מפלת החשמונאים ועשרה בטבת
צומות חורבן בית ראשון, שבטלו בבית שני, חזרו לאחר קריסת ממלכת החשמונאים וחורבן הבית • החגים על ניצחונות החשמונאים בטלו לאחר מפלתם – חוץ מחנוכה • נכדו של מתתיהו נטה לכיוון הצדוקי המתייוון, ובנו ינאי הוסיף לדרדר את מצבה הרוחני של המלוכה • ערבוב הכהונה והמלכות תרם להתפרקות • הימים הסמוכים לעשרה בטבת – יום תרגום התורה ליוונית ויום פטירת עזרא – מציינים את הבעיות הרוחניות בבית שני • חנוכה נשאר, והוא מזכיר את האור הרוחני שצמח בבית שני, ואת ניצחון היהדות בטווח הארוך ציטוט: "בתהליך ארוך פוררה היהדות את רוב היסודות האליליים שבתרבות ההלניסטית, וערכים יהודיים של אמונה ומוסר הלכו והתפשטו בין אומות העולם, ובדרכים ישרות ועקלקלות (נצרות ואסלאם) הפכו ליסוד כל הטוב והיפה שבתרבות האנושית. כך התברר שבאמת לטווח הארוך היהדות הולכת ומנצחת את היווניות"
עשרה בטבת ומשמעויותיו
מדוע נקבע תאריך הצום לפי המצור בימי הבית הראשון? ● מות עזרא הסופר – מנהיג, אחרון הנביאים, והמגשר בין תורה שבכתב לתורה שבעל-פה
צום עשרה בטבת
הטעם העיקרי לתקנת הצום ושני טעמים נוספים ● שלושה דברים שצריך לתקן בעשרה בטבת ● מעוברות ומיניקות פטורות מארבעה הצומות ● האם בשנתיים שאחר לידה דינה כמניקה אף שכבר חדלה להניק ● אשה וולדנית, חלשה יותר או בריאה יותר?