שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

ברכוש גדול ממש – לפרשת וארא

פעם אחת שמע ר' לוי יצחק מברדיצ'ב יהודי אחד העומד ומשיח לבו לפני רב חשוב. התלונן היהודי על מצבו הדחוק, כמה רע ומר לו, צרות לאין שיעור סבבו אותו, וכל זאת בעוד הוא באמת ובתמים מתאמץ ללכת בדרך הישר, מעולם לא הרע לאיש, הוא עובד את ה' בנאמנות, ואין לו מושג על מה מגיע לו שיהא סובל כל כך?
נאנח היהודי, האם זו תורה וזו שכרה? האם בעולם הזה לא מגיע לי ולו פת לחם קטנה לשובע?
ניחם אותו הרב והסביר לו שאכן חלק מהשכר ניתן גם בעולם הזה, אלא שהשכר איננו בדברים גשמיים אלא שכר רוחני, בתענוג שברוח, בלימוד התורה ובשמירת המצוות.
אל תאמין לו! זעק ר' לוי יצחק. אין זו אמת! כפי שהצרות שמביא עליך ריבונו של עולם אינן צרות רוחניות אלא צרות גשמיות של ממש, כך הוא מחוייב להביא לך גם שכר חומרי. טענותיך, יהודי יקר, נכונות וצודקות הן!

ואל הרב פנה ואמר: זהו פשט מה שאמר הקב"ה – "שלא יאמר אותו צדיק" – אברהם – "ועבדום ועינו אותם – קיים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול – לא קיים בהם". יתכן, שהקב"ה התכוון לתת לעם ישראל שכר רוחני רב כנגד צרותיהם. התורה הקדושה היא הרכוש העצום והרב, אוצר יקר מפנינים ומאלפי זהב וכסף – ואתה תכנן הקב"ה לתת לנו כנגד צרות השעבוד. ואף על פי כן, נתן להם הקב"ה גם כלי כסף וכלי זהב, פשוטו כמשמעו, כדי שאותו צדיק לא יבוא בטענה- שהנה "ועבדום ועינו אותם קיים בהם" – בהם ממש, בגופם, בצרות גשמיות שהיו נוחתות על היהודים המסכנים שם במצרים, ואילו "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם" – בהם ממש, בגופם, ורק שילם להם ברוחניות…

סנגורם של ישראל דורש צדק. אל מול צרות קשות ועול גלות בלתי נסבל צריך לבוא הגמול בהתאם. מידה כנגד מידה. כפי שהצרות ניתכות בגשמיות, וכשצובטים אותנו עוקץ לנו, וכשמרביצים לנו כואב לנו, כך גם הגאולה היא לא "כאילו" ו"בדומה", אלא "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" ממש.

ובאמת, כיצד אנו רואים בעיני רוחנו את גאולת ישראל? יש שרוצים לראות בגאולה העתידה מדינה שלימה של "כויללניקים" צדיקים הממלאים את בתי המדרשות, מתנדנדים אל מול גמרותיהם ונהנים מזיו השכינה. זהו השכר הרוחני העצום והנפלא אליו עינינו נשואות. אך נדמה שר' לוי יצחק רואה בעיני רוחו את גאולת ישראל אחרת לגמרי. לא די לו רק בעיסוק בדברי התורה ובהתענגות עליהם. לא די רק ביציאה לחירות אמונית-רוחנית. גאולת ישראל היא גם גאולה של ממש. יציאה לחופשי בכל תחום ומובן, בין גשמי ובין רוחני. גאולה היא שלטון האומה בארצה, ללא עול גויים, הכוללת צבא וביטחון, מימוש עצמי של כל אחד בתחומו ועל ידי כך תרומה חשובה לכלל. גאולה היא תרבות טובה המרחיבה ומעמיקה אופקים. גאולה היא מערכת חוקים מוסרית של מדינת רווחה סיעודית. גאולה היא היכולת שלנו להיות אור לגויים. ועוד ועוד. כשכמובן, הרעיונות הרוחניים של לומדי בית המדרש מקרינים ומנהיגים את כל המציאות כולה, כשבראש כל אלו ניצב בית קדשנו ותפארתנו, כהנים בעבודתם ולווים בשירם ובזמרם.

נראה שזו אחת המטרות שבלקיחת ממונם של המצרים. בקלות רבה יכולים היו בני ישראל, העבדים המשוחררים, לשנוא כל מה שריח של מצרי נודף ממנו. ומצרי הוא שם נרדף לעוצמה, לכסף, לישיבה בטוחה בארץ ולניהול מערכות כלכליות עצומות. דווקא משום כך, מעוניין הקב"ה ללמד את בני ישראל שלא נועדנו להיות עם נווד הבז לכל קניינים חומריים, אלא אומה היושבת לבטח בארצה. על כן, לא רק שאין לבוז לרכוש ולקנין, אלא יש לדעת כיצד לנצל אותם ביעילות ובצורה נכונה, בצדק ובמשפט בחסד וברחמים, ומתוך כך להיות אור לגויים בין בגשמיות ובין ברוחניות.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן