה.

2. אין בזה איסור.
הבעיה שגבר יעבור בין שתי נשים היא משום כשפים (גמ´ בפסחים), וכיום אין הנשים שלנו עסוקות בכשפים ב"ה.
אמנם בזוהר כתוב שיש בזה בעיה אחרת, אך איננו פוסקים הלכות מחייבות על פי הזוהר אלא רק המלצות. לכן אם אפשר בקלות לא לעבור ביניהן, נכון להחמיר.
גם לאישה נכון שלא תעבור בין שני גברים כאשר אפשר בקלות לעקוף.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-22 23:54:07

פירוק סוכה האם גם זה נחשב עוסק במצווה?

שלום לכבוד הרב, יש לי שאלה, בתום חג הסוכות פירקתי את הסוכה. זו לא משימה של מה בכך, יש להוריד את הסכך, והקישוטים ולקפל את הבד ולפרק את העץ. עבודה של כמה שעות. עכשיו בהתחשב בעובדה שגם לקפל תפילין יש סגולה לאריכות ימים, ויש אף הלכה להוריד אותה בדרך בה הנחנו אותם בתחילה, וההלכה באה ומסבירה לנו שיש דרך לסיים את המצווה והרבה נכתב על הורדת התפילין, כמה שחכמים היה להם קשה להיפרד מהם והיו כאלה שהסירו אותם ביד אחת כדי להראות על קושי מפרידתם, איך הדברים הללו עולים בקנה אחד עם הסוגייה של פירוק סוכה? האם בפירוק סוכה יש גם שכר מצווה? צורכי הרבים, הרי לבנות זו מצווה ולפרק? זה כמו דין של לקפל תפילין ? אנשים מזיעים בפירוק סוכה, זו זיעה של מצווה או של עבודת השם. אודה למענה.

בכך שאדם מראה שקשה לו להוריד את התפילין, ניכרת אהבתו לה' ואהבתו למצוותיו, ועל כך השכר. בוודאי שכן הדבר בכל המצוות, אלא שבפירוק הסוכה אין אפשרות להדריך לפרק ביד שמאל ואין עניין להשאירה יותר מימי החג, לכן מה שנותר זה מה שקורה בלב של המפרק, ועל זה השכר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-21 23:02:42

יש לך שאלה?

האם מחויב ש"סופם יבואו לידי קיומם"?

תוכן עניינים

בשבוע שעבר הגיב הרב שמואל אליהו שליט"א בגיליון עיתון "בשבע" (987), לטור "רביבים" שפרסם מו"ר הרב אליעזר מלמד שליט"א על סוגיית קבלת המצוות בגיור.

בדבריו כתב הרב שמואל אליהו כך:

"… אני לא מאמין שהרב אליעזר מלמד חושב שאפשר לקבל אדם על דעת שהוא לא ילמד ולא יקיים מצוות בעתיד. זה ממש הפך הגמרא שאמרה כי אם גר אמר שהוא לא מקבל עליו הלכה קטנה מדברי סופרים – לא מקבלים אותו… כך כותב הרה"ג עוזיאל: "מכל האמור ומדובר תורה יוצאה שמותר ומצווה לקבל גרים וגיורות אף על פי שידוע לנו שלא יקיימו כל המצוות, משום שסופם יבואו לידי קיומם…

הרב עוזיאל אומר מה שההלכה אומרת: בכל גיור לא מלמדים את המתגייר את כל המצוות, ובוודאי יעברו המתגיירים על חלק מהמצוות מחוסר ידע. עם זאת ברור שמגיירים אותם על דעת שבמשך הזמן הם ילמדו ויקיימו את כל המצוות "שסופם יבואו לידי קיומם". אין בדבריו שום רמז של היתר לקבל גר שלא מתכוון לקבל חלק מהמצוות – זה נגד הגמרא ונגד כל ספרי הפוסקים. ואין שום היגיון שהרה"ג עוזיאל זצ"ל יחלוק על עמודי ההוראה בלי לנמק או להסביר את עצמו".

הרב אליהו מעלה כאן שתי טענות: האחת, חלילה מלקבל גר שלא קיבל עליו אפילו הלכה קטנה מדברי סופרים, וכדברי הגמרא בבכורות שמוסכמת להלכה. השנייה, כשהרב עוזיאל כותב שניתן לקבל גרים "שידוע לנו שלא יקיימו כל המצוות" כוונתו שכעת הם אינם מקיימים כל המצוות הואיל ו"מודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות", אך "סופם יבואו לידי קיומם". ועל כן "אין שום היגיון שהרה"ג עוזיאל זצ"ל יחלוק על עמודי ההוראה בלי לנמק או להסביר את עצמו".

