חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
שאלות אחרונות
פנסי רחוב שנדלקים עם מעבר אנשים
שלום לכובד הרב אני גר בישוב שגובל בחורש, וישנה טיילת יפיפיה שסללו בסמוך לחורש. אני אוהב לטייל שם כל יום, בשעות היום ולרוב בשעות הערב לאחרונה העיירה החליפה את התאורה בטיילת, והתקינה פנסים שנלדקים עם התקרבות אדם אליהם, בעזרת חיישן. הפנסים נטענים משמש במהלך היום כך נראה, יש עליהם קולטן שמש. בעבר היו פנסים רגילים שדולקים עד שעה מאוחרת ברציפות. האם מותר לי לטייל בטיילת הזו בשבת ? כרגע התחלתי להגביל את עצמי מלטייל בטיילת הזו בשבת , אני לא יודע אם בצדק. אני אוהב מאד את המקום, וההמנעות ממנו בשבת , בהחלט גורמת לי לעוגמת נפש. – הטיילת היא לא בדרך מאיפשהו לאיפשהו, זוהי מטרה בפני עצמה, אני בא אליה בשביל לטייל *בה*. יש בה יופי ונעימות שאין במקומות אחרים. – מבחינתי הייתי בשמחה מוכן לטייל גם גם בחושך, אם החלופה היא להמנע ממנה בכלל. אבל זו לא אפשרות במציאות, כי … הפנסים נדלקים ולא שואלים לדעתי. – התאורה כן מוסיפה משהו, אבל כאמור הייתי בשמחה מטייל בטיילת גם בחושך יחסי, והייתי עושה את זה בפועל בעבר כשהתאורה היתה קבועה , והיתה נכבת בשעה מסוימת באופן כליל , לפעמים לפני שעת הטיול שלי. תודה על המענה
תשובה לשאלתך נמצאת בספרו של הרב אליעזר מלמד פניני הלכה שבת פרק יז סעיף יד (אביא לך את הדברים, ואפשר לקרוא אותם מהמקור דרך האתר של פניני הלכה). סיכום הדברים הוא שמצד הדין מותר לך ללכת שם, שכן אין אתה "אשם" בכך שנדלק אור שלא להנאתך. עם זאת, כיון שהדבר בולט שהאור נדלק בגללך, נכון להחמיר כאשר אין בדבר צורך חשוב. לשיקול דעתך מהו צורך חשוב. כמובן שאם תמצא דרך ללכת שם באופן שלא בטוח שיידלק האור, הדבר מותר לכתחילה.
יד – פעילות חיישנים ברשות הרבים ובבית
מותר לעבור במקום שמותקנת בו מצלמה שמצלמת את העוברים ושבים, מפני שההולך שם אינו מעוניין להצטלם, ועל כן הוא אינו אחראי על כך שדמותו נקלטת במצלמה. וכן מותר להיכנס בשער שמותקנת בו מערכת לגילוי מתכות, הואיל והנכנס שם אינו מעוניין בפעילות החשמלית הזו. וכן מותר ללכת ברחוב שהתקינו בו חיישנים שקולטים את תנועות העוברים ושבים. וכן מותר ללכת במקום שהותקנה בו מערכת שמירה חשמלית שמדליקה פנס בעת שעוברים בסביבתה, מפני שהעוברים שם לתומם אינם מעוניינים להדליק אור. אבל אם אין בזה טורח, עדיף ללכת בדרך אחרת, שאין זה מכבוד השבת לגרום בעקיפין להפעלת תאורה חשמלית.
בית שמערכת האזעקה שלו מושבתת אבל החיישנים ממשיכים לפעול, וכל אימת שעוברים במקומות מסוימים נדלקות נורות לד או שתמונת העובר שם נקלטת על מסך. יש אוסרים ללכת בבית זה, הואיל וההליכה בו מחוללת פעילויות חשמליות. ורק אם כיבו לחלוטין את כל המערכת או כיסו את כל החיישנים מותר ללכת (עי' שו"ת הרב הראשי לרב אליהו תשנ-תשנג עמ' 174).
