ימי זיכרון וישועה
בעמידה בצפירה אין איסור משום חוקות הגויים או חשש ביטול תורה, ואין לפרוש מן הציבור ● מצד ההלכה יש להזכיר נשמותיהם של הנופלים ביום נפילתם, ואין צורך ביום זיכרון כללי.
א׳ באייר ה׳תשס״ז (א׳ באייר ה׳תשס״ז (19 באפריל 2007))
בהלל ובהודאה
מצווה לקבוע יום טוב ביום שנעשית ישועה לישראל * מנהג קהילות ישראל לקבוע ימי שמחה בימים שנעשו ניסים לאותה קהילה * לא הציונות אלא תנועת ההשכלה היא שהרסה את הדת, ואילו הציונות הצילה אותנו בחומריות וברוחניות * מצבם הרוחני של מי שעלו לארץ טוב לאין ערוך משל הנשארים בגולה * ההתעוררות הנרחבת לעלות לארץ היא נס אלוקי * ההלל נאמר לכבוד ה', לא לכבוד הממשלה * תספורת וגילוח ביום העצמאות
כ״ט בניסן ה׳תשס״ו (כ״ט בניסן ה׳תשס״ו (27 באפריל 2006))
שמחה, הודאה וגם ביקורת
האם ראוי לדבר על ערכה של מדינה יהודית שמייסדיה היו חילונים פורקי עול? ● כשלא מודים לה' לא זוכים לישועה ● החמצת הגאולה בימי חזקיהו בגלל שלא אמר שירה
ג׳ באייר ה׳תשס״ה (ג׳ באייר ה׳תשס״ה (12 במאי 2005))