באשר לטענתו הראשונה של הרב אליהו, אכן מעולם לא עלה על הדעת לחלוק על דברי הגמרא בבכורות שניתן לקבל גר שאומר שלא יקבל עליו אפילו הלכה קטנה מדברי סופרים, והרב עוזיאל אף הדגיש זאת בתשובותיו. אולם בנידון שלפנינו לא מדובר על מקרה כזה, אלא על מקרה שבו הגר מקבל עליו בלב שלם להיכנס תחת כנפי השכינה ולהצטרף לעם ישראל שכרתו ברית עם ה' על תרי"ג המצוות והשמיעה בקול דברי חכמים, אלא שאומדן הדיינים הוא שעל פי הניסיון וההיכרות עם הגר, כפי הנראה הוא לא יקיים את המצוות כראוי, אלא כמסורתי שמאמין בה' ואוהבו, ומקיים מצוות בסיסיות כמו ברית מילה, צום יום הכיפורים וזהירות מחמץ בפסח. אך על מצוות רבות אינו מקפיד. השאלה היא, אם עובדה זו מונעת מלקבל את הגר במקרה של שעת הדחק. בעניין זה פסק הרב עוזיאל שניתן לקבל גר כזה, ולדעת הרב מלמד בית הדין יכול להסתמך על דעת הראשון לציון בשעת הדחק.

הרב עוזיאל חוזר על יסוד זה פעמים רבות, למשל בשורות הבאות הלקוחות מתשובתו ב'פסקי עוזיאל' סה:

"אבל גוי שבא להתגייר, אפילו אם נדע שלא מקים מצות התורה – טבילתו לשם גרות, הרי היא כמפרש שקבל עליו, אם לא שפירש 'חוץ מדבר זה'… מכאן מפורש יוצא, שאין דורשין ממנו לקיים המצות, ואף לא צריך שבית דין ידעו שיקיים אותן, דאם לא כן לא יתקבלו גרים בישראל, דמי יערוב שגוי זה יהיה נאמן לכל מצות התורה? אלא מה שמודיעין לו מקצת מצות הוא כדי שאם ירצה יפרוש, וכדי שלא יוכל לומר אח"כ: 'אילו ידעתי – לא הייתי מתגייר'. וזהו לכתחלה, אבל בדיעבד אם לא הודיעוהו אינו מעכב. מכל האמור למדנו, שאין תנאי קיום המצות מעכב את הגרות אפילו לכתחלה".

באשר למשפט "סופם יבואו לידי קיומם", המעיין בתשובותיו הרבות של הרב עוזיאל בעניין, יוכל להסיק הן מן השאלות והן מן התשובות כי לא מדובר במתגייר שמתחיל תהליך של לימוד ושמירת מצוות, היוצר הערכה מעשית שהמתגייר אכן יגיע בעתיד הנראה לעין לשמירת מצוות. המדובר הוא בבני זוג של אנשים מתבוללים שהם עצמם עזבו את שמירת המצוות ("שאינם שומרי דת, שבתות וימים טובים ומאכלות אסורות, ומצות עשה ולא תעשה"). דברי הרב עוזיאל נאמרו כתקווה וכאמונה שסופם של היהודי ושל בן זוגו המתגייר לחזור לשמירת מצוות. וכבר התבאר בהרחבה במאמר "דעת הרב עוזיאל בעניין קבלת מצוות בגיור" (שפורסם באתר ישיבת הר ברכה), שמכלל תשובותיו של הרב עוזיאל מוכח שאין הוא מתנה את הגיור בהערכה סבירה שהגר יבוא לידי קיום המצוות בעתיד באופן מלא, אלא די בכך שיש אפשרות כלשהי כזו, גם אם מרב הסיכויים שימשיך לחיות כמסורתי. לכך צורף (שם) מאמר נוסף בשם "כיצד הבינו הפוסקים ודייני הגיור את דברי הרב עוזיאל", שהראה שכך הבינו הרבנים ודייני הגיור לדורותיהם את דעת הרב עוזיאל, ומאמר תמציתי על כך, הנושא את אותה כותרת, פורסם בערוץ 7.

לסיכום, דעת הרב עוזיאל שאכן צריך קבלת מצוות שלמה, אלא שאין צריך ידיעה של בית הדין שהגר יקיים את המצוות במלואן וכהלכתן בפועל. משום כך אין בדבריו סתירה לדברי הגמרא, הראשונים והשו"ע, וגם אין הוא כותב דברים ללא נימוק, אלא מנמק היטב את ההבדל בין 'קבלת המצוות' שנדרשת ללא ספק בתהליך הגיור, ל'קיום המצוות' שאינו מעכב את הגיור, ולכן בשעת הדחק גם אינו נדרש. ובהיות כן, הרב מלמד סבור שבשעת הדחק, כאשר עומדת לנגד עיני הדיינים סכנת נישואי תערובת, יוכלו לסמוך על שיטת הרב עוזיאל ואחרים, כפי שנתבאר בהרחבה במאמרו.

אולי יעניין אותך

רביבים 1167 - דרוש חשבון נפש רב־מערכתי

דרוש חשבון נפש רב־מערכתי

ועדת חקירה ממלכתית שתתמנה על ידי בית המשפט העליון לא תועיל במאומה • עלינו לערוך חשבון נפש עמוק • המלחמה שלנו על הארץ ועל תקומת עמנו כוללת מערכות רבות מאוד • כל המערכות צריכות תיקון • ישנם כמה תיקונים כלליים שכל אחד מהם מתפרט לאלפי פרטים • הטלית מבטאת את עולם החומר על ארבע רוחותיו, שטמונים בו כוחות אדירים • חוטי הציצית רומזים למצוות התורה, שמדריכות אותנו כיצד להוציא אל הפועל את כל הכוחות הטמונים באדם ובעולם
דילוג לתוכן