ויש מתירים מפני שהאדם מתכוון ללכת לפי תומו ואין לו שום תועלת מכך שדמותו תיקלט בחיישנים השונים, וכל מה שאין מפסיקים את פעולתם הוא רק מפני הטורח הגדול שבדבר (שיח נחום כה). וכן הלכה. אלא שאם אפשר, עדיף לנתק את החיישנים שלא יפעלו.
חובה לנתק את הפנס שנדלק בעקבות המעבר בשביל הגישה לבית, מפני שיש לעובר שם תועלת מן האור שנדלק. וגם אם אין לו תועלת ממנו, אין זה מכבוד השבת לגרום להדלקת פנס. ובשעת הדחק, כאשר המערכת מופעלת ואין שום דרך אחרת להיכנס לבית, אפשר לעבור שם בזחילה או בכפיפה עמוקה, באופן שאולי לא יגרום להפעלת הפנס, וגם אם קרוב לוודאי שיפעיל בזחילתו את הפנס יהיה זה בשינוי. בנוסף לכך, יעצום את עיניו, כדי שלא יהנה כלל מהאור שנדלק, ורק יפתחם מעט כדי שלא יכשל בדרכו.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2022-01-22 15:59:28
עציץ נענע בשנת שמיטה
שלום אשתי קנתה עציץ נענע ולא ידוע לנו מאיזו משתלה זה הגיע ואם המשתלה שומרת שמיטה האם זה בסדר שהעציץ יהיה בבית? האם ניתן להנות ממנו , להשתמש בנענע לתה או לבשמים בהבדלה?
לא טוב עשתה אשתך שלא שאלה האם יש להם כשרות, אבל בדיעבד שהעציץ כבר בבית שלכם, מותר לכם לגדל אותו, כיון שאין איסור שמיטה בתוך הבית, שכן יש חציצה בין העציץ לאדמה על ידי הרצפה, ויש חציצה בינו לשמים על ידי התקרה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2022-01-21 08:10:41
חומצה פולית בשבת
האם מותר לאשה בגיל הפוריות ליטול חומצה פולית בשבת או גלולת מולטי-ויטמינים לנשים הרות? תודה
מותר. פניני הלכה שבת כח, ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2022-01-17 19:44:32
פרווה וחלבי
שלום הרב, יש לנו כף עץ פרווה, בעלי טוען שאפשר לערבב איתה מאכל חלבי קר. אני לא מכירה את זה, זה לא היה אצל ההורים שלי. אני מעדיפה שלא להתבלבל.. מה אני אמורה לעשות במקרה כזה? באיזה סקווטש לשטוף את הכף? תודה רבה
אכן לפי ההלכה ניתן כיום מצד הדין לערבב כף עץ פרווה עם חלב, כיון שהנקיון שמנקים אותה אחר כך עם סקוטצ' וסבון כלים, מסיר את כל שאריות החלב שאולי נותרו בין הסדקים של העץ. אבל את צודקת שעדיף לא לערבב כדי למנוע טעויות במטבח, ואם מחליטים שהכף פרווה אז משתמשים בה רק לפרווה, אלא אם כן נוצר צורך חד פעמי.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2022-01-17 19:27:04
צירוף חילוני שמניח תפילין לזימון
האם אפשר לצרף כשלישי לזימון אדם שאינו שומר מצוות אלא רק מניח תפילין וגם אין בכוונתו לברך ברכת המזון?
לא. רק אם הוא מעוניין לברך אתכם, הוא מצטרף.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2022-01-08 17:14:52
שלוקים בשבת
אני עושה עבודה לשיעור תושב"ע, ואני צריכה לשאול רב את השאלה שלי, האם ואיך מותר לאכול שלוקים בשבת. חשבנו שאולי זה אסור כי יש בזה שבירה וריסוק קרח. תודה מראש
מותר לחתוך את השלוק בסכין ולאכול אותו כדרכו על ידי מציצה. אבל אסור לרסק אותו כדי לאוכלו כברד או כמיץ.
