
עצמאות כבסיס למימוש היכולות – יום העצמאות ופרשת בהר
כבודו של העבד העברי התורה אוסרת לעבוד באיש ישראל עבודת

דבר תורה לפרשות תזריע מצורע ויום העצמאות
בתחילת הפרשה מוצאים אנו את הטומאה שיש בעקבות הלידה, כפי
מן החירות אל העצמאות
האם ראוי להימנע מאכילת חמץ שנמכר ב'מכירת חמץ' ● להודות לשם קודשו על שקיבצנו מן הגויים ● הקדמת יום העצמאות כדי למנוע חילול שבת ● השפעתה השלילית של התקשורת העוינת לקודשי ישראל.

ימי זיכרון וישועה
בעמידה בצפירה אין איסור משום חוקות הגויים או חשש ביטול תורה, ואין לפרוש מן הציבור ● מצד ההלכה יש להזכיר נשמותיהם של הנופלים ביום נפילתם, ואין צורך ביום זיכרון כללי.
בהלל ובהודאה
מצווה לקבוע יום טוב ביום שנעשית ישועה לישראל * מנהג קהילות ישראל לקבוע ימי שמחה בימים שנעשו ניסים לאותה קהילה * לא הציונות אלא תנועת ההשכלה היא שהרסה את הדת, ואילו הציונות הצילה אותנו בחומריות וברוחניות * מצבם הרוחני של מי שעלו לארץ טוב לאין ערוך משל הנשארים בגולה * ההתעוררות הנרחבת לעלות לארץ היא נס אלוקי * ההלל נאמר לכבוד ה', לא לכבוד הממשלה * תספורת וגילוח ביום העצמאות
שמחה, הודאה וגם ביקורת
האם ראוי לדבר על ערכה של מדינה יהודית שמייסדיה היו חילונים פורקי עול? ● כשלא מודים לה' לא זוכים לישועה ● החמצת הגאולה בימי חזקיהו בגלל שלא אמר שירה