אביא לך את כל דין ריסוק בשבת על פי המובא בספר פניני הלכה שבת פרק יב סעיף יב:
הפיכת מוצק לנוזל
א) לרסק קרח: אסור לרסק שלג, ברד וקרח כדי לעשות מהם מים. ולכתחילה אין ליטול ידיים או להטיל מימיו על שלג, מפני שממיס אותו. אבל מותר לתת קרח בתוך מים שיימס מאליו. וכן מותר לשבור קרח כדי להניחו בכוס או קנקן, למרות שתוך שבירתו יצאו מים. וכן מותר ללכת על שלג, למרות שתוך כדי ההליכה, מעט מן השלג יימס.
ב) לרסק קרח בתוך מים: לכתחילה טוב שלא לרסק קרח בתוך מים, כגון לנער בקבוק שיש בו קרח ומים כדי להמיסו. אבל מותר לערבב את המים עם הקרח שבכוס כדי שהקור יגיע לכל המשקה. וכן מותר לתת קפה נמס, מלח וסוכר בתוך מים ולערבבו בכפית.
ג) ליתן קרח בכלי ריק: למנהג יוצאי ספרד, מותר ליתן קרח בכוס ריקה ולחמם מאכל קרוש אף שיהפכו לנוזל, כיון שלא עושה זאת בידיים. ולמנהג יוצאי אשכנז, כיון שהופך מוצק לנוזל, רק בשעת הצורך אפשר להקל. אך מותר ליתן קוביות קרח בקערה לפני האורחים, אף שבמשך הזמן יזובו מהם מים שלא ברצונו. וכן מותר להקפיא נוזל, משום שאינו עתיד להתקיים באופן עצמאי כמוצק.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-12-28 16:06:03
לא ילבש
שלום הרב האם יש בלבישת חלוק אמבטיה לגבר משום לא ילבש. תודה רבה
לא. יש חלוקים גם של גברים. רק אם ילבש בגד מובהק של אישה, יהיה בו משום לא ילבש.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-12-28 09:02:29
חמין בשבת
שלום הרב! בישיבה אנחנו מכינים חמין לפני שבת. לפני כניסת השבת אנחנו מבשלים את החמין ככה שהוא מבושל לגמרי וראוי לאכילה עוד לפני שבת, אמנם אנחנו מוסיפים לקדירה מים כדי שבמהלך השבת (כמובן שהיא על אש מכוסה) לא תישרף הקדירה. בערב שבת אנחננו רוצים לאכול מהקדירה מה שכמובן דורש לערבב את הקדירה מעט (מגיס – כך נראה). האם יש איסור מגיס בקדירה כזו או שאין כי מצד אחד הקדירה מבושלת כל צרכה ואין בישול אחר בישול. אמנם מהצד השני יש עניין שזה אולי יראה כמו מבשל (למרות שהכפתורים מכוסים) וכן התבשיל עם מהלך השבת רק הולך ומשתבח כי זה טבעו של תבשיל ואז יש לומר שיהיה אסור לקחת מתוך התבשיל לעולם שכן לעולם לא נגמר בישולו עד שיחליטו להורידו מן האש? תודה רבה!
התשובה לשאלתך נמצאת בפניני הלכה פרק י סעיף יב. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
- מרגע שהמאכל מוכן לאכילה, אין בו יותר איסור בישול גם אם בישול נוסף משביחו.
- גם כאשר רוצים רק לטעום מסיר החמין בלי לערבב כלל את האוכל, לכתחילה יש להורידו ממקור החום ושוב להחזירו על פי כללי החזרה (כך הוא מנהג אשכנז וחלק מספרד). אך אם הדבר קשה לביצוע, או שחוששים שחומו ירד מחום שהיד סולדת בו, ושוב לא יוכלו להחזיור, מותר לטעום ממנו בעודו על מקור החום, ויזהרו מלערבבו. אם רוצים לערבב, חייבים להוריד ממקור החום.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-12-21 10:35:02
ארץ ישראל
בס"ד שלום כבוד הרב האם מותר לצאת מארץ ישראל? ולמה? והאם מותר לצאת מארץ ישראל לצורך שליחות?
התשובה נמצאת בספרו של הרב מלמד פניני הלכה העם והארץ פרק ג סעיף ט. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזהו קיצור הדברים: כל אדם צריך לקבוע את מקום מגוריו בארץ ישראל. לצורך גדול כדוגמת לימוד תורה (ובכלל זה לצורך שליחות), נישואין, פרנסה, רפואה וכיבוד הורים, מותר לצאת לחוץ לארץ לזמן מוגבל תוך כוונה לחזור כשתסתיים מטרת נסיעתו. ולשם טיול מותר לצאת רק לזמן קצר, וטוב שיהיה פחות משלושים יום, ובתנאי שקונה לעצמו 'כרטיס הלוך-חזור'. אמנם בכל רגע שיהודי נמצא בארץ ישראל הוא מקיים מצווה, וכן עיקר מעלת המצוות כשמקיימים אותן בארץ, וממילא היוצא מהארץ מאבד חלק משמעותי ממעלת המצוות ושכרן, ועל כן טוב להיות תמיד בארץ.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-12-20 19:52:38
תוכן תפילת נשים
לכבוד הרב שלום מה תוכן התפילה שנשים חייבות להתפלל? האם יש חלקים מסויימים בתפילה שהן לא חייבות לומר? תודה רבה
התשובה נמצאת בפניני הלכה תפילת נשים. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזה סיכום הדברים:
א) תפילת עמידה: טוב שאישה תתפלל כל יום תפילת עמידה של שחרית ומנחה כדעת רוב הפוסקים. והרוצה להקל, יכולה להסתפק בתפילה אחת, ועדיף שתהיה זו תפילת שחרית כדי לפתוח את היום בתפילה. ומי שלא הספיקה להתפלל שחרית תתפלל מנחה, ובדיעבד אם לא הספיקה להתפלל מנחה, תתפלל ערבית. אישה שאינה יכולה למצוא זמן להתפלל בעמידה, ורוצה להקל ולהתפלל בקביעות בישיבה בדרך לעבודתה, רשאית.
ב) ברכות השחר: בשעת הדחק או אישה שטרודה בטיפול בילדיה ובענייני הבית, ואין לה פנאי להתפלל עמידה, יכולה להסתפק בשנים אלו בברכות השחר וברכות התורה, אותן כל אישה חייבת לומר. הדבר שונה מאישה לאישה, ותלוי במספר הילדים, גילם ואופיים, האם היא שולחת אותם למעון, והאם היא עובדת לפרנסת המשפחה. אמנם צריכה כל אישה לשים לב שאחר שילדיה יגדלו ועול הבית יפחת, או בימים בהם היא פחות טרודה, כגון בשבתות, תתפלל תפילת עמידה.
ג) שאר חלקי התפילה: ראוי שכל אישה תאמר בכל יום את שני הפסוקים הראשונים של קריאת שמע – 'שמע ישראל' ו'ברוך שם', כדי שתקבל על עצמה עול מלכות שמים. משאר חלקי התפילה נשים פטורות, והרוצה להדר ולאמרם, זהו סדר החשיבות: הזכרת יציאת מצרים בפסוק האחרון של פרשת 'ויאמר', ויותר מהודר שתאמר את ברכת 'אמת ויציב'; פסוקי דזמרה – ברוך שאמר, אשרי, חמשת מזמורי ההללויות, ישתבח; שלושת פרקי ק"ש וברכותיה; פרשת התמיד והקטורת שלפני פסוקי דזמרה; שאר מזמורי פסד"ז והמזמורים המובאים בסוף התפילה. (טוב שתאמר את הפסוק של יציאת מצרים ואת פסוקי הקורבנות מיד לאחר ברכת התורה).
ד) במוסדות החינוך, יש מקום לחנך את הנערות לומר את כל סדר התפילה עד אחר תפילת עמידה, ולאחר שיכירו ויתרגלו לכל התפילה, אם המחנכות יראו שהתפילה הארוכה פוגעת בכוונה, ראוי לאפשר לבנות הרוצות לקצר – לומר את עיקר התפילה בלא תוספות.
ה) מוסף והלל: מצד הדין נשים פטורות ממוסף והלל, אך טוב שיתפללו מוסף, ובמיוחד בראש השנה ויום כיפור. והאומרת גם הלל תבוא עליה ברכה, ולמנהג הרווח של יוצאות ספרד לא תברך עליו (דיני מוסף והלל הובאו בהלכות זמנים פרק א, סעיפים ה-ו).
ו) קריאת התורה: נשים פטורות משמיעת קריאת התורה, משום שהיא מצווה שהזמן גרמא. אמנם אישה שיכולה, טוב שתשמע את הקריאה בשבת (גם בעת נידתה).
ז) קריאת שמע שעל המיטה: נשים חייבות לומר לפחות את פרשת 'שמע' וברכת 'המפיל' לפני השינה בלילה. וטוב שיכוונו לשם מצוות ק"ש של לילה.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-12-12 19:58:15
ברכת המזון
שלום, בבוקר אני ממהר לעבודה ואין לי זמן לשבת לאכול. אז אני נוטל ידיים בבית, אוכל ביס מהלחם ולוקח לדרך. כאשר אני מגיע לעבודה- אני ממשיך את הסעודה. אני מתכנן זאת מראש כאשר אני מברך. האם זה בסדר הלכתית ומה התנאים עליהם עליי להקפיד?
זה בסדר, רק תיתן בתחילה שני ביסים או אחד גדול באופן שתאכל מיד לאחר ברכת המוציא כזית (חצי ביצה של ימינו). דין זה מובא בפניני הלכה ברכות ג, יא.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-12-12 07:19:10
תפילת הדרך בלילה
שלום! אם יוצאים לדרך באור יום, וחוזרים בלילה- האם צריך להגיד שוב תפילת הדרך?
לא. תפילת הדרך מועילה עד הבוקר הבא, כפי שמובא בפניני הלכה ברכות פרק יח. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה – הנוסע כמה נסיעות ביום, יאמר את תפילת הדרך בפעם הראשונה, ויכוון על כל הנסיעות שיעשה באותו היום. אבל אם תכנן רק נסיעה אחת, ולאחר מכן נמלך בדעתו והחליט לנסוע פעם נוספת, עליו לאומרה שוב. וכאשר הדרך נמשכת כמה ימים, בכל בוקר צריך לומר את תפילת הדרך.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-12-11 18:18:09
זימון
ברצוני לשאול בעניין דין זימון בארוחה משפחתית עם בנינו הבוגרים (בגילאי 20-30)שחלקם מסורתיים וחלקם אינם שומרים מצוות. יש לנו סיכום איתם שאנו לא נלחץ עליהם בקיום מצוות. בארוחה המשפחתית מקובל אצלנו שכל אחד קם מן השולחן מתי שנוח לו . השאלה: האם ניתן מלכתחילה לסמוך על הפטור מזימון שמופיע בספר פניני הלכה בנוגע לאנשים שאינם מרגישים חוסר נימוס לקום בכל עת מהשולחן או שעלינו ללחוץ על הבנים לזמן ?
כיון שכל אחד הולך מתי שרוצה, אין חיוב זימון, רק מצוות רשות, ולכן אם מישהו לא רוצה לזמן, אין ללחוץ עליו. עוד יש לציין שאדם חילוני שאינו מעוניין לברך ברכת המזון, אינו מצטרף לזימון.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-12-08 15:36:06
שבת
שלום, התינוק שלנו בן שנה ו5 חודשים. הוא סובל מעצירויות וצינון לעיתים קרובות. הוא מטופל בדיקור סיני- הוא צריך שנמרח עליו שמן מיוחד לפני השינה וכן להדביק לו מדבקות מיוחדות על הרגל. האם מותר לעשות לו את זה בשבת?
כן. בשמן אין בעיה של ממרח, ובמדבקות על הגוף במקום הצורך אפשר להקל שאין בעיה של תופר, קל וחומר בתינוק. כמו כן, אין בעיה של שחיקת סממנים בטיפול בתינוקות.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-12-08 14:23:58
אפילציה לגבר
האם מותר לגבר לעבור טיפול אפילציה? מדובר על הסרת שערות באוזניים לצורכי שידוך.
כן
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-12-06 05:23:28
מלאכה לאחר הדלקת נרות חנוכה
כשאבא מתעכב לחזור הביתה ולהדליק ואני מדליק כחצי שעה לפניו, האם אחותי שמשתתפת בשתי ההדלקות תבטל ממלאכה פעמיים (מלאכה=לכתוב שיעורי בית במקצוע של קודש)?
קודם כל נראה שנכון יותר לך להמתין לאביך ולהדליק איתו ועם אחותך ביחד, ואם יש לכם עוד בני משפחה אז עם כולם יחד. כך זה יותר מכובד, גם מצד כיבוד הורים וגם מצד כבוד המצווה שנעשית בצורה יותר יפה.
הנשים אינן עושות מלאכה בהדלקה שבה הן יוצאות ידי חובה. אין דבר כזה לצאת בשתי הדלקות, וממילא לא תבטל מלאכה פעמיים. הנכון הוא שתדליק יחד עם אביך או תכוון לצאת בהדלקתו.
המלאכות האסורות הן מלאכות האסורות בחול המועד. כתיבה רגילה נחשבת מלאכת הדיוט המותרת בחול המועד.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-12-01 15:52:59
פתילות חנוכה
כך כתוב בפניני הלכה: "ואת הפתילות שנותרו יניח בפח". מהי סברת הרב מלמד שניתן להניח בפח ?
משום שהפח הביתי אינו מטונף. והרוצים להדר ישימו בתוך שקית נוספת.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-11-30 09:24:12
אורח בסעודה
האם יש חובה לאורח לעזור בכיבוד הבית לאחר הסעודה ? (אני חושב שלמדתי זאת ברמב"ם . האם זה נכון ? יש מקור? )
אין צורך במקור מפורש לדברים כאלו, וכי אם אין מקור לא צריך לעזור?
במקום שבו אין זה דרך ארץ לא לעזור לאחר הסעודה, חובת דרך ארץ לעזור, שנאמר "והלכת בדרכיו" – אנו מצווים ללכת בדרכי השם, וכל מידה טוב ומעשה טוב הרי הם מדרכי השם. כמו כן, כל העניינים הקשורים לבין אדם לחברו הרי הם בכלל החיוב – "ואהבת לרעך כמוך". ואילו במקום שבו אין המארחים מעוניינים בעזרת האורח, ואף מתכבדים בכך שאינו עוזר – לא יעזור. ופעמים שיפה אם יעזור, אך לא תהיה תרעומת עליו אם לא יעזור – בזה יפה לעזור אך אין חובת דרך ארץ.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-11-29 20:44:56
תפילה בסוף זמנה
לכבוד הרב, אדם שקם קרוב לארבע שעות ויודע שם יניח תפילון ויאמר פסוקי דזמרא וברכות קריאת שמע יעבור זמן תפילת השחר ואם יתפלל בלי תפילין ובלי הקדמות יתחיל (ואולי אפילו יסיים) תפילתו בזמן, כדת מה יעשה? יתפלל בלי תפילין והקדמות או יתפלל בין ארבע שעות וחצות היום או אולי מוטב שלא יתפלל בכלל ובמקום תפילת שחרית יתפלל מנחה פעמיים? תודה, משה
לעומת זמן תפילת שחרית שבדיעבד ניתן להתפלל עד חצות (ואם התאחר במזיד, כגון שהתעורר ולא רצה לקום, או שמראש זלזל ולא שם שעון מעורר – טוב שיכוון שהוא בתורת נדבה), זמן ברכות ק"ש עד 4 שעות, ובזה רק לחלק מיוצאי אשכנז אם לא אמרן באונס יכול לאומרן עד חצות, אבל לדעת רבים אין לאומרן. לכן במקרה שהצגת עליו להספיקן עד סוף 4 שעות גם אם יצטרך לדלג על כל פסוקי דזמרה. ואם יש לו יותר מכמה דקות עד סוף הזמן, יאמר גם את כל ברכות השחר, ואם יש לו עוד כמה דקות, יאמר גם ברוך שאמר, אשרי וישתבח.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-11-29 13:08:07
מעשרות כספים
בחודשים האחרונים התחלתי לתת מעשרות כספים מסך כלל ההכנסות שלנו. יש לי ב"ה בן מתמיד ששוקד על לימודו בישיבה גבוהה מתוך צמצום כלכלי (מחשב שקל לשקל לרכישת ספרי לימוד). בקרוב בע"ה הוא ירצה להתחתן ולהשאר ללמוד בכולל. ככל הנראה הוא לא יוכל לקבל מלגה מלאה מהישיבה מכיון שהוא יתחתן צעיר. האם מותר לי לקחת חלק מכספי המעשרות שלי ולשמור אותם בצד כדי לסייע לו במחיה לאחר החתונה? חשוב לציין שללא זה לא אוכל לסייע לו לאחר החתונה באופן משמעותי.
תשובה לשאלתך נמצאת בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק ו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.
יד – האם אפשר לעזור לילדים גדולים ונשואים מהמעשר
שאלה: האם ההורים יכולים לעזור לילדיהם שעברו גיל שמונה עשרה, רווקים או נשואים, מכספי מעשר שלהם? תשובה: אם הילדים נחשבים כעניים באותו זמן, היינו שבלא זאת אין להם כדי צורכיהם הבסיסיים, אפשר להחשיב את מה שנותנים להם כמעשר כספים. אבל אם ההורים מבוססים ונותנים לילדיהם את צורכיהם בשפע, אין ילדיהם נחשבים כעניים, ואין לתת להם מכספי מעשר כספים.
למשל, אם הם קונים בגדים זולים וחוסכים בכל הוצאותיהם, אפשר להחשיב את הילדים כעניים, וממילא אפשר להחשיב את מה שמסייעים להם כצדקה ולתת את הסיוע מכספי המעשר. אבל אם הם חיים ברווחה יחסית, כגון שהם קונים בגדים יקרים, או שהם מוציאים כסף עבור בילויים במסעדות, אין הם נחשבים כעניים, ואין להחשיב את מה שמוציאים עליהם כמעשר כספים.
וכן לגבי ילדים שהתחתנו, אם הם מחזיקים רכב, אין הם נחשבים כעניים, ואין להחשיב את מה שנותנים להם כמעשר כספים. וכן אם הם קנו רהיטים חדשים במחיר ממוצע, אין הם נחשבים כעניים. שאם היו עניים היו קונים רהיטים מיד שנייה או חדשים אבל זולים. וכן אם ההורים קנו להם דירה, או שהם שוכרים דירה יקרה יחסית, כגון בעיר ולא ביישוב, אי אפשר להחשיבם כעניים.
כללו של דבר ההורים יכולים להחשיב את הסיוע לילדים שעברו גיל שמונה עשרה רק בתנאי שהם חיים בחסכנות. ואז התשלום עבור האוכל, הבגדים והנסיעות שלהם יכולים להיחשב כמעשר כספים. וכן התשלום עבור לימודי המקצוע שלהם באוניברסיטה יכול להיחשב כמעשר כספים, מפני שעל ידי כך יוכלו אח"כ לפרנס את עצמם בכבוד, וכבר למדנו (בהלכה א) שהצדקה הגדולה ביותר היא לסייע לנזקק לעזרה לעמוד על רגליו בכוחות עצמו. וכן מה שמשלמים לישיבה גבוהה, שעיקר התשלום הוא עבור הפנימייה, יכול להיחשב כמעשר כספים. אבל אם הילדים אינם חיים בחסכנות אלא כפי שמקובל בחברה, הרי שמעמדם כמו האנשים הרגילים פחות או יותר, וממילא הם אינם נחשבים עניים, ואין להחשיב את מה שנותנים להם כמעשר כספים.
מחבר התשובה: הרב אורן מצא
2021-11-28 06:27:12